"אם לא אעמוד ביעדים שהצבנו, אפנה את מקומי": ניב טל מדבר על הכל, בלי חשבון

שבעת החודשים של ניב טל כמנהל הספורטיבי של הפועל פתח תקוה שקולים לכמה שנים טובות במועדון אחר. פרשיות שונות ומשונות צצות כפטריות אחר הגשם, לצד ביקורת תמידית מצד יושבי היציע ולמעלה מ-4,000 חברי הפורום המפורסם והבלתי מתפשר של הפועל בפייסבוק. בתוך הסבך הזה, צריך לנהל קבוצת כדורגל שעל פי המטרה המוגדרת של טל אמורה להגיע העונה לפלייאוף העליון ובעונה הבאה לשוב לליגת העל. באופן סמלי משהו, לאחר העלייה של הפועל למקום השמיני והיציאה לפגרה כחברה בפלייאוף הרצוי מבחינתה, מתייצב טל לראיון פתוח ל"מלאבס" ומדבר על הכל.

"התקציב שלנו הוא ה-13 במספר בליגה הלאומית", אומר טל, "רק להפועל עכו, בית"ר תל אביב בת ים ולהפועל אשקלון יש תקציב נמוך יותר מאיתנו, אבל חס וחלילה שזה לא ישמע כתירוץ. המטרות שלנו הן להגיע העונה לפלייאוף העליון ובשנה הבאה לעלות לליגת העל וכל דבר אחר ייחשב לכישלון מבחינתי. אם אעמוד ביעדים אשאר בתפקידי, אם לא אז אפנה את מקומי, לא יצטרכו לקרוא לי להתפטר, אעשה את זה לבד", פותח טל בהצהרת כוונות ברורה.

"גם כשחקן, אם הייתי מכניס את הכדור לשער הייתי פותח בהרכב ואם לא אז הייתי בספסל", מוסיף המנהל הספורטיבי. "סיפורי הבנייה לא מעניינים אותי. בעונה הבאה אנחנו רוצים לעלות לליגת העל. אלה המטרות שהגדרנו וחייבים לעלות, כי אי אפשר להיתקע בליגה הזאת הרבה שנים. עשינו קצת יותר מדי תהליכים לטווח הארוך שאנחנו משלמים עליהם בטווח הקצר, ויכול להיות שאם היינו מביאים שחקן או שניים מנוסים בגיל 30 היינו עם עוד 5-6 נקודות. אבל מתחילים לראות תוצאות ואנחנו עוד נקצור את הפירות עם שחקנים כמו מתן גושה, עמית מזרחי ובר ירוחם. נכון שהקבוצה צעירה מאוד עם ממוצע גילאים של 23, אבל גם חלק מהמבוגרים יותר משחקים שנה ראשונה בהרכב בליגה הלאומית וצריכים לצבור ניסיון ולעשות קפיצת מדרגה מנטלית. הכנסנו עוגה לתנור ונכון שכולנו רוצים להוציא אותה מהר, אבל זה לא יעזור. יקח זמן עד שהיא תהיה מוכנה".

"יקח זמן עד שהעוגה תהיה מוכנה". ניב טל. צילום זאב שטרן

החיים בתכנית ריאליטי

במסגרת תפקידו עומד כאמור טל לא אחת במוקד האש וסופג ביקורת נוקבת מהאוהדים על ההתנהלות המקצועית של הקבוצה. "אני חושב שהאוהדים עוד לא הפנימו שהם הבעלים של הקבוצה הזאת וחושבים שהם נמצאים בפורמט ריאליטי מהסוג של האח הגדול", מפתיע טל. "יש משתתפים – אני, רועי אלרום, איציק כהן, דרור שי ואחרים, ובכל שבוע צריך לברר מי רב עם מי, מי על הגריל ואת מי להדיח. אולי הם מצפים שכל היום נתנהג כאילו אנחנו בהפסקת תה באנגליה, אבל ברור שחלק מהכדורגל זה גם מריבות. חושבים שהעמותה היא משהו אמורפי וחבל שאנחנו לא מרגישים מספיק את הפעילים והמתנדבים. לצורך העניין, אם עשית תפקיד התנדבותי בעמותה כעת הזמן להתנדב לתפקידים במועדון. כולם מוזמנים ועוד לא קרה שבא אלי מתנדב ולא שיבצתי אותו בתפקיד כלשהו. יש לנו ארבעה מתנדבים בתחום הסקאוטינג והאנליזה שעושים עבודה מדהימה, אבל זה לא מספיק. צריך עוד מתנדבים בכל התחומים ובכל הנושאים".

