"אני מאמין שאשתי מחכה ליום בו אסיים את הפרק בהפועל"

די להביט בעיניו הנוצצות של דורון גלנט כשהוא מספר כיצד אביו שמואל, ממייסדי הפועל, לקח אותו כילד בן 5 לסדר את מדי המשחק של השחקנים על הספסל בחדר המכונות במתקן אותו ניהל ב’אברבנל’, כדי להבין שלא מדובר כאן בעוד בעלים שהגיע לעשות סיבוב. אפשר להתווכח על תהליכי קבלת ההחלטות ודרך הניהול, אבל אין עוררין על כך שהאיש פשוט “חולה” על הפועל.

הטוטאליות סביב מועדון כדורגל, ששכח מתי בפעם האחרונה סבל מרגע דל, עבור מי שעבורו לחיות על הקצה הוא דבר שבשגרה – הובילה את משפחתו שלא לקבל בעין אוהדת את כניסתו לקבוצה, אבל כפי שמיד תראו, כשגלנט מקבל החלטה הוא הולך איתה עד הסוף – ולא משנה אם מדובר בהטסת מטוס, מרוץ מכוניות או הקפת הכנרת על אופניים. בהפועל מלווה אותו תחושת השליחות.

אנחנו נפגשים בדירתו המרווחת בהוד השרון, אותה עיצבה בטוב טעם רעייתו סיגלית – אדריכלית במקצועה. את הריאיון מלווה לכל אורכו טופי – הכלב המלטזי הלבנבן והדרוך של המשפחה. בסלון, על ספת השמנת, מתרווח בג’ינס וחולצה מחויטת תכולה הבעלים האנרגטי של הפועל, ומדבר על הכל בראיון חגיגי ל”ספורט מלאבס”.

"יצאתי עם הרבה שאלות". גלנט עם טופי. צילום: זאב שטרן

“התאכזבתי מאוד מהמשחק האחרון מול נצרת עילית ויצאתי עם הרבה שאלות”, אומר גלנט. “דיברתי עם פרדי דוד וביקשתי שיאפיין וינתח בדיוק למה אנחנו במצב הזה כדי שנוכל לתקן את מה שצריך. לא יכול להיות שאחרי חמישה מחזורים ניראה כמו שאנחנו נראים ונסתמך על היכולת המופלאה של רובי לבקוביץ’”.

איפה זה שם את אורן קריספין?
“פרדי הוא המנהל המקצועי של כלל המועדון והוא עתיר ניסיון. כשמינינו את אורן, לא ידעתי שנצליח לבנות קבוצה עם כל כך הרבה שחקנים מנוסים וידועים עם רזומה בליגת העל. ברור שלאורן חסר הניסיון, אבל הוא צריך ללמוד את השחקנים, לכבד אותם והם אותו. בסופו של יום נימדד בתוצאות. שלוש שנים בליגה הזו זה יותר מדי והמטרה שלי היא לעלות. לא משנה איך – חייבים לעמוד במשימה”.

יש אפשרות שפרדי ימונה למאמן הקבוצה?
“ריד מיי ליפס: פרדי לא יאמן את הפועל. את קריירת האימון שלו בבוגרים הוא לא רוצה לחדש”.

מקורצקי עד מוריניו

אלא שבמציאות של הכדורגל הישראלי גם לגלנט ברור שאי אפשר לתכנן תכניות ארוכות טווח. בטח לא כשמדובר במעמד המאמן. איש מאוהדי הפועל לא ישכח את סיום דרכו של מנחם קורצקי במהלך הניצחון 0:2 על אחי נצרת, כשכבר בהפסקה נודע שהמאמן בדרך לנתניה. את מקומו של קורצקי תפס בהמשך גיא צרפתי ואיך זה נגמר בסוף – כולם יודעים. “כשמיניתי את קורצקי לפני שנתיים הצהרתי שהוא יהיה פה חמש שנים, אבל אחר כך למדתי שהכל נזיל בכדורגל”, אומר גלנט.

אחרי המינוי של צרפתי הקבוצה התרסקה.

