הטירוף שהתחלף בבכי והטראומה שתישאר: מבט נוסף על ירידת הליגה האכזרית

ספק אם הילדים שחגגו לחברם יום הולדת בגן השעשועים בספורטק בסירקין הבינו את הסיבה לעומס כלי הרכב שזרם למתחם אתמול (שלישי) סמוך לשעה 17:15. ספק גדול עוד יותר אם 600 אוהדי הפועל האמינו ששעתיים לאחר מכן יעברו תוך דקות ספורות מחגיגות היסטריות לדמעות בעקבות הירידה האכזרית של קבוצת הנוער לליגה הלאומית אחרי 2:2 מול הפועל ראשל”צ במשחק בלתי אפשרי להסבר.

אוהדי הפועל בסירקין אתמול. צילום: עזרא לוי

קבוצה שלמה שזינקה בתוספת הזמן לעבר הגדר והקפיצה באוויר אוהדים שחוו השנה לא מעט זוועות, הפקירה מיד לאחר מכן את החלק האחורי בצורה שערורייתית כדי לגלות שעל נאיביות משלמים – ובמזומן. שריקת הסיום של יגאל פריד שניות ספורות לאחר שהכדור נשק לרשת תיצרב היטב בזיכרון הקולקטיבי של כל מי שהפועל יקרה לו. שחקנים שכבר ראו בעיני רוחם את המבחנים נשכבו על הדשא כלא מאמינים ומיררו בבכי – שבים לליגת המשנה לאחר עונה אחת בלבד.

האווירה המחויכת ביציע לא אותתה כלל על העתיד לבוא. קבוצת ילדים ג’ בהרכב מלא תפסה את מקומה על הכיסאות הרעועים ביציע, שם בלטו גם האוהד הוותיק יוסי חצוצרה, המנהל לשעבר חזי בבאי שזכה לחיבוקים והצהיר בחיוך כי “זה הבית שלי ולא מעניין אותי כלום” ואפילו צלם וידאו שהוזמן על ידי הפועל כדי לתעד את ההתמודדות. מוכר הארטיקים והפחיות לא דמיין בחלומותיו הוורודים הכנסה נאה שכזו באמצע השבוע.

על הספסל גויס שחקן חיזוק בדמותו של רובי לבקוביץ’ כמאמן שוערים, זאת בשל העובדה שרפי כהן שהה בחו”ל. לאווירה הצטרף מנהל הספורטק בני שבתאי שאלתר ככרוז. מה לא עושים כדי לשרוד בליגה? מאוחר יותר יהיה שבתאי אחראי לפרץ צחוק מתגלגל בקרב הקהל, עת כרז כי ניסן אפורה חוסמת את המעבר והתריע כי הנהג מתבקש להזיזה כי “הגרר בדרך”. לניסן ולנהג שלום.

התכונה הרבה ביציעים כמו הדגישה את העובדה שעל כר הדשא לא קרה יותר מדי, עד שאיש המשרוקית פריד, שבימים כתיקונם שופט בליגת העל, החליט לקחת חלק פעיל בהתמודדות. בדקה ה-68 הוא שרק לפנדל מופרך לזכות האורחים בטענה לנגיעת יד ברחבה שספק אם גם שחקני ראשל”צ הבחינו בה. דן ביתן אמר תודה רבה וכבש, 0:1. מאותו רגע הפך פריד למטרה נייחת עבור אוהדי הפועל שהתעניינו בקול רם מי נתן לו משרוקית, או לחלופין עברו לקראות “כמה לוזון שילם לך?”.

דווקא מתוך הייאוש, ובדיוק כשנחיל נמלים הפציע במעלה היציע והוסיף צריבות ברגליים לצד הלחות הבלתי נסבלת והיתושים, חזרה הפועל משום מקום. איתי לוי, שבחר משום מה בנעליים כתומות מול יריבה בצבע זהה, שלח בדקה ה-80 כדור חופשי נהדר מ-20 מטרים ואיזן את התוצאה, 1:1. שחקני האורחת נשכבו פעם אחר פעם על הדשא במטרה לנגוס בשעון והיו”ר איציק כהן, שהתקשה לעמוד בלחץ, הורחק לקראת הסיום. שלוש דקות בתוך תוספת הזמן (מתוך שש) שפשף הקהל עיניים כשהמחליף אור שטיין נגח בזינוק פנימה, השלים מהפך וטס אל הגדר כשהוא מסמן בידיו לב לשרופים בכחול, רגע לפני שקרס תחת דבוקת השחקנים שאצה לברך אותו, 1:2 ששווה כרטיס למבחנים.

דקה מעבר לתוספת, ממש עם סיומה המרגש של שירת “לעולם לא תצעדי לבד”, הגיע הסיוט של הפועל כשאותם אלה שחגגו את השער הכי יקר העונה, צפו משום מה במתפרצת שהסתיימה בשער שוויון-שובר שוויון של עדן אגמי, 2:2 שקבע סופית ורשמית: הפועל יורדת ללאומית. אופק אושר, שהשלים ירידה שניה תוך שנתיים לאחר שירד בעונה שעברה גם עם נערים א’, התקשה לעצור את הדמעות.

כשגם נערים א’ ונערים ב’ נכשלו ולא השכילו לעלות לליגת העל ובעונה הבאה שלוש הקבוצות הבכירות במחלקה ישחקו בליגות משניות, אין ספק שמדובר באחת העונות השחורות של מי שהייתה פעם אחת ממחלקות הנוער המפוארות בישראל. מצד שני, כשעובדי המחלקה ואנשי הצוות המקצועי שכחו מתי קיבלו משכורות בפעם האחרונה, קצת קשה לצפות מהם לאובר מוטיבציה, או לחלופין לבוא אליהם בטענות.

צילומים: עזרא לוי