זמן סליחות: פרויקט מיוחד

דקלה כהן

דקלה כהן מבקשת סליחה מעצמה, מבעלה ומהילדים

"את בקשת הסליחה השנה אקדיש ממני לעצמי במישור המקצועי והאישי בשל עבודה מאומצת וקשה של שישה ימים בשבוע בשנים האחרונות. הנטייה שלי היא להעמיס על עצמי ללא גבולות. במקצוע בו אני עוסקת – חינוך עם תלמידים החיים בפריפריה החברתית של ישראל, בה אתה מוצא את עצמך חומל על כל ילד ונאבק להצלחתו, אתה לא יכול להפריד רגש, אתה לא יכול להשיל אחריות להצלחה של כל אחד מהתלמידים שלך גם בנושאים שאינם קשורים לשיעור עצמו. אבל מסתבר שיש מחיר לאכפתיות הזו. אחרי שנים אתה מתחיל לסבול מ"תשישות החמלה". משום שאכפת לך אתה לא ישן בלילה פעמים רבות כי אתה נחשף לאירועים קשים בחיי הילדים, אתה נשאר בבית הספר עד שעות מאוחרות וממשיך לדאוג גם כשאתה לא שם. והבית הוא זה ששילם את המחיר, הבעל והילדים היקרים שלי. אז גם מהם אבקש סליחה השנה. הבנתי שצריך גם לדעת להרפות. שלא אוכל לתקן את כל העולמות. אולי באחד הימים, בעתיד אוכל. השנה התחלתי מחדש. אני חומלת יותר על עצמי מבעבר ולכן בנוסף לתיכון בו אני מלמדת ב"פריפריה החברתית -כלכלית" של ישראל, בחרתי ללמד גם בבית ספר מוביל בו יתאפשר לי יותר לנשום ולהקדיש יותר זמן איכות לבעלי ולילדיי".

נתי מדני. צילום שרון עמרם

נתי מדני מבקשת סליחה מאגם ומאורי

"בחרתי בחיי להופיע לילדים – הקהל הכי אמיתי וטהור שיש (נתי הגעתי הופעתי). בשבילי לשמח ילדים זו שליחות. התחום שבחרתי טומן בתוכו נתינה אינסופית לילדים שמחבקים ומקבלים ממני אהבה בחזרה. יש לי שני גוזלים, אגם בת 5 וחצי ואורי בן 4 שהם כל עולמי. אגם שאלה אותי – "אמא למה כל הילדים אוהבים אותך אם את אמא שלנו"?. אז עניתי לה – "אני אמא רק שלכם אגמי אבל נתי של כל הילדים". ולפעמים הם קצת עצובים שאני הולכת להופעה וקצת קשה להם שאמא מחלקת אהבה לכל כך הרבה ילדים אז רציתי לבקש סליחה מאגם ואורי שלי אם לפעמים קצת קשה ולומר להם תודה ענקית על כך שהם חלק בלתי נפרד מהיצירה שלי, מהבחירות שלי ובזכות האהבה הגדולה והכוח שהם מעניקים לי יום יום אני מצליחה להעניק כל כך הרבה אהבה לילדים ולשמח ילדים".

מאיה יעקובי. צילום אורלי לירז

מאיה יעקובי מבקשת סליחה מילדיה

"לקראת יום כיפור אני רוצה לבקש סליחה קודם כל מכל מי שקרוב ויקר לי אם פגעתי או העלבתי בלי כוונה. ומכל מכריי סליחה אם פגעתי או שמישהו נפגע ממני. והכי חשוב, אני רוצה לבקש סליחה מילדיי האהובים שלאחרונה הייתי עסוקה מאוד בכל הבעיות בתחום הגנים בעיר. מבטיחה שאפצה אתכם על כל דקה שהייתי עסוקה".

