הטעויות של דגו, הסגל החלש והיעדים הלא ריאליים: על פתיחת העונה המזעזעת של הפועל

1. צפייה בהפועל פתח תקוה מודל 2020/21 היא חוויה מאתגרת עבור האוהדים/בעלים שלה, ולא במובן הטוב. שישה מחזורים לתוך העונה, ולא רק קצב צבירת הנקודות מאכזב, הפועל של העונה עד כה היא קבוצה לא אטרקטיבית. סגל עם בעיות קשות בהגנה (שלפחות על פי המשחק מול רמת גן, עדיין לא נפתרו) קישור רך שלא שולט במשחק והתקפה נטולת ברק ומחץ. כשמנסים לחשוב מה צריך לתקן בקבוצה בכדי שהפועל תעלה על דרך המלך, מגיעים למסקנה כואבת כי מדובר בתיקונים רבים מידי עד כדי כך שהם לא ריאליים במצב הנוכחי. כמובן שהכל עוד יכול להשתנות ולקבוצות בלאומית יש נטייה לתקופות קיצוניות לטובה או לרעה, אבל עד כה נראה כי הפועל העמידה את הקבוצה החלשה ביותר שהציגה אי פעם בליגה הלאומית. הקבוצה בעונה שעברה, שלטעמי הייתה פחות חלשה מהנוכחית, סיימה בצדק בפלייאוף התחתון, כך שהחששות של האוהדים מהסתבכות במאבקים נגד הירידה לליגה השלישית נראים מבוססים בשלב הזה.

2. והאם זה בכלל רק בראש שלנו שהפועל פתח תקוה חייבת להעמיד קבוצה חזקה בליגה הלאומית? הרי "אין פה בעל הון שמשקיע סכומים גבוהים בקבוצה" ומחלקת הנוער לא מצמיחה שחקנים שהמועדון יכול להניב רווח משמעותי ממכירתם. אך מבט אל חלק גדול מקבוצות הליגה הלאומית מראה כי הפועל היא לא היחידה עם הכנסות כלכליות לא גבוהות. נכון שבמרבית קבוצות הליגה התמיכה העירונית גדולה יותר, לעיתים באופן משמעותי, אבל גם בהפועל מביאים "כסף מהבית" ואין שום סיבה שהיא תראה נחותה מול קבוצות בתקציבים דומים לה. כמיליון שקלים נאספו מהאוהדים (למרות שהיציעים עדיין סגורים). הספונסר הראשי, שמזרים כמאה אלף דולרים בעונה, נשאר גם הוא ונוצרו או נמשכו שיתופי פעולה עם ספונסרים משניים. תשלומים שהיו בעונה שעברה – חצי מיליון שקלים עבור קניית הקבוצה וסכום כסף גבוה שהופקד בבקרה התקציבית, לא נדרשים העונה. בהתחשב בכל הנתונים האלו, הפועל לא יכולה להגיע לעונה עם סגל כזה, שנראה כי כל קשר בינו לבין מאבקי עליה מקרי בהחלט, ולצערנו, לעיתים תכופות נראה כי כל קשר בינו לבין כדורגל הוא מקרי.

3. עונת המלפפונים בכלל ובהפועל בפרט, מאופיינת בדרך כלל באופטימיות לא זהירה. כל שחקן רכש הוא "בינגו", את הזרים "גונבים לקבוצות בליגת העל" ו-"צריך רק עוד שחקן אחד בשביל להשלים את הפאזל לקבוצה חזקה". הקיץ היו בפורום האוהדים של הפועל אמירות יוצאות דופן גם במונחי עונת מלפפונים. לאורך כל הקיץ ותקופת גיוס החברים לעמותה, פומפמו לאוהדים, גם על ידי חברים בוועד המנהל של הכחולה, אמירות על יומרות לעליה, סגל חזק שנבנה, שחקני רכש איכותיים שרק מחכים לבוא וזרים מדהימים שנבחרו בקפידה לאחר חודשים של סקאוטינג.

קוואמה קאריקארי. צילום: סער כרמלי, הפועל פתח תקוה

היעד שיוביל לבניית קבוצה שתחזיר סוף סוף את הפועל לליגת העל, על פי חברי הוועד המנהל, היה גיוס של 1.5 מיליון שקלים, בעזרתם הבטיחו כי תהיה כאן קבוצה שתאבק על שני המקומות הראשונים. ובכן, למרות שמראש הוצב יעד כספי לא ריאלי, שמגלם עליה משמעותית בהכנסות מהאוהדים בתקופה כלכלית קשה למרבית אזרחי המדינה ולאחר עונה כושלת מקצועית שרק הסתיימה, השקיעו האוהדים סכום מכובד של כמיליון שקלים. מדובר בסכום שמעט מאוד קבוצות בלאומית מצליחות להביא "מהבית" ובהחלט מהווה תעודת כבוד לקהל הכחול, בטח בתקופת הקורונה. טענות, שכבר נשמעות ועשויות להתגבר בהמשך, על כך שהיה חסר עוד חצי מיליון שקלים מהאוהדים ולכן הסגל לא מספיק טוב, יהיו לא הוגנות כלפי הקהל ולא הוגנות כלפי המציאות. אין כיום בהפועל פתח תקוה כמעט שום שחקן שמתאים לקבוצה עם יומרות לעליית ליגה. גם נראה כי החלפה של שחקן אחד או שניים לא תהפוך את הפועל לחברה לגיטימית בצמרת. קשה לדבר על עליה כשכובשי השערים המובילים של הקבוצה שוחררו מבלי שהגיעו מחליפים ראויים וכשבמקום מגן ימני שהובא מליגת העל ושוחרר בצדק, מוחתם מגן ששיחק במרבית שנותיו בקריירה בליגה א'. כולי תקווה שעמית רוזנבוים עוד יפתיע אותנו, אבל ניסיון עם שחקנים מליגה א' כבר יש לנו ולצערנו עד כה הוא לא היה מוצלח.