“הקבוצה לא התרסקה, היא הייתה מרוסקת גם קודם והגיע הזמן שהאוהדים שלנו יידעו בדיוק מה קרה עם קורצקי. אצלי, לפני הכדורגל אתה צריך להיות בן אדם. לקראת ינואר הבאתי את דניאל בואטנג, שהיה קפטן קבוצת המילואים של ארסנל ושיחק תחת ארסן ונגר יחד עם יוסי בניון. אני זוכר שכשהכנסתי אותו לחדר של קורצקי הוא הוריד את המבט כי בשבילו מאמן זה אלוהים. הבאתי אותו באופן אישי לאחד מאימוני הבוקר והיה חשוב לי שהוא יהיה בקבוצה. נסעתי לפגישה ובהמשך קיבלתי טלפון מקורצקי שאמר לי: ‘אתה רוצה שהוא יהיה? הוא לא יהיה’. תבין, אני הבעלים והוא המאמן. עם כל הכבוד, מי הוא בכלל? עלה לי הדם לראש והתכוונתי לנסוע למתחם להעיף אותו קיבינימט".

"התכוונתי להעיף אותו לקיבינימט". מנחם קורצקי. צילום: זאב שטרן

גלנט ממשיך לתאר את ההשתלשלות באותו היום: "רצה הגורל ובתי שני שהיא עורכת דין בדיוק התקשרה ובעצתה ויתרתי כדי לעשות הליך מסודר. המנהל חזי בבאי התקשר אלי מהדרך ואמר לי שמנחם לא מוכן שבואטנג יהיה באימון. ביקשתי שיביא אותו כדי שאקח אותו למלון. אחרי כמה דקות יצא השחקן עם דמעות בעיניים ושאל אותי: ‘למה עושים לי את זה? בגלל שאני שחור?’ באותו רגע זה קרע לי את הלב ברמות שאתה לא מאמין. קורצקי השפיל אותו עד עפר ובמצב כזה לא משנה אם זה קורצקי או מוריניו, זה לא עובר אצלי. פניתי ליורם עינב שהיה אז המנכ”ל, אמרתי שאני מוחל על כבודי אבל אני רוצה שמנחם יתנצל בפני השחקן. המאמן סרב ובאותו רגע הבנתי שהבן אדם הזה לא יכול לעבוד בסביבה שלי. אגב, אלה שהיו לפני שילמו לו שכר של 25 אלף שקלים נטו שזה המון במונחים של הליגה הזו, עם רכב וכל התנאים. אחרי הניצחון והפרסום שהוא הולך לנתניה, הגיעו אלי הביתה לא מעט שחקנים ב-12 בלילה, אבל כשסיפרתי להם מה קרה הם עזבו כלעומת שבאו ולא היה להם מה להגיד. בואטנג, שמשחק היום בליגה הסקוטית השנייה, שומר איתי עד היום על קשר ואני חושב שאני שגריר טוב של הכדורגל בישראל. חבל לי שלא הבאנו אותו העונה. לגבי קורצקי, כל מי שחושב שבגלל שהוא הלך פספסנו את העלייה, יכול להסתכל על הרזומה שלו אחרינו”.

