עוד לפני תחילת המשחק מול אום אל פאחם ידעתי שכבר ניצחנו. כשאלפי כחולים סופרים את הימים עד למשחק הבא של הקבוצה, כשילדים שרים כל השבוע את שירי העידוד של הקבוצה ורק מחכים לפעילות שלפני המשחק, כשגם אחרי הפסד כל כך מתסכל לכפר סבא אף אחד לא מרים ידיים ונשבר – כבר ניצחנו.
היה פשוט כיף להיות אוהד הפועל פתח תקוה במשחק הזה. בעצם גם במשחק הקודם, וזה שלפניו וגם זה שלפניו…
יש לנו קבוצה מרגשת השנה, תלכיד שנבנה טלאי אחר טלאי בהדרגה. כל אחד מהחלקים שבסגל תורם את חלקו לאורך העונה. קבוצה עם טונות של אופי והקרבה, שמבצעת מהפך בפעם השלישית העונה. שחקנים שאפשר להתחבר אליהם ולהעריך אותם. וממתי להפועל יש כזה ספסל טוב? כזה שכבש יותר משליש משערי הקבוצה העונה.
ומה היה במשחק?
אלפי דגלי הפועל חולקו על ידי ארגון החזית הכחולה לאוהדים שביציע ויצרו אווירה ססגונית ויפהפייה. שחקני הפועל עלו היטב למשחק, שלטו אך לא ניצלו את ההזדמנויות אליהן הגיעו. אם נדמה היה בעבר ששיטת שלושת הלבמים הבלמים של טסלפפה הייתה עם אוריינטציה וגישות הגנתיות, אזי אתמול לי זה הרגיש יותר כמו 3-5-2, התקפי לחלוטין, כאשר אביב סלם ואופק אושר שיחקו הרבה יותר בהתקפה מאשר בהגנה. אבל בכדורגל כמו בכדורגל, לפתע, משום מקום נפער חור באגף שמאל של הגנת הפועל, ונותרו שני שחקני הפועל מול שלושה תוקפים. עידן שמש, כמובן, הוא זה שניצל את המצב, הבקיע והעלה דווקא את המארחים ליתרון בדקה ה-34.
נשברים? הצחקתם אותנו. לא חלפו שתי דקות ועוז פרץ שלח את זיקרי (שסוף סוף לא נתפס בנבדל) לדהרה עד השער אך לצערו ולצערנו הכדור שלו נעצר במשקוף. דקה עברה ושוב זיקרי ופרץ כמעט והשיגו את השוויון אך נעצרו על ידי השוער האורח עמאר ג'בארין. בדקה ה-44 קיבלה הפועל כדור חופשי מאמצע המגרש. אילי טמם ניגש להרים אותו לרחבה ובאותו רגע זיהיתי את ואתורי מתחיל לרוץ לפינה הרחוקה. הבלם של הפועל ברח להגנה האדומה-שחורה והצליח להגיע ולמסור לזיקרי, שדחק פנימה מקרוב. 1-1 ממש לפני הירידה להפסקה.
הפועל עלתה למחצית השנייה עם הרבה תאבון ומוטיבציה. הדקות החלו חולפות אך שחקני הפועל לא הצליחו לסכן במידה מספקת את שער היריבה. עופר טסלפפה החליט להוציא את עוז פרץ וטמם בדקה ה-63 לטובת נקשרי ואוניקצ'י. כמה דקות לאחר מכן יצאו גם סלם ודוידוב ונכנסו מוחמד באדיר וירדן כהן. אוהדים מכל צדדיי התרעמו על זהות המוחלפים, ששיחקו היטב, ולאבי שהיה לצידי אמרתי שגם אני לא מבין מדוע, אבל שלמאמן הפועל יש מספיק קרדיט מבחינתי לעשות מה שהוא חושב עד סוף העונה.
דקה 77: רועי זיקרי, שאמנם לא נבחר למצטיין החודש (כל הכבוד אופק פישלר!), אבל פשוט מצוין במשחקים האחרונים, ביצע דאבל פס כפול עם ירדן כהן המחליף. הקשר המחליף העביר שמאלה לאוניקצ'י, שניסה להגיע לכדור אך הוכשל ברחבה. השופט הצביע על הנקודה הלבנה ומהספסל נשמעה מיד צעקה: "ירדן, ירדן, ירדן". הכוונה כמובן הייתה לירדן כהן, שחזר לאחרונה לסגל לאחר פציעה ממושכת, לקח בנחישות את הכדור וסידר אותו לקראת בעיטת העונשין. כהן בעט וכבש את הפנדל הראשון העונה, בדקה ה-90, במחזור ה-1 מול בני יהודה. עם הרבה קור רוח עשה זאת גם אתמול והעלה את הפועל ל 1-2 מוצדק.
הפועל השכילה לשמור על יתרונה עד לסיום ואף כמעט והגדילה אותו. לאחר חמש דקות של תוספת זמן הגיעה שריקת הסיום ואיתה חגיגות גדולות של האוהדים ביציע ושל השחקנים על הדשא. ניצחון רביעי ב-5 משחקים להפועל, תקופה נהדרת וחלום עלייה שנותר שריר וקיים.
צפו בתמונות נוספות מהמשחק:
מגיעה לכל אחד ואחת מכם האוהדים טפיחה הגונה על השכם. נכון לרגע זה, הפועל פתח תקוה היא קבוצת הבית הטובה ביותר בליגה הלאומית. 69% הצלחה במשחקים בראש הזהב, המאזן הביתי המוצלח ביותר מאז שעזבנו את האורווה, ולמעשה מאז 1996/7 ומעונת "ריקוד המכונה" הבלתי נשכחת. נותרו עוד 4 משחקים בלבד לתום העונה הבלתי רגילה הזו ואי אפשר שלא לקוות ולגם להאמין שהחבורה בכחול יכולה לנצח בכל אחד מהם. ביום שני עיני ואוזניי כלל אוהדי הפועל יתמקדו במשחקיהן של כפר-קאסם מול אשדוד ונס ציונה מול ריינה. כולנו נייחל לנס בנס ציונה (שהמקומיים לא ינצחו) ושהפער מעלייה יישאר של 1-2 נקודות כל היותר לפני המחזור הבא, בו נצפין לנוף הגליל ונתארח אצל ריינה.
עוד פחות מחודש תסתיים העונה המרגשת והמטורפת הזו. אינני יודע כיצד היא תסתיים, אבל כבר מעכשיו אני יודע – אנחנו כבר ניצחנו.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תגובות