במבוק ג'יני. צילום: נטלי טל

במבוק ג'יני מבקש סליחה מאביו, מאמו ומאחיו

"אני מבקש סליחה מאבא, אמא ואחיי היקרים, על כך שהייתי עסוק מידי השנה ולא יצא לי לתת להם את מלוא תשומת הלב ואת זמן האיכות שמגיע להם. אני מקווה שבשנה הבאה אצליח לשלב כמו שצריך בין ההופעות, הקהל והמשפחה היקרה שלי".

ניסים גרמה

ניסים גרמה מבקש סליחה מכל אלו שנפגעו ממנו

"בחיי היום יום אני נפגש בעולם האמנותי והעסקי עם אנשים רבים ולעיתים יש מחלוקות, בדרך כלל הן מסתדרות בסוף ולפעמים אנשים נפגעים ללא ידיעתי. אני מגיע מבית שאסור לפגוע, בית של אהבה לזולת, גם כשיש ויכוחים ומחלוקות. ואם פגעתי במישהו, לא במזיד ולא ביודעין, אני מבקש סליחה ומחילה".

עדי אביני

עדי אביני מבקש סליחה מאמו

"אמא שלי, אשה חזקה ועצמאית, עושה ופועלת, אשת חסד אמיתית. מהרגע שאני זוכר אותך, אותי, את לא מפסיקה להיות שם בשבילי, בשביל הילדים והנכדים שלי. בלי שנבקש, אם רק נדמה לך שצריך את מיד מתגייסת. ואת מסוגלת להכל. כבן יחיד, אני מרגיש שאני צריך לבקש סליחה ולהקפיד יותר להיות נוכח, לשוחח, לבקר, אפילו שאני משתדל להתקשר כל יום ומבקר קבוע פעם בשבוע. אין ספק אמא, שמגיע לך יותר. המשפחה, העבודה ובעיקר העשייה הציבורית שואבים ממני זמן וכוחות נפש אבל שום תירוץ לא מספיק חזק מול מה שאת בשבילי. אז תודה שאת תמיד מבינה ומעודדת, גם אם לעיתים נוזפת. מבטיח השנה להשתדל יותר!".

יגאל יוסף. צילום אילן חתוכה

יגאל יוסף מבקש סליחה מהמשפחה שנותקה ממים

"כאיש ציבור וראש העיר לשעבר, באופן טבעי אם התכונתי או לא התכוונתי, סביר להניח שאנשים נפגעו ממני, ומהם אני מבקש סליחה. אני מאמין שהם נפגעו ממני שלא במודע. למשל היה מקרה במהלך שנות ה-90 שבאמצעות חברת הגביה של העירייה נותקה משפחה עם ילדים ממים, והם היו מנותקים ממים תקופה של בערך שבועיים וזה מאוד כאב לי. אי אפשר לנתק משפחה ממים לא הגבלת זמן סבירה, וזה אחד המקרים הקשים שאני זוכר שמאוד כאב לי".

משה סיני

משה סיני מבקש סליחה מהעמותות והארגונים

"כמי שמנהל היום את המוסד האקדמי ללימודי מוזיקה רימון, אני נוכח כל יום בעוצמת המוזיקה לחזק נוער בסיכון ובעלי אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. הפעילות המוזיקלית מחלצת אותם לכיוונים של אנרגיה חיובית ולעיתים משנה את חייהם. ראיתי מקרים לא מעטים בהם צעירים שהיו על סף נשירה והתדרדרות הפכו למובילים ולמנהיגים בקהילה דרך המוזיקה. אני מצר ואף מבקש סליחה מכל העמותות והארגונים שפונים להסתייע בנו על שלא אחת אנו נאלצים להשיב את פניהם ריקם בגין מחסור במשאבים. אני תקווה שמדינת ישראל תעשה אף היא ערב יום הכיפורים חשבון נפש ותבין כי השקעה בחינוך לאומנויות, מוזיקה, מחול, תיאטרון וקולנוע היא לא פחות חשובה לילדים שלנו ממתמטיקה ומדעים, שכן היא בונה דור יצירתי, פתוח, סבלן ובעל אופקים שכה חסר לנו היום".