הסנדלר הולך יחף

דורון גלנט חגג לאחרונה יום הולדת 57 ונשוי לסיגלית כבר 31 שנים. אב לשני (30) עורכת דין בתחום ההגבלים העסקיים (נשואה לניק, אוהד שרוף של ארסנל שעשה עלייה מאנגליה לפני שלוש שנים), טל (25) סטודנט למדעי המחשב והדר (22) שעוסק בתחום ההיי טק. הבנים שיחקו בעבר בהפועל ואהדו אותה באדיקות, אך דווקא בעקבות כניסתו של אביהם התרחקו מהקבוצה. דורון נולד בבית חולים “השרון”. משפחתו של אביו, שמואל, הגיעה לפתח תקוה בשנת 1921 מפולין ועסקה בעיבוד פרדסים. סבו של דורון היה סנדלר. בתחילת דרכו, שיחק האב שמואל במשך שנים ספורות דווקא במכבי (“הוא היה קיצוני שמאלי, אז קראו לזה 'סופה'", מחייך הבן), אך ב-1936 חצה את הכביש עם כמה מחבריו והיה ממייסדי הפועל. “תמיד מספרים לי שלאבא נקרעו הנעליים, אבל סבא, שהיה סנדלר, לא הסכים לתקן לו אותן כי רצה שילך לעבוד בפרדס ומאז תמיד צחקו שהבן של הסנדלר הולך יחף”, הוא נזכר. “אני חנכתי את אצטדיון ‘האורווה’ ב-1968, הייתי קשר וגדעון מרכוס היה המאמן שלי. אני זוכר את הגאווה של כרטיס השחקן הכתום עם התמונה שלי והסמל של הפועל פתח תקוה”.

הבנים התרחקו מהמועדון. דורון גלנט. צילום: זאב שטרן

גלנט עוסק בנדל”ן, בעיקר בהשבחת אדמות ובעל עסק נוסף הקשור בעבודות גמר לווילות יוקרתיות, אותו הזניח לדבריו מאוד בעקבות הפועל. מעיד על עצמו כמי שתמיד חי על הקצה. מגיל צעיר נמשך לתחום המוטורי ולאורך השנים היו בבעלותו כתריסר אופנועים. “אשתי הייתה בהריון עם טל במהלך מלחמת המפרץ הראשונה”, הוא משחזר עוד אנקדוטה. “התחילה אזעקה והייתי חייב למצוא מחסה. היינו בדיוק בירידה של מרכז הטניס ברמת השרון ורכבנו על אופנוע 'רוצח'. תוך כמה שניות הגענו ל-250 קמ”ש. מאז היא כבר כמעט ולא עולה איתי על האופנוע”. גלנט נטל חלק במרוצי מכוניות וזכה באליפות ישראל ואליפות קפריסין בראלי קרוס. התגייס לקורס טיס ולמרות שהודח, לא ויתר על החלום ובשנת 1992 הוציא רישיון טיסה. הקיף את הכנרת עם אופניים ובעבר היה חלק מקבוצה שזכתה באליפות ישראל באופני כביש. היה גם מדריך ספינינג ואפילו עשה קורס והפך לדיג’יי כדי לשדרג את השיעורים.

אילו תגובות קיבלת בבית כשנכנסת לקבוצה?
“התגובות לא היו טובות. יש לי משפחה צנועה שלא אוהבת פרסום והם ראו שלאט לאט אני שוקע יותר ויותר. אשתי לא מתה על זה, אבל זורמת איתי. אני מאמין שבתוך תוכה היא מחכה ליום שאסיים את הפרק הזה. זה לקח לה את החיים. כאילו הקפאתי לה אותם ביום אחד. לפני הפועל היו לי חיים טובים מאוד – נוסעים, מטיילים, היום אין לי את זה. אני בטוח שאישה אחרת כבר מזמן הייתה מעיפה את בעלה. לטל הרסתי את האהבה הכי חזקה שלו ומאוהד שרוף הוא התרחק. הדר שיחק בהפועל יחד עם דור חוגי בזמנו, אבל לא קרוב לכדורגל היום. הפועל נכנסה אלי הביתה ביותר מ-100%”.

