1. בשלישי תצא רשמית מכבי לדרך עם פתיחת האימונים – זמן עבור השחקנים ועבורנו האוהדים להתחיל ולהתרגל למציאות החדשה בליגת המשנה. כרגע נראה כי המגמה ששחקני הנוער שהובילו אשתקד את המועדון לאליפות היסטורית מיועדים להחזיר כעת את הבוגרים לליגת העל. כישרונות דוגמת ליאל עבדה חתמו על חוזים ארוכי טווח ויקבלו הזדמנות להוכיח שליגת הנוער היא רק מקפצה למחוזות גבוהים יותר.
2. לצד האופטימיות בגזרה הצעירה, לא כדאי למהר לקשור כתרים. הנהלת המועדון, כהרגלה יש לומר, משדרת זחיחות ובליגה הלאומית מי שחושב שעולים בהליכה, בדרך כלל משלם ביוקר. חיזוק זר אמנם הגיע, אבל נכון לעכשיו לא הוחתם רכש ישראלי משמעותי. בנוסף, השמועה אומרת שארמנדו קופר לא מעוניין להישאר ואנחנו כבר יודעים מה שווה שחקן שלא רוצה לשחק – עדיף לשחרר. כך או אחרת, חשוב להזכיר שלא מדובר בטיילת לאומית, אלא בליגה קשוחה בה צריך להקיז דם כדי להביא נקודות. כשבכל עונה יש סינדרלה חדשה ועם התוספת האיכותית של אום אל פאחם וכפר קאסם, מוטב לעבוד יותר ולדבר פחות.
3. מה בכל זאת נשאר לנו בלי שבת של כדורגל? הדרבי הגדול ששב לעיר כמובן. מלבד הרצון לעלות, חשוב מאוד כמובן להזכיר להפועל מי בעלת הבית. לשמחתי, רוב שחקני הבית שלנו מבינים היטב את המשמעות, בניגוד לחבורת שכירי החרב בצד השני. שש נקודות חובה, שום דבר פחות מזה. יודעים מה? אם בטעות הפועל תגיע איתנו לפלייאוף העליון, אפשר לקחת שלוש נוספות בחשבון.
אבי גוילי
אתה חי בסרט .פתח תקווה היא הפועל