אחרי חמישה משחקים ללא ניצחון, בהם השיגה הפועל רק 4נקודות מתוך 15 אפשריות, גוברת ההרגשה כי גם העונה הזו ברחה לנו והסתיימה מוקדם מהצפוי. מעבר לפער בן שמונה הנקודות מהמקום ה-2, הפועל פשוט נראית כמו קבוצה כבויה ואבודה שסטתה לחלוטין מהמסלול.
בתחילת השבוע נערכה פגישה בין כמה עשרות חברי עמותת הכחולה לבין מנכ"ל המועדון, אבי יחיאל. מדובר ביוזמה מבורכת של המועדון, שקדם לה גם מפגש דומה עם מועדון הזהב. ודאי תוכלו לנחש כי מוקד העניין היה סביב מעמדו וגורלו של מאמן הקבוצה, עופר טסלפפה. מסר ברור לא יצא, אך בהחלט נאמר כי יש שיח רב סביב הנושא וכי דברים בהחלט יכולים להשתנות במידה ולא יחול שיפור משמעותי מידי.
לצערנו, גם במשחק אמש לא חל שיפור או שינוי משמעותי והפועל איבדה פעם נוספת יתרון ונקודות. זו הפעם הרביעית העונה שבה הפועל מובילה ולא מנצחת. זה כבר לא מקרה, זו מגמה של ממש. אחרי איבוד שני שערי יתרון מול טבריה, פספוס ניצחון מול רמת השרון וספיגת שער אומלל בתוספת הזמן מול עכו, שוב הפועל עלתה ליתרון ולא הצליחה לשמור עליו. זוהי תוצאת תיקו 1-1 רביעית ב-5 משחקים.
קיוויתי שעופר טסלפפה יוכיח לכולנו שטעינו ויחזור מהפגרה בצורה אחרת. שנראה שינוי כלשהו, גישה חדשה, אטרקטיבית ותוססת אבל התבדיתי. במקום להמשיך את המומנטום הנפלא של סוף העונה שעברה, הפועל הלכה אחורה. על אף ההחתמות המצוינות על הנייר, המכונה עצמה לא עובדת והמיקום בטבלה בהחלט משקף את המציאות.
גם במחזור ה-14 של העונה שעברה להפועל היו 20 נקודות, אבל אז הייתה הרגשה אחרת לחלוטין. אז הקבוצה של טסלפפה חוותה רצף דומה של 5 משחקים ללא ניצחון מהמחזור ה-6 ועד ה-10 (3 הפסדים ושני ניצחונות בהם לא כבשה שער!) אבל יצאה ממנו היטב והחלה לטפס. הפועל הנוכחית התחילה טוב יותר את העונה אבל נכנסה למשבר חמור, שעלול לעלות לה בעונה שלמה אם לא תשנה משהו לאלתר.
אני באמת מתקשה להבין איך קבוצות אחרות, עם תקציבי שחקנים די דומים מצליחות להשיג יותר נקודות ובעיקר משחקות טוב ומהנה יותר מהפועל. מכבי פ"ת, אום אל פאחם, טבריה, עכו ויפו משייטות לפלייאוף העליון בדיוק כשהפועל מדרדרת בטבלה ומציגה כדורגל שבלוני וחסר יצירתיות.
ואחרי כל זה מגיעה הפועל לאירוע השנתי הכי מלחיץ של השנה: הפחד מהפאשלה הקבועה בגביע. נדמה שכל התנאים מוכנים: משחק בשעה 13:00 בצהריים, יריבה מליגה נמוכה יותר ומגרש לא מוכר. תוסיפו לזה את איך שהפועל נראית ואת העובדה שלא העפילה לשלב שמינית הגמר מאז שנת 2014/5 והמצב ייראה עגום עוד יותר.
על אף כל המילים הקודרות, אני משתדל תמיד לסיים עם מעט תקווה. הפעם נדמה שזה קשה לי מהרגיל אבל אני פשוט לא רואה ברירה אחרת. יש עוד המון זמן ונקודות בעונה הזו ואין שום סיבה להרים ידיים כבר מעכשיו. ראינו שבליגה הלאומית הכל יכול לקרות, אבל אם הפועל לא תצא כבר במשחק הבא מהבוץ, גם נס חנוכה כבר לא יעזור לה.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תגובות