אתה לוקח לא מעט על כתפיך וידוע כאיש עבודה מסור, אבל גם ריכוזי מאוד. מינוי אנשי ניהול בשלב מוקדם יותר יכול היה לסייע לך.
“אין ספק, אבל צריך להבין שנכנסתי למועדון שלא היה דבר שלא היינו צריכים לתקן בו. כל עובדי המועדון, כמעט ללא יוצא מן הכלל, לא היו ראויים לתפישתי לעבוד בו מכל מיני סיבות. אני בולדוזר ולראיה סיפור הניהול התקין, שעיכב אותנו בחודשיים והתחילו גם להגיד שלא נעבור בקרה. עשיתי לי פרויקט ונסעתי על האופנוע שלי שבע פעמים הלוך-חזור לירושלים לרשם העמותות, רשם החברות, טפסים, מסמכים, אישורים וכל מה שצריך. ידעתי שרק אני מסוגל לעשות את זה. אני מודע ליכולות שלי לפתור בעיות וליצור קשרים טובים. השבוע עומד להיות מינוי של רואה חשבון בכיר מאוד כיועץ כלכלי לאגודה. אני סוחב על הגב משא בלתי אפשרי. חודשיים אחרי שנכנסתי עורך הדין שלי ייעץ לי לקחת את הרגליים ולברוח. כתבתי מכתב התפטרות לעו”ד שי אליאס, אבל לא הייתי מסוגל להניח אותו כי אני קשור לאגודה ורואה בעבודה שלי שליחות. כבר שנתיים לא נסעתי לחו”ל כי אין לי דקה של רוגע, אבל לוותר מבחינתי זה כישלון ולכן אני הולך עם זה עד הסוף”.

"כבר שנתיים לא טסתי לחו"ל". דורון גלנט. צילום: זאב שטרן

למרות השליחות והטוטאליות, אתה לא זוכה להערכה מהקהל.
“אני לא מחפש את זה. אבא שלי לימד אותי, ‘אם לא תצפה לא תתאכזב’. אני יודע שקהל בא ליהנות מכדורגל אבל גם לשחרר אמוציות. כשנכנסתי להפועל היו 50 מנויים ותוך יומיים עלינו ל-550. רצה הגורל והתחיל התאקל הידוע בין שני ארגוני האוהדים. זה מה שהבריח את הקהל, כי אז היינו במקומות הראשונים. הכנסתי ילדים עד גיל 12 חינם, אבל כשהתחילו המכות הם לא חזרו. לכן את הסיפור עם הקהל אני לא תולה בעצמי. אולי עשיתי טעות שלא לקחתי איש יחסי ציבור. הקהל צריך להבין ששילמתי את המחיר של כל השנים האחרונות, עוד מתקופת מאיר שמיר”.

אוהדים-בעלים זה סקסי

אחד הנושאים הבוערים הוא סוגיית כניסתה של עמותת הכחולה כשותפה ב-50% בניהול המועדון. “זה מאוד סקסי להגיד שהאוהדים יהיו הבעלים של הקבוצה, אבל מה שרואים מכאן לא רואים משם”, מבהיר גלנט. “האוהדים פה סבלו הרבה שנים והם רוצים קודם כל הצלחות ורק אז לקנות מנויים. נפגשתי איתם, הצעתי להם להיכנס לדירקטוריון, אמרתי שיש כאן הרבה עבודה ומלחמות נגד העירייה, אבל הם אמרו שכל עוד הם לא בעלים – הם לא במשחק. העניין הזה סחף את כל האוהדים, אבל אני לא חושב שכולם יודעים במה מדובר. ציפיתי שיותר אוהדים ייכנסו לכחולה, לפחות 1,500 אבל זה עדיין לא קרה. בגלל האינטואיציות שלי לא כללתי בתקציב מנויים ויצאתי מנקודת הנחה שאם הקבוצה תצליח, מי שיישאר בבית יפסיד ולא משנה אם הוא חבר ב'כחולה', ב'אדומה' או ב'צהובה'. זה לא כסף למשחקים, אלא תרומה לקבוצה. מי שלא מבין את זה ורוצה לשבת בבית, זה בסדר”.

כרגע ההתנהלות מול העמותה תקועה.
“זה לא נכון. אני, בעל עסק, לא רוצה שותפים. טוב לי ככה. לא יכול להיות מצב שאבוא ואשקיע כספים ואכניס שותפים ב-50% בלי לקבל חזרה חלק משמעותי מהכספים ששמתי. אני לא חושב שאף אחד יכול לדרוש את זה ממני, בייחוד שהיום הקבוצה מתנהלת טוב מאוד”.

