אחרי המינוי של סבן: תחושה קשה שאין על מי לסמוך בהפועל | הטור של אייל יצחקי

1.יש לי בקשה: אם אתם מכירים אוהד הפועל פתח תקוה, ששואב אופטימיות גדולה ממינויו של קלמי סבן למאמן, ושההחלטות שהתקבלו בחודשים האחרונים בהפועל נותנות לו תחושה שיש על מי לסמוך, ויכול לנמק את זה, אשמח לשוחח איתו. למה? כי גם אני רוצה להיות להיות אופטימי, גם אני רוצה להרגיש שיש על מי לסמוך. את התחושות ההפוכות חווינו מספיק.

2. בואו נתחיל בצד של המינוי שפחות מטריד אותי. קלמי סבן הוא גיסו של יו"ר הוועד המנהל של העמותה, שגיא שיינר. צריך להדגיש את זה כי לא צריך להסתיר את זה. כי צריכה להיות שקיפות מוחלטת, בטח במועדון שבבעלות עמותת אוהדים. את הדברים האלה אמרתי היום לאחד מחברי הוועד המנהל עימו אני משוחח מידי פעם. צריך היה לדעתי לציין זאת בהודעת המועדון לצורך הגילוי הנאות, ולא בגלל שחלילה אני חושש שהקירבה הזו קבעה את מינוי.

3. אבל מצד שני אני מאוד חושש מהמינוי. אני חש פסימיות גדולה, ואני מרגיש שאין על מי לסמוך: לא על הוועד המנהל, לא על המנכ"ל, לא על הדירקטוריון ולא על המנהל המקצועי. קלמי סבן אולי יהיה מאמן טוב, והלוואי שיצליח להשאיר את הפועל בליגה, ברור שאני מאחל לו הצלחה גדולה. אבל הרזומה שלו, צריך לדעת, הוא אימון ילדים במכבי נתניה, אימון ילדים בהפועל פתח תקוה, עוזר מאמן בנוער, עוזרם של מסאי דגו ושל חיים שאבו ושניים או שלושה משחקים כממלא המקום של מאמן הפועל בתפר שבין דגו לשאבו. בקיצור מדובר בהימור גדול, גדול מידי, בצעד הכי לא הגיוני שאפשא לעשות במצבה של הפועל.

4. ההחלטה למנות את חיים שאבו ולפסול את מועמדותם של מאמנים כמו תומר קשטן ושלומי דורה הייתה בעיני טעות קשה. ההישארות עם שאבו על הקווים במשך זמן כה רב למרות שהכתובת הייתה על הדשא מידי משחק הייתה מחדל גדול. אז עכשיו, בדקה ה-80 של ניסיונות ההישארות, ממנים עוזר חסר ניסיון? למה אני חש שאין על מי לסמוך בשום עמדה בשדרה הניהולית של הפועל? כי במצבה של הפועל כל מנהל מקצועי, מנכ"ל, יו"ר וועד מנהל, וכו', היה עושה את כל המאמצים להביא לכאן את המאמן הכי טוב שאפשר, וגם הכי מנוסה שאפשר. בטח לא עוזר חסר ניסיון כמו סבן. הרי את מה שלא נעשה בחלון ההעברות למרות ההבטחות, כבר לא ניתן לתקן. וכשהמינוי הזה של סבן מצטרף לשרשרת טעויות ניהוליות ומקצועיות, איומה מאוד, שנעשתה בהפועל העונה, אני מרגיש שאין על מי לסמוך. וזו בעצם, בעיני, התחושה הכי קשה.

5. ושלא יגידו לי שברקוביץ יהיה על ידו. את מה שאייל ברקוביץ' עשה ככדורגלן אין לאף אחד כוונה לקחת ממנו. אבל מאמן הוא לא. הוא לא אימן קבוצה שבוע אחד בחייו. אז כמו למשל, שלא היו ממנים עכשיו את חיים רביבו למאמן, אין לאייל ברקוביץ משקל בעמדה הזו.

6. אז מה נותר לומר? בהצלחה בהימור. ואם זה לא יצליח, אל תחכו 11-12 משחקים הפעם. זה כבר יהיה באמת מאוחר מידי.

7. ובמה נותר לתלות תקווה בכל זאת? אולי בשובו של הקהל. אין ספק: כשנבוא, נבוא לעודד.

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו