עוד מבט על הדרבי: הבעיה הגדולה של הפועל, ההתנהגות המגעילה של סרסור

# הפערים. הדבר היחידי שנותר לתהות לגביו אחרי דרבי חד צדדי הוא איזה פער יותר גדול: זה שהיה על המגרש בין מכבי להפועל, או זה שהיה בין התצוגה האדירה של אוהדי הפועל ביציע לבין התצוגה המביכה של שחקני הפועל והמאמן עמיר נוסבאום על המגרש.

# בעיה מקצועית קשה. אז כפי שהיה צפוי, אחרי שבשבועות האחרונים נראו סימנים לבעיה ניהולית בהפועל, לערבוב מדאיג בין הכחולה לדירקטוריון, ולפורמט ניהולי שאינו דומה למה שהובטח בכנס הייסוד של הכחולה, מתחזקת לרמה מדאיגה מאוד גם ובעיקר הבעיה המקצועית. זו השרשרת: מנכ"ל לא מנוסה מינה מנהל ספורטיבי לא מנוסה שמינה מאמן לא מנוסה בקבוצה שהלכה לעונה קריטית אחרי כמה עונות בהן נכוותה קשות ממינוי מאמנים לא מנוסים. על כך שיו"ר הכחולה הוא גם חבר דירקטוריון נדבר בפעם אחרת.

עמיר נוסבאום, ניב טל. צילום זאב שטרן, סער כרמלי, הפועל פתח תקוה

רועי אלרום. צילום: תום בלפר, הפועל פתח תקוה

# יותר מידי טעויות. אני מודה: אני, כאוהד הפועל, רוצה להיות אופטימי כל הזמן, ותמיד מחפש סיבות לכך. לעיתים ממש בכוח. אז היו שתיים-שלוש מחציות שגרמו גם לי לסוג של אשליה שאולי נבנית כאן קבוצה טובה ומאומנת, שנוסבאום אולי מביא מבאר שבע בשורה מקצועית, ושאני טועה בגדול לגבי הקבוצה ובנייתה, לגבי בחירת בעלי התפקידים הקריטיים ולגבי בחירת השחקנים. אבל כבר תקופה ארוכה הפועל מבליטה את העובדה שהיא לא מספיק מאומנת, ושבניית הסגל שלה הייתה עם יותר מידי טעויות.

# אין קישור. כל תפקיד חשוב בכדורגל, כי זה משחק קבוצתי. אבל אני משוחד לגבי הקישור. בעיני אי אפשר לשחק ללא קישור יצירתי מצד אחד, אגרסיבי מצד שני, כזה עם נוכחות ומשמעות, שלא נותן ליריבה לשלוט במשחק. אז גם בעונה שעברה הייתה להפועל בעיה בקישור אחרי השחרור של סימון פאמבו, ובקיץ האחרון במקום לפתור את הבעיה באו בוני הסגל והחמירו אותה. ויותר מכך: ההשקעה בחלון ההעברות היתה בסופו של דבר ברכישת כרטיס השחקן של בר ירוחם, כזה שהתנדנד בין הספסל להרכב של רמת השרון. על מה ולמה? דיברו בהפועל על השקעה לטווח ארוך. אני לא בטוח בכלל לגבי ההשקעה הזו, אבל בכל מקרה כאשר יש לך בעיה קשה בזמן הזה שמתבטאת במחסור בקשר 50-50 משמעותי, לא משקיעים בבר ירוחם. אז במקום לתת דקות לאיתי לוי, ולהביא לכאן עוד קשר 50-50 על חשבונו של גל אסולין, הלכו להשקעה בבר ירוחם.

# אפילו לא מהלך אחד. הדרבי היה לא כוחות. הפועל לא עשתה מהלך אחד של קבוצת כדורגל. נוסבאום טעה בגדול בשינויים שעשה בהרכב. שניים מהם הוא נאלץ לתקן כבר בהפסקה, וזה השאיר לו רק חילוף אחד בהמשך. לא צריך לנסות להמציא את הכדורגל מחדש בכל פעם, לפעמים טוב להיצמד שמה שהיה הכי סביר לפני כן. ולא עושים מהפיכות בהרכב כאשר הסגל קצר ומוגבל.

# מתואמת יותר. מכבי הייתה רגועה ומסודרת בתנועה של השחקנים ובהנעת הכדור. זה לא היה כדורגל מדהים, אבל זה היה מספיק בשביל לנצח בקלות את הפועל. ניכר היה שמכבי מתואמת יותר, וכשזה התווסף להבדלי האיכות בשחקנים, הפער היה בולט וגדול.

# ציון אפס לסרסור. אז כמה שנים לא היה דרבי ומן הסתם לא יצא "לחוות" משחק של מכבי פתח תקוה. אז אפשר לומר שלא השתנה הרבה: 200 אוהדים בדרבי יצרו יציע עם אווירת כדורגל מביכה, ועל הדשא שיחקה קבוצה בינונית שגם אם תעלה ליגה, תמשיך להיות די סתמית. וכן, במכבי כמו במכבי, יש את הפרובוקטור התורן על הדשא. עכשיו זה מוחמד סרסור, שאחרי שירק על אוהדי הפועל בדרבי נוער, עשה אצבע משולשת לאוהדי הפועל יותר מפעם אחת מול עיני השופט המביך אוראל גרינפלד שלא הגיב. פשוט מגעיל. טוב לכדורגל שלנו שיהיו בו כמה שפחות שחקנים עם התנהגות כמו זו של מוחמד סרסור. בין אחד לעשר הוא שווה מקסימום ציון חמש ביכולת. בהתנהגות אין ספק שהוא ציון אפס.