הופתעת מעוצמת הביקורת שספגת? נפגעת מאנשים מסוימים?
"אני לא מתרגש מזה. באתי מהכדורגל וגם בתור שחקן אתה יכול לתת כמה עונות טובות, אבל אחרי שני משחקים לא טובים פתאום מקללים אותך. בסופו של דבר הקהל צודק, אבל אני לא בטוח שהוא צודק בתגובות הראשוניות שלו ומן הסתם הוא גם משנה את דעתו לגבי המאמן והשחקנים. אגב, גם אנחנו מתייחסים לפעמים ל-30-20 החבר’ה הנגטיביים שמובילים את הפורום כאילו זוהי דעת הקהל ולא תמיד הם מייצגים אותה. ברור שהם אוהבים את הקבוצה, אבל גם ברור שהם רואים הכל שחור אחרי 15 שנה של אכזבות וקשה להאשים אותם. אני סומך על הקהל וגם אם יש טעויות, אפשר לתקן בדיון או בהצבעה הבאה. דווקא דרור שי וגבע מרקוס נחבלו ויצאו החוצה, אבל לפחות ניסו להיאבק על הדעה והאני מאמין שלהם. אם לא הייתי מאמין בפורמט של האוהדים כבעלים לא הייתי פה, כי רק לי יש מה להפסיד. יש לי שם טוב בהפועל פתח תקוה שאני מסכן כל יום, זה תובעני ברמות ואני כבר לא מגיע לעסק המשפחתי. ברור שאני לא בהפועל בשביל הכסף".

עמיר נוסבאום וניב טל אחרי הדרבי בגביע הטוטו. צילום: זאב שטרן

מנהל ספורטיבי, תרתי משמע

בנימה אישית, ראוי לציין שטל לא נחשב למנהל מקצועי שגרתי וגעגועיו לכר הדשא מורגשים היטב, אם כאשר הוא מצטרף לשחקנים בריצות במהלך האימון או נוטל חלק במשחקונים במטרה לנעוץ כדור ברשת ולשחזר ימיו כקדם. "אני מאוד מתגעגע לדשא", הוא מאשר. "מרוב התלהבות נפצעתי לפני שבועיים בשריר הירך האחורי. חשבתי שאני בן 17 ונתתי ספרינט, אבל קצת פיזיותרפיה והכל בסדר”. במציאות הנוכחית כמנהל ספורטיבי, נחשף טל ללא מעט ביקורת מקצועית, כאשר אחת הטענות למשל היא על מחסור בחלוץ נוסף לצד אמאדו סוקונה שנוטה להיפצע. "עומר בוארון יכול לשחק בחוד", אומר טל, "אבל אם היה לנו תקציב גדול יותר נכון היה להשאיר חלוץ נוסף בסגל, אולי טעינו בעניין הזה. לא סתם אנחנו התקציב ה-13 בליגה, השמיכה מאוד קצרה וזה לא אידיאלי, אבל היינו צריכים לקבל החלטות עם מה שהיה לנו".

אחת הטענות המרכזיות נגעו לכך שבחרתם שלא לצרף קשר 50:50, בעוד שהתחזקתם בשחקנים בעמדות אחרות – ויטלי גנון ובר ירוחם.
"יש לנו שני קשרי 50:50 מצוינים – עמית מזרחי ובר ירוחם. הייתה תקופה שעמית היה פצוע ובר הצטרף בהמשך, אבל ככל ששיתוף הפעולה ביניהם יתקדם אנחנו נראה את התוצאות. יש קונספט שצריך לנפץ – פעם היה כוכב שנמצא באמצע, נותן נגיעה קסומה ומעמיד את החלוצים מול השער, אבל היום כולם אנשי עבודה שעושים לחץ. הבאנו שחקנים ורסטיליים ואינטליגנטים שיכולים לשחק בכמה תפקידים ואנחנו משנים שיטות משחק כל הזמן. אנחנו מגיעים לים של הזדמנויות בכל משחק, אבל צריכים לשפר את החדות והסיומת. חשוב לזכור שסטטיסטית שחקני התקפה מבקיעים את רוב השערים שלהם בחצי השני של העונה כשהם חדים יותר, כמו שקרה עם שגיא דרור וגל לוי".

מתחרט שדניאל שוורצבוים ועומר ורד לא נשארו בקבוצה?
"אני מעדיף לא להתייחס לזה ומאחל לשניהם בהצלחה".

