אני אשאר המרדנית עם השעון ביד ימין

בתקופה האחרונה נתקלתי בסוגיה מאוד מורכבת וגם מאוד פסיכולוגית, ושאלתי את עצמי למה אנחנו הולכים עם זרם? מי עומד שם ומכתיב לנו את כל חוקי ההתנהגות שלנו בתור בני אדם? הרי כולנו בני אדם, לכולנו יש מחשבות שונות, רגשות שונות והתנהגות שונה לגמרי אחד מן השני. אז מדוע אנו כל כך מקובעים ללכת אחרי איך שהחברה מכתיבה לנו ללכת?
התחלתי להסתכל על אנשים לפרטי פרטים ועל דפוסי ההתנהגות שלהם בחיי היומיום. קחו דוגמה קטנה: אנשים אשר שמים את השעון בצד ימין (כמוני) נחשבים למוזרים. לי מעירים לא מעט על כך ומביטים ישירות לעבר היד עם השעון. אבל מי קבע ששעון חייבים לשים ביד שמאל? יכול להיות שיום אחד אדם קנה שעון והחליט לשים אותו בצד שמאל וכך זה הפך לנוהג. או אולי אנשים שכותבים ביד ימין הרגישו לא בנוח כאשר כתבו והשעון היה על אותה יד ובמהירות העבירו אותו לשמאל. כל כך הרבה השערות יכולות לעלות בסוגיה הזו, אבל זה באמת משנה אם השעון ביד שמאל או ימין? זה הרי לא משקף כלום על האדם, לא על אופיו ולא על תכונותיו. הדבר היחיד שמשנה זה שהשעון בצד הלא נכון של היד לטענת כולם, אבל אולי אותם אנשים בצד הלא נכון של ההסתכלות?
הכי נוח לכולנו ללכת באותו שביל שאחרים סללו אותו. בואו לרגע נתייחס לשאלה המעניינת ביותר: למה אנו עושים זאת? קודם כל, זה הכי קל. הכי קל להיות כמו כולם ולא להיכנס למלחמות אישיות כנגד הזרם. אך לא תמיד זה נכון, אמנם זה הכי קל והכי פחות פשוט להיות כמו כולם אך לפעמים לכל אחד מגיע לממש את הייחודיות שלו, לפעמים זה בסדר לשבור את חוקי החברה וללכת כנגד הזרם. חוקי החברה נקבעו כנראה בגלל סיבות שאיש לא ידע לעולם ואולי גם לא נרצה לדעת. אם תרדו לסוף דעתי תבינו שבסך הכל זה בסדר להראות שונה או מוזר, וזה גם בסדר ללכת עם הזרם. עשו מה שעושה לכם טוב, הרי לא כולם נולדו לשבור חומות ומוסכמות, וזה בסדר לחלוטין. אך בינתיים אני אשאר המרדנית עם השעון בצד ימין עד שמישהו יתעצבן עליי שוב.