אבי, הגיע הזמן ללכת

1. הפעמונים צלצלו, האורות הבהבו, הכתובת נמרחה על הקיר באותיות שחורות ענקיות – מכבי פתח תקוה יורדת ליגה! זה לא קרה ביום ראשון, אלא מתישהו בסוף ינואר, אבל את העומד בראש המועדון היקר שלנו זה כמובן לא עניין. הוא התעקש להחזיר את המאמן הכי גרוע בליגה – מה להחזיר? להתחנן שיסכים! – ולהוריד אותנו ביגון שאולה בשם הערך הקדוש של כבוד המשפחה. כתבתי על כך בהרחבה במדור זה בחודשים האחרונים וספגתי לא מעט ביקורת מאנשים במועדון ובסביבתו, אבל בפעם הראשונה בחיי אני מרגיש רע עם זה שצדקתי. הלכתי כמו תמיד עם האמת שלי ועכשיו היא התפוצצה לכולם בפרצוף.

גיא לוזון. צילום: זאב שטרן

2 עשור של ניהול כושל – התערבות בכל דבר, שקט לצוות המקצועי (כזה ששם משפחתו אינו לוזון) לא קיים, טעויות על ימין ועל שמאל וכמובן תדמית שלילית ושנאה תהומית שכבר אי אפשר לטשטש. התוצאה? מדינה שלמה שציפתה שנרד ושמחה לאיד לרגל הפיכתנו לשק החבטות של הליגה. בתקופות קשות חייבים לקבל החלטות קשות שאין מהן מנוס. אבי לוזון, הגיע הזמן לשים את המפתחות וללכת הביתה. אף אחד לא ייקח ממך את מה שעשית עבור המועדון, תודה רבה על כל השנים ואני חושב שמגיע לך לקבל אות של נשיא כבוד על פועלך במכבי, אבל זה נגמר. מוכרחים לקרוא לדגל בחזרה לשינו זוארץ ולהקים שדרת ניהול חדשה יחד עם אופיר לוזון, שעושה כבר שנים עבודת קודש במחלקת הנוער, ועומר גולן שתמיד היה ויישאר בשר מבשרנו. בכוחות משותפים הם הסיכוי היחיד שלנו לצאת לדרך חדשה.

3 מה לא נאמר על הבן האובד גיא? כמה אפשר לטחון את הניצחון חסר החשיבות על אנגליה ביורו הצעירות? (עוד מתנה בתחום האימון שקיבל מדודו, יו”ר ההתאחדות דאז). עד מתי נשמע על האליפות שפספס בבלגיה בגלל הקיזוז? כמה פעמים עוד יתעטף בכינוי השחוק והמתייפייף "מוטיבטור"? אז סיפרו לנו שגיא עשה טובה והסכים לחזור למרות שלא רצה, שהוא יוציא אותנו מהבוץ, יעשה שינוי ויתקן את הליקויים. אז עוד לא חשבו בכלל לחשוש מירידה, הרי ממילא זה קטן עליו. ומה קרה בפועל? כל אשר יגורתי בא לי. חוסר מחויבות, משחק לרוחב ולא לעומק, בעיטות לשמיים פלוס תפילה שאולי משהו יקרה והתעקשות לא מובנת על שוער שלא פוגע כבר שנה וחצי. כל אחת פתאום מרשה לעצמה לחגוג עלינו ולא משנה אם זו הפועל תל אביב, שבמשחק אחד נתנה לנו מנה אחרי שכל העונה שער זכות היה יותר קשה עבורה מקריעת ים סוף, הפועל חיפה שלא בדיוק ידועה במשחק ההתקפה שלה, אשדוד שהייתה תקועה מתחת לקו האדום משהו כמו חצי שנה ואפילו אור זהבי וטל כחילה, שראו כי טוב ופגשו בפעם הראשונה בקריירה רחבה שלא שלהם. הרס וחורבן עם כתם של ירידה כדובדבן.