ביקורת נוספת נגעה לחוסר הניסיון של המאמן עמיר נוסבאום, אבל כאן לטל אין שום מקום להתלבטויות: "דיברו על כך שנוסבאום לא צועק מספיק, אבל אין דבר שיותר עצבן אותי כשחקן ממאמן שצורח על הקו. זה מוציא מריכוז ומפריע למשחק, וגם ככה אתה לא קולט כלום. ברמת האימונים וניתוחי הווידאו נוסבאום הוא טופ ליגת על ובעיניי אחד המאמנים הטובים בארץ. הוא האיש הנכון למערכת שלנו ויש לו את היכולת לקדם צעירים, אבל מצד שני גם הוא משלם שכר לימוד ואת מחיר ההחלטות שלנו לטווח ארוך. הכי קל היה להביא שחקן ב-25 אלף שקלים נטו שהיה עושה כמה בעיטות חופשיות כיפיות ולא היו מפסיקים לדבר עליו בפורום, אבל לא יכולנו להביא ארבעה שחקנים אחרים. אין מה לעשות – מתישהו צריך לצאת ממעגל העוני הזה".

"האיש הנכון למערכת". עמיר נוסבאום. צילום: זאב שטרן

עימותים בצמרת

ככל שמתקדמת השיחה טל נפתח ונוגע בהרחבה בנקודות כואבות יותר. אחת מהן היא היחסים המתוחים עם המנכ"ל רועי אלרום שהעיבו על ההתנהלות היומיומית במועדון. "לא קל לעבוד איתי. אני כמו ילד שהולך עם אבא שלו, רואה צעצוע ומיד רוצה אותו", מודה טל. "אני ורועי רבנו על הבאת שחקן חיזוק בינואר. רציתי בטירוף את גל לוי, אבל המערכת לא הייתה יכולה לעמוד בזה כלכלית ובמקום להבין, נורא התעצבנתי כמו ילד קטן. עשיתי לרועי חיים קשים בעקבות ההחלטה הזו, זה לא הגיע לו ואני מתנצל אם פגעתי בו".

עימות חזיתי נוסף היה לטל מול המנהל המקצועי של מחלקת הנוער, פרדי דוד, אותו בכיר עליו דיבר כאן גבע מרקוס, שלטענת מרקוס איים על טל כי ידאג לסלק אותו מהמועדון. "מטבע הדברים אנחנו בסיר לחץ, כל הזמן יש ריבים ועוד יהיו הרבה, אבל גם במונחי כדורגל זה חרג מכל סטנדרט שאנחנו מסכימים לקבל ואין סיכוי שדבר כזה יחזור על עצמו”, חורץ טל. “פרדי התנצל, אמנם באיחור של חודש, אבל ברגע שהרגשתי שהתנצלותו כנה שמתי את זה מאחורי ואנחנו מסתכלים יחד קדימה".

פרדי דוד מסר בתגובה לדברים: "היה לנו ויכוח מקצועי, שנינו עברנו את גבול הטעם הטוב. לאחר שליבנו את העניינים ושנינו התנצלנו, אנחנו ממשיכים הלאה באותה צורה שעבדנו עד עכשיו".

פרדי דוד. צילום: זאב שטרן

ניסיונות שילוב

פרט לגבע מרקוס שהתפטר מהדירקטוריון, לא מעט שחקני עבר נוספים, דוגמת עוז אליה, התבטאו לאחרונה כי הם מרגישים רע מאוד עם ההתנהלות של הכחולה ויחסה כלפיהם. “אני מסכים שצריך לשלב יותר שחקני עבר ומאמין מאוד באלה שחיים את הפועל ודמם כחול, אבל השילוב שלהם לא מתרחש באשמת שני הצדדים", אומר טל. "מצד אחד, שחקני העבר מאוד דומיננטיים עם דעות נחרצות, כאלה שרוצים לקבוע ולא מוכנים להיות שוליה של אף אחד, אבל מצד שני גם הם צריכים להבין שהפורמט לוקח זמן ולפעמים צריך להתנדב במשך שנה או לעבוד במשכורת נמוכה עד שנכנסים פנימה. צריך לבוא יום יום במשך תקופה וללמוד את הפרטים הקטנים כדי לקבל את ההחלטות הנכונות. אי אפשר לבוא ולקבוע מחר בבוקר רק בגלל השם שלך”.

למרות הדברים, ברור לטל כי בסופו של תהליך דרכם של שחקני העבר תיסלל בחזרה למועדון בו גדלו. “גם המערכת עדיין לא הפנימה את הכוח של שחקני העבר”, הוא מודה. “מוטי קקון כבר השתלב, עו”ד אייל אברמוב הקפיץ אותנו קדימה בכמה מדרגות מבחינה חוזית ומשפטית אבל צריך עוד. גם אם קשה להסתדר איתם והם וכחנים ודעתנים, לרבים נוספים יש את הכישורים המתאימים והם יכולים להוביל את המועדון הזה בחזרה לקדמת הבמה”.