4. ואז הגיע קמפיין גיוס הכספים למען חיזוק הקבוצה בחלון ההעברות. למרות שלא הצהירו על כך בפרסומים הרשמיים של המועדון, בהפועל רצו מאוד להבהיר, כפי שפורסם כאן בשבוע שעבר, שגיוס הכספים מהקהל נועד להחתמתם של שגיא דרור ושל מגן ימני בכיר, כאשר שמותיהם של עדי נמני ו-ויקי כחלון, בעלי ניסיון בליגת העל, הוזכרו כמעומדים וגרמו ללא מעט אוהדים להשקיע מכספם. היחיד מבין השמות איתו התנהל משא ומתן רציני הוא דרור, אך פרט לנקודת זמן מסוימת לפני מספר שבועות, לא היה בסיס להנחה לפיה רק גיוס הכספים מפריד בינו לבין חזרה למדים הכחולים. דרור מעוניין להישאר בליגת העל גם כיום, וייתכן כי מעמדו המעורער של עמיר תורג'מן בהפועל כפר סבא, שלא בנה על דרור מתחילת העונה, יוביל אותו להישאר בכפר סבא בסופו של דבר, אם כי יתכנו עוד שינויים בגזרה שלו עד סגירת חלון ההעברות.

שגיא דרור. צילום: עזרא לוי

בכל הנוגע לעמדת המגן הימני, אני שוב אקווה כי עמית רוזנבוים יתברר כתגלית, אך החתמתו לא משקפת מטרות של עליית ליגה ובוודאי לא מרצה את האוהדים שתרמו בפעם השנייה העונה מכספם. ועוד הערה – נניח ששגיא דרור אכן היה חותם בהפועל, ונניח שאכן היה מוחתם כאן מגן ימני בכיר – בהתחשב בבעיות הרבות שיש בקבוצה, לא רק בקישור ההתקפי ובעמדת המגן הימני, לטעמי הייתה זו טעות 'לשרוף' את הקלף של פניה לגיוס כספים מהקהל. מוטב היה להמתין לנקודת זמן קריטית יותר, שתוצאות הגיוס היו יכולות להביא את קפיצת המדרגה הדרושה להשלמת מטרת העליה, כדי שמהלכים מסוג אלו לא יתקלו בעתיד בזלזול ובאדישות.

5. הנקודה האחרונה נוגעת למסאי דגו. כמות המחמאות והמילים הטובות שנכתבו עליו כאן ובקרב האוהדים לא דומה לאף מאמן אחר שהיה פה בשנים האחרונות. אבל האמת צריכה להאמר – דגו הוא האחראי העיקרי לסגל החלש וליכולת הרעה של הפועל למן תחילת העונה. דגו בחר לעשות מהפיכה בקיץ ושחרר סקוררים מוכחים – עוז פרץ ובנג'מין קוקו, כמו גם את עומר צלישר שהציג יכולת טובה, כאשר אף מחליף שהגיע לא מתקרב עד כה לרמתם. נראה שחוליית ההגנה, עקב אכילס של הקבוצה בעונה שעברה, רק נחלשה. השחקנים הזרים שהוחתמו על ידי המאמן בקיץ, זה שכבר שוחרר ואלו שנשארו, נראים רחוקים מלהביא ערך מוסף לקבוצה. הרכש הישראלי, שאת חלקו רצה דגו כבר בעונה שעברה, נראה ברובו רע מאוד (פרט לפז בן ארי ועומר כץ). בהקשר לצד המקצועי, חייבים לציין את המנהל הספורטיבי ניב טל, שספג בעונה שעברה לא מעט אש על בניית הסגל וגם אם החלק שלו בבניית הסגל העונה היה קטן יותר, עדיין יש לו אחריות על היכולת של הקבוצה.

הציפיות, לפחות שלי, מדגו, היו להשאיר את השחקנים שהוכיחו את עצמם בעונה שעברה ולחזק את הנקודות החלשות בקבוצה, ונראה שנעשה בדיוק ההפך. ניהול המשחק ובחירת החילופים, שתי נקודות שהיו חזקות אצל דגו בקדנציה הקודמת בהפועל, לא באות לידי ביטוי העונה ונראה כי הוא לא מצליח להוציא מהשחקנים את המקסימום. אני עדיין חושב שמסאי דגו הוא מאמן טוב ומוכשר, כזה שעתידו לפניו ואחד שגם ידע לצאת בקריירת האימון הקצרה שלו מתקופות של כדורגל רע. אבל אם המשבר של הפועל ימשך והפועל תיגרר למאבקי תחתית, האשמה תלך קודם כל אליו, ובצדק מוחלט.