לחזק, לבנות ולהילחם על מה שיש

צילום מוטי מילרוד

מהי הציונות אחרי 70 שנה?
כשטלית שכולה תכלת עוטפת את הסברס המתוק שהצליח כאן להיוולד,
כשהריח מהצבעים בשוק לא מוסבר,
וההרגשה התמימה בשישי שמתאחדת לרוח אחת.
החיוך בחגים, השיחות באוטובוס עם זרים שמרגישים כמו חברים מהבית.
זו כבר לא העבודה, הסוציאליזם, או הקרבה לאדמה,
לא כור ההיתוך, או המאבק להגיע לארץ הקדושה,
הציונות היום, היא מה שנוצר מהציונות של פעם!
היא כבר רק מילה עבורנו שמסמלת מושג שאנחנו לא הצלחנו להכיר,
אז אני קוראת לנו, לסברסים המתוקים של ההווה שנוצרו בעקבות השורשים באדמה של העבר שלנו,
בואו וניצור ציונות חדשה, הארץ כבר שלנו והתרבות קיימת, צריך לשמר אותה מדור לדור אבל גם
לחדש אותה. לא לעזוב את הארץ ולברוח מהבעיות, אלא לחזק, לבנות ולהילחם על מה שיש.
ללמוד על העבר, לשאוף לזכור בעתיד ולפתח את ההווה!
להיות חברים בין אדם לאדם, להכיר בשונה ממני, לתת כמה שאפשר מאיתנו לאחר, לארץ!
לטייל ולשמור על הצמחים, להודות לאדמה, לתרבות, לריחות ולהרגשת האחדות האינסופית,
לתקשר ברחוב, לחייך באוטובוס, ולחבק את מה שיש לנו!
לעוד 70 שנה של זיקוקים בלב של כל אחד מאיתנו, על כך שזכינו לקטוף ונזכה לקטוף מפירותיה של
ישראל!