פועלים מאחורי הקלעים: הכירו את האנשים שנותנים מזמנם למען הפועל פתח תקוה

האם ידעתם שלקבוצה שאתם אוהדים יש אנליסט? יועץ מנטלי במשרה קבועה? צוות לוגיסטי של חמישה אנשים? נכון, הפועל פתח תקוה נמצאת בעיצומם של מאבקי הישרדות קשים על חייה בליגות המקצועניות בישראל, אבל בחודשים האחרונים נבנתה מעטפת מקצועית סביב הקבוצה, שבהחלט משדרת שהמטרה היא לשנות את הכיוון של המועדון, מכזה ששורד (לא בהצלחה יתרה) לכזה שעושה צעדים לקראת חזרתו לקדמת הבמה של הכדורגל הישראלי.

זה לא סוד שהרצון לעזור ולתרום הוא אחד הדברים שמייחדים יותר מכל את הקהל של הפועל, הרבה מעבר לגבולות הגזרה של עמותת הכחולה ועוד לפני שלקחה לידיה את הבעלות על המועדון. לרגל החג ובעיצומו של המאבק בתחתית הלאומית, הנה כמה אנשים שאולי לא שמעתם את שמותיהם, אבל הפעילות הענפה שלהם מאחורי הקלעים עבור המועדון חשובה מאין כמוה. רובם ככולם, לפני הכל – אוהדים ומשקיעים מזמן מתוך אהבה למועדון.

חוליה משמעותית ודי אנונימית בצוות המקצועי הוא האנליסט דולב כביר (26) שהצטרף להפועל במחזור העשירי בהתנדבות. כחמש שנים הוא עובד כאנליסט בחברה שעוסקת בניתוח משחקי כדורגל, את הפועל הוא כמובן אוהד הרבה יותר זמן ואף שיחק במחלקה מכיתה ג' ועד גיל נוער. לאחר שעבר קורס של סקאוטים ואנליסטים החל לעשות סטאז' במועדון מתוך ראייה עתידית להשתלב במערכת כעובד מן המניין. במסגרת עבודתו אחראי כביר על הכנת הווידאו של היריבה ולשם כך הוא צופה ומנתח לעומק את משחקיה האחרונים – 4-5 במספר. מעבר לכך נוכח כביר ב-2-3 אימונים בשבוע אליהם הוא מגיע כשעה לפני הזמן יחד עם הצוות המקצועי, נחשף להלך הרוח ולדרישות, מעלה בשיתוף המאמן מסאי דגו ועוזרו רן קוז'וק נקודות מהמשחק שהיה וזה שיהיה, ובהמשך יושב לניתוח אחד על אחד מול שחקנים ועובד איתם על דברים שיש לשפר.

"חשוב לאנליסט להכיר את הראש של הצוות המקצועי ולדעת איפה הבעיות של הקבוצה כדי להחליט מה להראות לשחקנים", אומר כביר. "כשהגעתי, לקחתי על עצמי כפרויקט את אמאדו סוקונה במטרה לעזור לו לשפר דברים שחוזרים על עצמם, כמו למשל הסרבול עם הכדור ומה קורה כאשר הוא משחרר אותו בזמן". כביר למעשה ניהל עבור סוקונה מעקב שבועי, כאשר לפני משחק היו יושבים השניים ומתכוננים להגנה של היריבה הבאה, בכלל זה האם הם מהירים וחזקים ואת מי כדאי ללחוץ, ובמקביל עוברים על הדברים הטובים יותר ופחות מהמשחק הקודם.

"חשוב לאנליסט להכיר את הראש של הצוות המקצועי". דולב כביר (משמאל) עם אוריה שייך. צילום: צביקה ריז, הפועל פתח תקוה

שחקנים נוספים עמם הספיק בין השאר לשתף פעולה הם שגיא דרור, גל אסולין והשוער דודי אלון, עמו התמקד ברגליים החזקות של שחקני היריבה, כמו גם האם יש לה בועט פנדלים קבוע ובאיזו פינה הוא בדרך כלל בוחר. יצוין כי כביר מקדיש לניתוחים האמורים כ-20-25 שעות שבועיות ובנוסף שולח קטעי וידאו נקודתיים לשחקנים באופן פרטני, על מנת שיוכלו לצפות בהם בבית ולהגיע ברמת מוכנות גבוהה ככל האפשר למשחק. "מכיוון שבליגה הלאומית אין יותר מדי נתונים, העבודה שלי היא יותר שחורה וסיזיפית, לשבת ולראות משחקים על משחקים וזו בעצם הכנה בלתי נגמרת", מתאר האנליסט. "אני מקווה שעכשיו, עם כניסת הכחולה, יהיו כלים קטנים נוספים כמו למשל מצלמות באימונים שיאפשרו צילום דברים ספציפיים ועבודה טקטית בעקבותיהם, על מנת שנוכל לפתח את התחום".

