"אנחנו ההיכל היחיד שמידי ערב משאיר דפי משוב לקהל"

היכל התרבות בפתח תקוה הפך להיות בשנים האחרונות אבן שואבת לאירועי תרבות מובילים ומגוונים והקהל מצביע ברגליו, מגיע ונהנה ממבחר המופעים שיש בהיכל. ההיכל מורכב מהנהלה שכוללת את ראש העירייה איציק ברוורמן, יו"ר הנהלת היכל התרבות אבי בלושטיין, יהודית שמעוני שהיא יו"ר וועדת הרפרטואר ואריה ימיני מנהל ההיכל ומנהל אגף התרבות בעירייה. וועדת הרפרטואר מונה כ־40 איש, שהולכים לראות את המופעים השונים ברחבי הארץ ולאחר דיון על המופעים, נקבע הרפרטואר לאותה שנה, יחד עם הסדרות המיוחדות עליהן אחראי ימיני.
"אנחנו מאוד קשובים לקהל", אומר ימיני. "אנחנו היכל התרבות היחיד בארץ, שכמעט מידי ערב משאיר דפי משוב ליוצאים מהמופעים. המשובים האלה הם כלי מרכזי מבחינתנו בניהול ובתפעול ההיכל, אנחנו מתייחסים למשובים האלה בכובד ראש ולהערות של הצופים על מנת לשפר ולהעצים את חווית הצפייה בהיכל".
בהיכל שמים דגש על כל הקהלים ולאורך השנה דואגים לסדרות מגוונות. "ההיכל מעודד ונותן ביטוי לרב תרבותי", אומר ימיני. הוא מבקש להדגיש שמרכז הפעילות של ההיכל אלו הסדרות. הסדרות המרכזיות הן סדרות התיאטרון הבנויות ממנוי של חמש הצגות קבועות ועד שני מופעים לבחירה מתוך המגוון שבהיכל. "זה מגביר את כמות ההצגות שמנוי יכול לראות במהלך השנה בהיכל", מסביר ימיני. סדרה נוספת, סדרת הדגל של ההיכל, היא סדרת הזמר שכוללת שישה מופעים. "בכל שנה יש נושא מרכזי סביב המופעים והשנה ששת מופעי הזמר הם בנושא 'שרים לך מולדת', סדרה שמוקירה את המלחינים הגדולים של הזמר העברי. הפקות הזמר מופקות על ידי ההיכל יחד עם חברי 'קשרי תרבות' והיא משותפת להיכלים נוספים שעובדים ביחד. לאור הצלחת הסדרה, הוחלט על סדרת 'צלילים מרתקים בעולם' של חמישה מופעים שמהווים מסע עולמי עם מיטב המוזיקה האתנית. עוד אחת מהסדרות המוצלחות היא הסדרה של גיל שוחט מארח 'דואט פסנתרים', שעל במה אחת מנגנים בשני פסנתרים והשנה ייקחו חלק רמי קליינשטיין, דיוויד ברוזה, רוני דלומי, קובי אפללו ועוד. בנוסף, יש את סדרת הוירטואוזים של אריק דוידוב, בוקר של זהב, לאוהבי הזמר הישראלי, סדרת הטריו למחזות הזמר, מנוי קלאסי, מיני מחול וסדרת כוכבי הילדים.

איתי שונשיין צילום עזרא לוי

"בית לכל הגילאים"

היכל התרבות נחנך באוגוסט 2003 לפני כ־14 שנה בהשקעה של 67 מיליון שקלים. ההיכל בנוי על שטח של כ־7,500 מ"ר, 700 מ"ר האולם הראשי, היציע 162 מ"ר, במה וחדרי שחקנים 670 מ"ר. בהיכל 801 מקומות ישיבה שמתחלקים ל־653 מקומות באולם ב־19 שורות ועוד 148 מושבים ביציע. בהיכל מתקיימים בממוצע 350 אירועים בשנה עבור למעלה מ־8,000 מנויים. מידי שנה פוקדים את ההיכל רבע מיליון איש והוא לא פועל בשבת ובתשעת הימים. מעטים התושבים שמכירים את גלגולו של היכל התרבות מהרגע שהוחלט להקים אותו ועד גזרת הסרט באוגוסט 2003. בתוכנית המקורית, היה אמור ההיכל להיבנות מול הקניון הגדול כחלק מהפארק הגדול, אך לאחר שהתברר שמדובר בקרקע פרטית, ביקש ראש העירייה דאז גיורא לב, לחפש חלופה אחרת. בתחילה חשבו להקים אותו במרכז העיר על מנת לשדרג ולפתח את האזור ולבסוף הוחלט על מיקומו הנוכחי שהיה מיועד לרשת ספריות עירוניות ואודיטוריום קטן לצידו. ההיכל נחנך בימי כהונתו של יצחק אוחיון וקיבל פרס על המבנה הציבורי היפה ביותר. "ההיכל מעלה על הבמה את מיטב הרפרטוארים של התיאטרון הישראלי, ומוזיקה ומחול מהארץ ומהעולם", אומר ימיני שמבקש לציין שיש גם הפקות ענק של מחזות זמר כמו בילי אליוט, עלובי החיים והאנפורגטבל. "תפיסת העולם שלנו היא להביא את המופעים הגדולים ביותר ככל האפשר להיכל התרבות ואנחנו משתפים פעולה עם גופים רבים".
כך למשל, במהלך חודש אוגוסט יתקיימו בהיכל שלושה מופעים מפסטיבל כרמיאל: של להקת המחול מגיאורגיה, הפקה נוספת של בוליווד שמשלבת וידיאו וריקוד בניחוח המסורת ההודית, ומופע של התיאטרון השחור. "בפתח תקוה הקהל אוהב נוסטלגיה ולכן לרגל יום פטירתו ה־40 של אלוויס אנחנו עושים מופע חגיגי ומיוחד לשיריו ויצירותיו" מספר ימיני. "ההיכל בתפיסת עולמו רואה את עצמו כבית לכל הגילאים ולכן הוא דואג גם למופעים לאזרחים הוותיקים. כל למשל במסגרת הפרויקט של ראש העיר גמלאי 10 יתקיים מופע של יוני רועה שיארח את דקלון וליאור פרחי ומצד שני במסגרת ילד 10 יתקיים המופע הכבש השישה עשר. עוד מתקיימים לאורך השנה מופיעים גם בלובי ההיכל, קורסים בקתדרה העירונית וכן ההיכל מארח במסגרת סל תרבות את בתי הספר העירוניים".