גיא ונאור לוזון. צילום: זאב שטרן

4. ומי אשם? כולם! השחקנים, האוהדים, התקשורת והשופטים. רק אבי וגיא צודקים. הרי הגיעו לנו שני פנדלים נכון? שוב דפקו אותנו. רק שכחו להזכיר מי התנגד נחרצות לשימוש ב-VAR במחזור האחרון חרף הצעתה של המנהלת. כמה יהירות ושחצנות, ואפילו לא כנגד אדם ספציפי, אלא כנגד הטכנולוגיה שבסך הכל נועדה לשמר את הצדק בענף שהצדק ממנו והלאה. ועכשיו חידת היגיון לגיא: כבר ירדת ליגה, ריסקת אותנו לחתיכות ושלחת יציע שלם לבכות בבית, לא תתפנה רגע להסביר לנו למה ואיך? לא תתייצב מול המיקרופון ותבקש סליחה על מה שעשית לנו יחד עם השחקנים האנמיים שאתה קורא להם קבוצה? העיקר שכל העונה סיפרתם לנו כמה אתם חוששים מהקנסות של המנהלת ולכן שלחתם אותנו המנויים לגלות במזרחי כדי שחלילה איש לא ירעיש בשערים 1-2. מזל שנשאר לכם כסף קטן לקנס למי שבניגוד לנהלים מסרב להתראיין, בורח בבושת פנים לחדר ההלבשה וגם דואג שיבריחו אותו החוצה מדלת צדדית. ועוד דבר קטן, אדוני המאמן: עד איזה גיל נראה לך סביר לשלוח את הדוד שלך להיות הפה שלך ולדבר במקומך? באופן לא מפתיע, הדבר הראשון שהיה לאותו דוד לחדש לנו (במדינה שמפטרת מאמנים אחרי שני הפסדים רצופים) הוא מסר חד וברור: שתישאר איתנו גם בלאומית. העיקר שהכל נשאר במשפחה.

5 לא מתבייש לספר לכם שבזמן שאני מוציא את התסכול אני מנגב במקביל את הדמעות. לא נתפס וקשה לעיכול ככל שיהיה, אבל זו עובדה מוגמרת – אנחנו בליגה הלאומית. ולחשוב שבתחילת העונה יוסי בניון ומנור סולומון עוד שיחקו כאן. מי היה מאמין לגודל הביזיון. עצוב עוד יותר לומר, אבל במקום להתנצל על הבושה שגרמו לנו, חבורת השחקנים נעלמה בחדר ההלבשה מהר יותר ממה שטרחו לרוץ במשך 90 הדקות האחרונות שלהם בליגה הבכירה. הכי קשה היה לראות את האוהדים המסורים שהגיעו בכמויות יפות מול הפועל תל אביב ונתנו תצוגה של עידוד ותמיכה, רק כדי להיות עדים לסוף הכי עצוב שיש. אני רוצה להודות באופן אישי לארגון האוהדים – מושיקו הרלינג, צחי הללי, עידן סטורוביץ וסער חפץ על ארגון למופת, לכם האוהדים שהגעתם לעודד את הקבוצה מתי ואיפה שרק אפשר ובעיקר לקבוצת הנוער שנתנה לנו טיפת נחת עם תואר אליפות היסטורי. ומה הלאה? מי שחושב שצפוי לנו טיול בלאומית כמו בירידה הקודמת טועה בגדול. זו ליגה קשה עם קבוצות שמצופפות ומעדיפות קשיחות הרבה יותר מאיכות. אנחנו ממש לא הקבוצה היחידה שרוצה לעלות וצפויה מלחמת עולם. חוזרים תוך עשרה חודשים כמו שהצהיר הקודקוד? אני ממש לא בטוח. יחד עם זאת, צריך להישאר אופטימיים, להיות חזקים ולקוות לימים טובים יותר. קחו הרבה אוויר חברים ותפעילו מזגנים. מצפה לנו עונה מתישה עם הרבה נסיעות ארוכות ומייגעות.