שגיא דרור עצמו לא האמין שיוכל להיכלל בסגל למשחק מול הפועל כפר סבא. הכאבים בקרסול הפגוע היו חדים במיוחד, אבל אחד השחקנים הבולטים העונה בהפועל פתח תקוה החליט שלא לוותר, לקח משככי כאבים וישב על הספסל. בדקה ה-67 הוא החליף עוד הפתעה כחולה מרעננת – עמית מזרחי, ודקה לסיום הבטיח את הניצחון עם שער שכולו נחישות, כשתחילה הדביק את הכדור לקורה ומיד אחר כך שלח את הריבאונד לרשת – שערו השביעי העונה, לצד שני בישולים.
"לאורך כל העונה אני מרגיש טוב בלי קשר למספרים, כי במועדון כזה מרגישים כמו בבית", אומר דרור בראיון ל"ספורט מלאבס". "הצוות מקצועי אוהב ונותן ביטחון, המערכת עוטפת ותומכת ואני שמח שלאחרונה זה בא לידי ביטוי גם בשערים". כשדרור מדבר על ביטחון הוא מתכוון בראש ובראשונה ליחסים החמים עם המאמן מסאי דגו, שבדומה לשמו של הקשר ההתקפי מקפיד להעניק לו דרור במשחק ההתקפה. "מסאי מבקש ממני לבנות את ההתקפות, ללכת אחד על אחד, לשבור קווי הגנה ונותן לי חופש בחלק הקדמי. הוא קורא לזה 'להביא דברים מהבית'. אין דבר חשוב יותר מגיבוי של מאמן שמאמין בך ויש לו חלק ענק בהצלחה שלי ושל הקבוצה", מפרגן דרור. "גם בתקופות שהכדור לא נכנס הוא היה בא ואומר לי 'אל תדאג, אני בטוח שעוד תתפוצץ ותבקיע'. זה אומר הכל על ההשפעה שלו ואני מאוד אוהב אותו ומחובר אליו". אפקט נוסף שתורם לשיפור הגדול העונה במשחקו של דרור הוא העובדה שלראשונה בקריירה הוא משחק מול קהל גדול. "ראית את תצוגת העידוד מול כפר סבא? זה היה מדהים ועברה בי צמרמורת בכל הגוף", הוא אומר. "זה הכדורגל, משחק ששייך לאוהדים. הקהל מעודד, דוחף ומכניס אותך לטירוף. גם אחרי פעולות לא טובות הוא יכול להרים אותך. אין כמו ההרגשה הזו".
תחילת העונה לוותה בלא מעט חששות בשל שילוב של שחקנים צעירים ולא מנוסים, הליך פירוק עם עתיד לא ברור וכמובן בור בדמות מינוס 11 נקודות. עם העברת הבעלות לידי הכחולה השינוי מורגש היטב בקרב השחקנים. "היה לחץ גדול הרבה יותר בתחילת העונה, בטח עם המינוס הגדול, אבל לאט לאט למדנו להתייחס לזה פחות ולקבל את המצב הנתון שעמו אנחנו צריכים להתמודד", אומר דרור. "מאז שהכחולה נכנסה לצד השינויים בסגל שייצבו אותנו הדברים נראים הרבה יותר טוב. למרות זאת כלום לא גמור והמשימה היא להשאיר את הקבוצה בליגה הכי מהר והכי טוב שאפשר. זה גם מה שהצוות מזכיר לנו בכל יום ובכל באימון. הכל צפוף ואסור להוריד רגל מהגז. ברור שהניצחונות טובים לביטחון, אבל צריך להמשיך להילחם".
שגיא דרור, 23, מתגורר בשש השנים האחרונות עם משפחתו בשכונת אם המושבות בעיר. ההורים רובי ורחל והצמודה אופיר מקפידים להגיע לראות אותו בפעולה. גדל במחלקת הנוער של מכבי תל אביב, בה שיחק מגיל 8 במגוון תפקידים בהתקפה. מדי שנה זכתה הקבוצה באליפות ובנערים א' היה דרור הקפטן והניף את גביע המדינה. בהמשך הוקפץ לשנתון גבוה יותר, שם שיתף פעולה בין השאר עם עומרי אלטמן, גאל מרגוליס וחברו בהפועל דניאל שוורצבוים. לאחר שנה בנוער של מכבי תל אביב עבר לנוער של הפועל רעננה. עונה לאחר מכן, במקום לשחק כחריג גיל, העלה אותו חיים סילבס לבוגרים כבר בגיל 19. אלא ששם התנופה נעצרה.
"לא קיבלתי שם מספיק הזדמנויות, לא האמינו בי והתאכזבתי", מספר דרור. לאחר שנתיים בהם גירד פה ושם שאריות כמחליף ("כבשתי שער ניצחון בגביע הטוטו מול כפר סבא בדקה ה-90, אבל עם המזל שלי אף אחד לא צילם אותו", הוא נזכר בחיוך), עבר דרור לבית"ר תל אביב רמלה של עמיר תורג'מן. את העונה סיים עם שלושה שערים, כשהפעם מיעוט הדקות נבע בשל פציעות מרובות. דודו אברהם החזיר אותו לשורות רעננה, אך פוטר בשלב מוקדם ועם עזיבתו התאדו גם סיכוייו של דרור לראות דשא. "במשך חצי שנה הרגשתי כמו אוויר", הוא מודה. "מנחם קורצקי דווקא מפרגן לי, אבל לדעתי זה הגיע מכיוון ההנהלה. אשר אלון פשוט לא ספר אותי".
כשמאס בדמיון לאוויר, ערק דרור באמצע העונה שעברה להפועל עפולה של אופיר חיים, שלדבריו "החייה לי את הקריירה". חצי עונה טובה בה הפך לשחקן הרכב שמקבל קרדיט, משפיע והכי חשוב מחייך, הסתיימה בשני שערים וחמישה בישולים. בקיץ, לצד הצעות נוספות מליגת המשנה, הגיע הטלפון ממסאי דגו והמשך הרומן ידוע. "אשמח מאוד להישאר בהפועל. כמו שאמרתי אני מרגיש כאן בבית והשיא עבורי יהיה לשחק עם הפועל בליגת העל, זה הכי טוב שיכול להיות", הוא מסכם.
מה תעשה אם תקבל בקיץ הצעה מליגת העל?
"אני פחות חושב על זה עכשיו. תן לי קודם כל להישאר בליגה הלאומית".
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
תלחמו למען הסמל תצליחו תתקדמו ולא תאמינו כמה קהל יש לפת ,תופתעו בגדול, מילחמהההההההה