1. הגעתו של אלישע לוי למכבי התקבלה בתחילה בקול תרועה רמה. גם במשחקים הראשונים העסק נראה טוב וראו שינוי לטובה, בטח לעומת קודמו בתפקיד. בגביע הטוטו ואפילו במחזור הפתיחה של הליגה היה נראה שמכבי תדבר העונה חזק אבל מהר מאוד הגיעה ההתפכחות. אלישע החליט לעשות ניסיונות והקבוצה שילמה את המחיר. המאמן שינה תפקידים לשחקנים והמערך לא כלל לעיתים אף חלוץ מטרה. בארבעה משחקים יצאנו בנס, דבר שמעיד בעיקר על רמת הליגה, אבל הבועה הלכה וגדלה עד שהגענו לטרנר, שם התפוצץ הכל.
אלישע לוי הולך ומסתמן כמאמן מקובע, שלא מגיב טוב להתפתחויות במשחק, עושה לעיתים חילופים לא ברורים ונראה כמפחד מעט מהכוכב בניון. מי שחייב לקבל מחמאות הוא גידי קניוק, שמראה יכולת אדירה מאז חזר למועדון והרבה בזכותו מכבי עדיין בחלק העליון של הטבלה. טוב יעשה אלישע אם יעז יותר, ישחק עם חלוץ מטרה ולא עם שחקנים שלא מתאימים לעמדות שלהם.
2. מאז הפנייה של בית"ר ירושלים ליוסי בניון, הקשר הוא לא אותו שחקן שהיה. מרגיש כאילו הוא עושה טובה שהוא משחק ורץ, בקושי מתייחס לקהל שקיבל אותו בצורה יפה ומכובדת וגם כשמחליפים אותו בגלל יכולת חלשה הוא מפגין עצבים ותמיהה. חוסר היכולת והחשק שלו ניכרים על כר הדשא והגיע הזמן לעשות מעשה ולתת לו לנוח ביציע למספר משחקים. צריך להגיד את האמת, בכל קבוצה בארץ שבניון הגיע אליה היו בעיות, אם זה עם הקהל ואם זה עם ההנהלה. והנה, קצת ביקורת מהקהל של מכבי וגם האבא כבר מתעצבן על אוהדים ומקלל. מעניין שקולו לא נשמע כאשר 16,000 אוהדים שרקו לבן שלו בוז. חייבים לשנות גישה, אין שחקן שהוא מעל המועדון.
3. בינתיים, הקבוצה הכי לוהטת של המועדון היא דווקא קבוצת הנוער, שעלתה בשבת האחרונה למקום הראשון בטבלה. הקבוצה מפגינה יכולת התקפית מצוינת ותענוג לראות את הילדים האלה משחקים. והנה פנייה למאמני הקבוצה – תואר זו לא מילה גסה, אל תפחדו לדבר ולהגיד את זה כי כמו שהקבוצה נראית כרגע זה בהחלט מגיע לה. שרק ימשיך ככה ואולי נרוויח שחקנים לקבוצה הבוגרת.
עוזי
אהה…הוא מעל הקבוצה,נקודה!!!
א
"גם אתה לא מעל הקבוצה" זה הדבר הכי מצחיק שניתן להגיד על שחקן במכבי פ"ת.
קבוצה שנשלטת בידי משפחת לוזון, שמשתמשת במועדון לקידום האינטרסים האישיים שלהם והם עושים בה מה שמתחשק להם.
הם הרבה מעבר למעל הקבוצה, הם כבר הקבוצה עצמה. אז לצאת בהצהרות ש"אפילו" בניון, כאילו אף אחד הוא לא מעל הקבוצה, זה כל כך אירוני. פשוט להיות מנותק מהמציאות.