הם הגישו הצעה שטרם ענית עליה.
“להגיד לך שההצעה שלהם הייתה טובה לי? לא. לדעתי הם היו צריכים לחשוב עוד פעם על כל מיני סוגיות, כמו למשל ערבויות אישיות. יש לי ערבויות אישיות בבנקים, בהתאחדות, במרכז הפועל – כל דבר זה צ’ק בחתימה אישית שלי. בדקתי מבחינה כלכלית אנשים שנמצאים איתם והם אמרו שהם לא חותמים על שום ערבויות. אני כבר לא מדבר על הכסף. עורך הדין שלי הוציא להם מכתב שהוא קיבל את החומר ונקיים פגישה אחרי החג. היכולת הכלכלית שלהם מבוססת על כך שאם הם יכנסו, יהיו להם ספונסרים. עם זה אני לא יכול ללכת לבנק ולשלם משכורות. ואם זה לא יקרה?”.

“יש לי ניסיון”, ממשיך האיש החזק בהפועל. “אנשים מבטיחים ולא מקיימים, אם יש שני הפסדים בורחים – אני מודע לזה. הם תמימים לגמרי, לא אנשי עסקים ולא מבינים את המשמעויות. אני צריך לדאוג למועדון הזה. גם ב-50% אתה צריך לבוא ולקחת חלק בהתחייבויות, אי אפשר להיכנס רק בזכויות. או שיחליטו להיכנס רק בעוד שנה-שנתיים כשאנקה את כל החובות – זו גם אופציה. אם היו מוכנים לחתום על התחייבות כספית אז אין בעיה, אבל הם לא מוכנים לעשות את זה”.

"הם לא מבינים את המשמעויות". אוהדי הפועל. צילום: זאב שטרן

יש בהסכם סעיף "הלוואת בעלים". זה סכום שאתה מצפה לקבל בחזרה מהעמותה או לחלופין מהבעלים החדש?
“לא אכנס למספרים, אבל כן, ביום מן הימים”.

כמה שנים עוד תישאר בהפועל?
“אין לי תשובה. הכל תלוי במידת האינטנסיביות”.

במידה והקבוצה תעלה, יש לך את היכולות הכלכליות להעמיד תקציב ראוי לליגת העל?
“אני בטוח שכן. תתפלא, להערכתי זה יהיה אפילו קל יותר מגיוס תקציב ללאומית”.

תגובת עמותת הכחולה: "מאכזב מאד שכך גלנט בוחר להציג את הדברים, הרצופים אי דיוקים וחצאי אמיתות. מדבריו גם ברור כי הוא דוחה את השותפות עם הכחולה. לא ברור מדוע מצא לנכון להודיע על כך לראשונה לתקשורת, ולא לנציגי הכחולה, כפי שראוי היה לעשות. קשה להשתחרר כעת מהתחושה כי מי שביקש מאיתנו אינספור ארכות ודחיות, לאורך חודשים ארוכים, בסופו של דבר הוליך שולל את חברי העמותה. הכחולה תגיב בימים הקרובים בהתאם".

תגובת מנחם קורצקי: "אני ודורון גלנט היינו חלוקים לגבי השחקן שצריך להביא וחבל שזה התפוצץ על דבר כזה. היינו צריכים קשר אחורי ואני לא יודע אם השחקן שגלנט הביא היה טוב או לא, אבל קשר אחורי הוא לא היה, אלא מגן ימני. בדיעבד אני חושב שיכולנו לפתור את זה ואם היינו מביאים את הקשר האחורי שרציתי היינו עולים ליגה בוודאות. היינו במקום הראשון בפער של 5 נקודות מהמקום השלישי ובפער של 12 מאשקלון שבסופו של דבר עלתה. הצגנו קבוצה מחוברת, טובה וחזקה ויכולנו לעשות משהו גדול בתקציב קטן. גם אני וגם דורון קיבלנו החלטה לא נכונה, אבל הפועל פתח תקוה הוא מועדון שיקר לי אישית ובאופן כללי לכדורגל הישראלי ואני מאחל לקבוצה שתחזור השנה לליגת העל".