אריה ימיני צילום זאב שטרן

להיות עיר לומדת

דומה שפתח תקוה נהנית מפריחה תרבותית ולא רק בהיכל התרבות. "בשנים האחרונות חלה פריחה משמעותית מאוד בתחום התרבות בעיר", אומר סגן ראש העירייה וראש מינהל התרבות, איתי שונשיין. "לעיר יש איכויות רבות, החל מהמוזיאונים שתפסו שם ומוניטין בינלאומיים. מוזיאון פתח תקוה נחשב לאחד מהמוזיאונים המובילים ביותר במדינת ישראל ומקיים קשרי גומלין עם מוזיאונים מרחבי אירופה ובעולם כולו. רק לפני חודשיים השתתפנו בביאנלה בוונציה ובעוד שבועיים המוזיאון מציג תערוכה בהודו. מעבר לכך יש פרויקטים נפלאים לילדים ולבני נוער שאנחנו עושים בשיתופי פעולה עם בתי ספר. גם מוזיאון האדם והסביבה עבר שדרוג בשנתיים האחרונות עם תערוכות ומיצגים חדשים והפיכתו למוזיאון מדע אמיתי שמזמין להרצאות את הצעירים לצד המבוגרים. כמו כן יש לנו את אחד הארכיונים המשובחים שיש בארץ ובו אוספים מדהימים ונהדרים".
"תחום נוסף שאנחנו מטפחים בתרבות הוא הספריות העירוניות. היעד הוא הקמת שתי ספריות בכל שנה, ספריות שנעות בין 500-750 מ"ר, שמתאימות גם להשאלת ספרים, קריאת ספרים ועיון, להרצאות ושעות סיפור והן נגישות ויפות גם מבחינת העיצוב". הוא מציין שכעת נמצאות בבנייה שלוש ספריות שבנייתן תסתיים עוד השנה – בנווה גן, ספריית עולים חדשה במרכז העיר, ובחן הצפון בכפר אברהם. בשנה הבאה מתוכננת בניית שלוש ספריות נוספות, בנווה גן, נווה דקלים ועין גנים.
שונשיין מוסיף שלפני כשנה חתמו הוא וראש העירייה איציק ברוורמן, על האמנה לצירוף פתח תקוה לרשת "ערים לומדות בישראל", המהווה חלק מרשת עולמית של ערים לומדות המאוגדות במסגרת אונסק"ו. במסגרת "עיר לומדת" מתחייבת הרשות לפתח את החינוך למבוגרים ולאפשר לכלל התושבים בכל הגילאים להשלים ולהרחיב את השכלתם. "המטרה היא לאחד את כל קבוצות הלימודים למבוגרים, החל ממכללת העיר, דרך הקורסים וסדנאות, לרבות פרויקטים של השלמת 12 שנות לימוד לקהילות שונות, על מנת להנגיש להם את הלימודים ולתת להם אפשרות להשלים תעודת בגרות מלאה". הוא מציין שבקרוב יבנה מבנה חדש, שיכלול כיתות לאגף חינוך מבוגרים וכן העירייה משדרגת בימים אלה את האולפנים לטובת העולים המתגוררים בעיר.
גם אולם שרת עבר שדרוג ובעקבות כך, פעילות שבת תרבות עברה מאולם מופת לאולם שרת המשודרג. "במקום יש מערכות אשר מאפשרות לקיים פעילות גם בימי שבת ובכך ששבת תרבות עברה לאולם גדול יותר, הגדלנו את מספר המשתתפים בפעילות", אומר שונשיין. "אנחנו מתכוונים לקיים במקום גם הצגות קטנות ואינטימיות ומופעי יחיד. שני אודיטוריומים נוספים שיתנו מענה למופעים קטנים ויהוו חלופה להיכל התרבות הם האודיטוריום החדש בתיכון גולדה בשכונת אם המושבות והאודיטוריום בתיכון ברנר שיחלו לפעול בקרוב".
פרויקט נוסף שהעירייה משקיעה בו משאבים הוא שיפוץ חדר האוכל ההיסטורי של קיבוץ גבעת השלושה, שמיועד להיות מרכז תרבות, שיחובר על ידי גשר לפארק יד לבנים והמוזיאונים. "ראש העיר רואה חשיבות מרובה בשיפוצו ובשמירת ההיסטוריה המקומית".