"דולב בחור נדיר, אוהד שרוף של הקבוצה ועוזר לנו המון מהרגע שהצטרף", מפרגן מסאי דגו. "הוא חרוץ וכולם אוהבים אותו. השחקנים התחברו אליו וכך גם הצוות המקצועי, הוא חלק בלתי נפרד מאיתנו".

חיידק טורף

צלע נוספת בצוות המקצועי הוא היועץ המנטלי אלון סגל (51), פסיכותרפיסט ומטפל אישי ומשפחתי במקצועו, שעובד במועדון במשרה חלקית. יוצא סיירת צנחנים שעבודתו מושפעת לא אחת מניסיונו עם יוצאי יחידות קרביות. בעבר עשה קורס בפסיכולוגיית ספורט וכבר שבע שנים הוא מלווה קבוצות בוגרים, ביניהן ראשון לציון עם שרון מימר, הפועל תל אביב עם מוטי איווניר וגם הפועל תחת תומר קשטן אשתקד. עד כמה גדולה זיקתו להפועל? בעוונותיו שיחק במועדון מגיל 14 עד 18, כשאחד מבני המחזור שלו היה גיא לוי.

 "יש לנו לפחות פעם בשבוע שיחה מנטלית" סגל. צילום: סער כרמלי, הפועל פתח תקוה

כשהצטרף העונה לקבוצה סיכם עם המנכ"ל דאז, גיא בלום, על שני מפגשים שבועיים פלוס משחק, אבל לדבריו מדובר ב"חיידק טורף" ויחד עם המצב של הקבוצה בתחתית יוצא שהוא נמצא כמעט בכל אימון. לפני כל משחק מתקיימת שיחה ובמהלך המשחקים הוא אפילו יושב על הספסל. "חי את הקבוצה", כדבריו. "אופי העבודה שלי מאוד אישי, חלק מהשחקנים אפילו מגיעים אלי לקליניקה לעבודה בתנאים יותר סטריליים וברמה הקבוצתית יש לנו לפחות פעם בשבוע שיחה מנטלית", משתף סגל. "יש כאן קבוצה צעירה, אבל מבחינה אישית-מנטלית אני גאה ששחקנים עשו קפיצת מדרגה טובה ואפילו מצוינת, לא מובן מאליו עבור מי שלא מורגל להתמודד בתחתית, יחד עם הלחצים של מועדון גדול שמלווה על ידי קהל גדול. יש ביני למסאי דגו שיתוף פעולה מצוין ואני מנסה להוציא מכל שחקן את מקסימום הפוטנציאל שלו ולשפר לו את הדימוי העצמי. אני חושב שזה בא לידי ביטוי כפרטים וכקבוצה".

"לא היה משהו שביקשו ממני ולא עשיתי"

פעילים נוספים מאחורי הקלעים עושים זאת בעיקר בצד הלוגיסטי, בהתנדבות כמובן, ומכונים "הצוות של חזי", כשהכוונה היא כמובן למנהל המסור חזי בבאי. הוותיק שבהם הוא משה הראל (54), עובד בחברה להשכרת רכב ומעל עשר שנים מעמיד את עצמו לרשות הפועל, בעיקר באמצעות שיתוף פעולה עם המנהל חזי בבאי ואיש המשק עוז בצון. הראל אף יצא עם הקבוצה למחנה האימון הטרום עונתי בפולין בעונה שעברה, בו הותקפו אנשי הפועל על ידי גלוחי ראש רעולי פנים שהפתיעו אותם בסיום משחק אימון. בתגובה התעמת הראל עם התוקפים.

"הגנתי על השחקנים והלכתי מכות כדי שאף פושע חוליגן לא ייכנס למלון", הוא נזכר. בהיעדר אמצעים בעונה שעברה דאג לקנות מים, בננות ותמרים עבור השחקנים לפני המשחקים. בעבר שימש גם כאפסנאי לעת מצוא. לאימונים שנערכים בשעות הערב ובמוצאי שבת הוא מקפיד להגיע ומסייע בכל הנוגע לציוד ופריסתו במגרש למאמן הכושר. לפני המשחקים הוא גם מחלק את הכדורים והאפודים לילדים הידועים כמחזירי כדורים בצדי המגרש ואפילו דואג לסידור חדר ה-VIP. המשמעות: התייצבות באצטדיון כשלוש שעות לפני משחקי הבית וארבע לפני משחקי החוץ.

