"ב-17 לפברואר היינו צריכים לחגוג לנתן יום הולדת 27. במקום זאת, ביום שני קברנו אותו. קשה לנו ואנחנו עדיין לא מאמינים. הוא היה בן אדם טוב, שאהב לחיות, איך אפשר להאמין שהוא איננו?", אומר בכאב לירן מדני, אחיו של נתן ז"ל מראש העין. נתן הלך בתחילת השבוע לעולמו בטרם עת, לאחר שסבל בחודש וחצי האחרונים מבעיה רפואית לא ברורה לגמרי. הוא נקבר בבית העלמין בעירו.
נתן מדני ז"ל למד בתיכון בגין בראש העין. לפני כשנה התחיל ללמוד לימודי אדריכלות ועיצוב פנים באוניברסיטת אריאל. לפרנסתו הוא עבד כסו שף במסעדה בתל אביב. אחרי מותו הותיר אחריו נתן את הוריו, בת שבע ואבנר, ושני אחים, שאחד מהם הוא לירן. "היה בינינו הפרש של 15 שנה", אומר לירן, "אבל הקשר היה קרוב. כשנתן היה קטן, הוא עבר התקף אפילפסיה. אבל מגיל 14-15 הכל היה תקין. לפני חודשיים הגענו איתו לבילינסון. הוא התלונן שכואבת לו הרגל. כל הגוף שלו היה כאילו נעול. הוא אושפז שם במשך חודש ואחרי שראו שיפור, העבירו אותו לבית לוינשטיין. הם לא ידעו איך בדיוק להתמודד איתו, כי לא ידעו ממה בדיוק הוא סובל, הרופאים אפילו אמרו שאולי הבעיה היא ממקור נפשי, כתוצאה מלחץ. היו לו התקפים ארוכים ואחרי כל התקף הוא היה צריך לנוח כי הוא סבל נורא. לצערנו, הוא לא שרד את אחד ההתקפים והלב נדם".
נתן ז"ל עם אחותו ואחיו, שירן ולירן, צילום באדיבות המשפחה
ידעתם שהוא עלול להיות בסכנת חיים?
"לא היה לנו שום מושג ולא לרופאים. אמא שלי עובדת 45 שנה במכון מור ולא היה לה מושג. דווקא ראינו שיפור, הוא התחיל ללכת, להזיז את עצמו. זה לא היה צפוי".
לירן אומר שכל המשפחה והחברים מתקשים להתאושש מההלם. "הוא היה ילד יפה, ילד שמח, עם המון תכניות. לפני שלושה חודשים הוא נסע לרומניה למסיבת רווקים של חבר שלו, סימון. הוא קנה חליפה לחתונה. החליפה עדיין תלויה בחדר שלו. הוא לא היה בחתונה, לא זכה ללבוש את החליפה. כל החברים שלו עושים עכשיו משמרות אצלנו בשבעה. אך אחד לא מצליח לעכל".
רוצים להישאר מעודכנים?
חברו הטוב של נתן ז"ל, ברק שרעבי, כתב פוסט מרגש באינסטגרם שלו:
כל שנה אנחנו חוגגים יום הולדת ביחד
אפילו שנולדתי יומיים לפנייך זה לא עניין אותנו
השנה ידענו שנצטרך לחגוג לבד, אבל לא ככה דמיינתי
תמיד חשבנו שזה מטומטם לכתוב מכתב פרידה למישהו שכבר לא איתנו, היום אני מבין את המשמעות של זה
אחי קשה לי בלעדייך, המוח לא עובד ורק הלב כותב
היינו בלתי נפרדים כמו אריק ובנץ, בנני ובנוני, דוד ויונתן
תמיד היינו מסתלבטים על כולם שאנחנו אחים או בני דודים
חלמנו שיום אחד נעבור לגור באיזה מושב ונחיה בית ליד בית
אני חושב שהתמונות האלו מסכמות את כל החברות שלנו בצורה הכי מושלמת, אני מדליק לך את הסיגריה ואתה נותן לי לעשן ראשון
איזה בנאדם היית, תמיד דואג לסביבה שלך, תמיד אכפתי, כל הלב שלך היה בחוץ
ידעת להיות כתף תומכת לכל בן אדם בחיים
ידעת להתחבר לכל בן אדם בצורה כלשהי
איזה לב ענק היה לך, נגעת בכל נפש שהצטלבה בדרכך בחיים
כמה אהבנו להתווכח על שטויות, בבית, בעבודה, בכל מקום אפשרי
אף פעם לא היית מוכן להודות שאני צודק, זה תמיד היה נגמר ב״יש מצב שאתה צודק״
שנאתי לתת לך לנהוג, תמיד אמרתי שאם זה תלוי בך לא נגיע בחתיכה אחת ליעד
אתה היית אומר לי שאני חוצפן
ואני הייתי קורא לך אידיוט
אתה יודע שיש לי עוד מיליונים של סיפורים עלינו
תבוא לי בחלום לאיזה לילה או שניים כדי שנוכל לשבת לצחוק עליהם ביחד עוד פעם אחת אחרונה
אחי הבטחנו שלעולם לא נתבגר, אבל לא לזה התכוונתי
עוד שבועיים יגיע יום ההולדת שלנו, אני אלך ואזדקן לי בעוד שנה
ואתה? אתה תשאר צעיר לנצח❤️
יהי זכרו של נתן ברוך.
מערכת מלאבס משתתפת בצער המשפחה.
# תודה ליוסי דמארי על הסיוע בהכנת הכתבה.
תגובות