"הלכתי מכות כדי שאף פושע חוליגן לא ייכנס למלון". משה הראל. צילום: סער כרמלי, הפועל פתח תקוה

"אנחנו צוות לעניין ועושים הכל כדי שיהיה טוב להפועל פתח תקוה", הוא אומר ומחמיא לבצון. "הוא תקתקן גדול ברמה של לדעת בדיוק איזו גרב שייכת לאיזה שחקן". על פועלו לאורך השנים הוסיף: "מילאתי הרבה תפקידים והכל בהתנדבות, אין לי מספיק אצבעות כדי לספור אותם. הקבוצה עבורי היא כמו אישה שנייה ולא היה משהו שביקשו ממני במועדון ולא עשיתי. יש לי בוס טוב בעבודה שיודע שאני כל החיים הפועל פתח תקוה, זורם איתי ונותן לי לצאת מוקדם אם צריך. אני שמח שהיום הכל מסודר ודופק כמו שעון. גם קבוצות בליגת העל לא מגיעות לרמה שלנו".

חבר נוסף שנותן מזמנו וממרצו הוא אוריה שייך (36), אוהד הפועל ועובד בחברה למיזוג אוויר, שמסייע בשנתיים האחרונות בענייני לוגיסטיקה. שייך נוכח בעשרה אימונים בחודש בממוצע, אליהם הוא מגיע בעיקר בימי חופש, ודואג שלא יחסר לשחקנים דבר. גם לפני משחקים – בית וחוץ – הוא מגיע כשעתיים-שלוש קודם כדי לסדר את הציוד במגרש ובחדרי ההלבשה. הרשימה הארוכה כוללת שקים של כדורים, קלקרים לשתייה, קרח, חולצות משחק ואימון, טרנינגים, נעליים, מגבות, תיקים רפואיים ואפילו לוח טקטי.

"הכל מתוקתק כמו באירופה". שייך עם דודי אלון. צילום: סער כרמלי, הפועל פתח תקוה

"הכל מתוקתק כמו באירופה ומהבחינה הזו אנחנו באמת מאוד מסודרים", מתגאה שייך. "באחד ממשחקי החוץ באצטדיון גרין אחד מאנשי הקבוצה היריבה אמר לי שבדרך כלל הציוד מגיע עם האוטובוס של הקבוצה ואנחנו היחידים בליגה שמגיעים ברכב לפני כדי שכאשר השחקנים יגיעו הכל כבר יהיה מסודר. בעבר הייתי מחכה לשחקנים ולצוות ומעודד אותם אחרי המשחקים. לאט לאט הצעתי את עזרתי, היה לי חיבור טוב עם חזי בבאי ועוז בצון והשאר היסטוריה".

עדי ליברמן (43) עובד כשליח בחברת הייטק וכבר שלוש שנים מסייע ככל יכולתו לבבאי. אביו, מאיר, שיחק בהפועל עד הבוגרים, אז קרע את הרצועה הצולבת בברך ונאלץ לפרוש. כאחד שמדי יום מבלה שעות בדרכים ההגעה לאימונים אינה פשוטה עבורו, אבל אם חלילה המנהל נתקע בענייני איסוף ציוד רפואי מהחברה באור יהודה, תסמכו על ליברמן שייתן כתף. כשמתאפשר לו בכל זאת לבקר באימונים בחופשים או בימי שישי, הוא מסייע בכל הנוגע לכדורים וציוד, כך גם לפני משחקים. "הפועל פתח תקוה הושרשה אצלנו בבית מגיל קטן, אני אחריה כל החיים והלב תמיד פתוח לחזי ועוז", הוא מסכם. "אפשר להחליף הכל בחיים, אבל לא את הקבוצה".

"הלב תמיד פתוח לעוז וחזי". עדי ליברמן. צילום: סער כרמלי, הפועל פתח תקוה

"אני שמח שהאנשים היקרים האלו, שהבאתי אותם מהיציע, נשארו איתנו ונותנים את כל כולם למען המועדון היקר הזה", מפרגן חזי בבאי. "אני סומך עליהם בעיניים עצומות. כל אחד יודע בדיוק מה הוא צריך לעשות ועושה את חלקו על הצד הטוב ביותר. כן יירבו אנשים כאלה".