בעולם העתיק, זה שלפני הרשתות החברתיות, היו בני האדם נפגשים בעיקר פנים מול פנים. נשים למשל היום נפגשות בגינה הציבורית, מדברות ומתייעצות זו עם זו, אבל כיום עם העיסוק בהישרדות האישית בחברה המודרנית, הלחץ בגידול הילדים והמהירות בו כל דבר נעשה, כולנו חשים בריחוק מסוים מהסביבה הטבעית שלנו. זה לא שאין לנו חברים קרובים, אבל את הקהילה אנחנו פוגשים בעיקר בפייסבוק והכי הרבה אנחנו לוחצים לייק על תמונת טיול בתאילנד או על פוסט וויראלי כזה או אחר שכתבו חברים מהמעגל השני והשלישי. כך גם חשו מנהלות קבוצת השוות בראש העין, שהחליטו לפני כארבע שנים לאפשר פלטפורמה לנשים לשוחח בכל נושא החשוב להן, להכיר נשים נוספות, ליצור שותפויות עסקיות ולקבל עצות. הקבוצה, שהייתה סודית עד לפני מספר חודשים, הפכה לגלויה לאחרונה, והיא מונה כיום כ-4,600 נשים תושבות העיר וקיבוץ עינת. לרגל חודש האישה הבינלאומי, בחרו מנהלות הקבוצה להיחשף, לחשוף את מטרות הקבוצה ולהזמין נשים נוספות לקחת חלק במיזם החברתי החשוב הזה.
את הקבוצה הקימה גלית זר-בסון – מנהלת תוכן ופתרונות שיווק דיגיטליים, תושבת העיר. לאחר שנתיים היא צירפה כמנהלת את הדס קפלן, בעלת משרד לתיווך נדל"ן ומשכנתאות בראש העין ובהמשך את מיכל דיסטניק, ראש תחום תקציבים, תכנון ובקרה בתעשייה האווירית. הקבוצה מיועדת לנשים בלבד מגיל 18 ומעלה.
"הקבוצה סגורה והיא הוקמה מתוך מחשבה שכך יהיה הרבה יותר קל להתגבש לקהילה, לעזור ולהיעזר", מסבירה זר-בסון. "כשהקמתי את הקבוצה חשבתי על קירוב בין הנשים בעיר ועל יצירת קהילה, ועדיין, בראש ובראשונה, קבוצת השוות היא פלטפורמה מעולה ליצירת קשרים אישיים. אני חושבת שהיכולת שלנו כמנהלות לצאת מהמסך ל'חיים האמיתיים' ולמנף דברים שחשובים בקהילה שלנו הן מבחינה קהילתית והן מבחינה עסקית-נשית היא נהדרת".
כל אחת יכולה להצטרף לקבוצה?
דיסטניק: "עד לפני מספר חודשים, הקבוצה הייתה סודית וההצטרפות אליה הייתה בהמלצת חברות בלבד. כיום כל אחת יכולה להצטרף, בתנאי שבפרופיל שלה מצוין שהיא תושבת העיר ראש העין או קיבוץ עינת. כל הקהילה של השוות מבוססת מיקום ובנוסף הפרופיל של השווה צריך להיות אישי ולא זוגי או עסקי".
"אני רואה את הקבוצה הזו כסוג של קבוצת תמיכה", מסבירה קפלן את מטרותיה. "כל מי שזקוקה לידע, לשאול שאלה, לקבל עצה או לפתור התלבטות יכולה לקבל מענה בקבוצה. בקבוצה יש גם מוטיב מאוד חזק של תמיכה בעסקים של נשות העיר, אבל חשוב לנו לא להפוך את הקבוצה לקבוצה פרסומית".
מימין לשמאל: הדס קפלן, מיכל דיסטניק וגלית זר-בסון – השוות של ראש העין. צילום חגית פרנקל – סטודיו חגית
נפגשות בחיים האמתיים
מבט מהיר בדף השוות מגלה כי בין שאר השאלות הסטנדרטיות החל מהמלצות לאנשי מקצוע, חיפוש אחר המנקה האולטימטיבית, המלצה לצילומים, הפעלה לימי הולדת, קוסמטיקאית איכותית ועוד, ניתן למצוא בקשות לעזרה ותרומות, ופוסטים בנושאים קהילתיים שהקבוצה מארגנת. "בקבוצה ניתן למצוא הכל, המלצות, שאלות אישיות, תרומות ובקשות לעזרה, אפילו ברמת 'אני צריכה קמח ללא גלוטן, מי יכולה לעזור'", מספרת זר-בסון. "בקבוצה כל חברה יכולה גם לשאול שאלה אנונימית ולקבל בעבורה מענה מבנות הקבוצה". "זה מה שהופך אותנו לקהילה ומבדיל אותנו מקבוצות אחרות בפייסבוק". מוסיפה קפלן. "הקבוצה שלנו היא קהילה חיה ונושמת".
ניהול דף פייסבוק, ובטח זה של השוות, מצריך עבודה על בסיס יומיומי. מנהלות הקבוצה, נכנסות מספר פעמים ביום, בודקות את התוכן, מעלות פוסטים ומתערבות שצריך. "בנוסף אנחנו נפגשות ומחליטות על פרויקטים עתידיים" מציינת דיסטניק. "אנחנו נפגשות מספר פעמים במהלך השנה ולקראת סוף השנה אנחנו יושבות ובונות את החזון לשנה הבאה, מה אנחנו רוצות שיהיה ומחלקות בנינו את המשימות, מאחר וזה לוקח זמן רב, אנחנו משוחחת הרבה, יש לנו קבוצת וואצ' של המנהלות והכל בשביל שהקבוצה תצליח".
זה אומר שאתן לא נפגשות רק בקבוצה?
"הצלחנו להוציא את זה מהמרחב הווירטואלי למרחב הקיומי. בהתחלה מאוד חששנו האם זה יתפוס תאוצה, האם הבנות יגיעו ומאוד שמחנו לראות שזה לא רק שזה מצליח אלא שבנות רוצות את זה וצריכות את זה. פעם כל האימהות היו נפגשות בגינות והיום כולנו עובדות, יש חוגים ואין זמן וזה מחזיר אותנו למה שהיה פעם".
איזה מן מפגשים אתן מייצרות?
זר-בסון: "מאחר וחשוב לקהילה לצאת גם לחיים האמתיים, אנו מארגנות מפגשים ופעילויות כדוגמת: אירוע יום הולדת שנתי לקבוצה. לשם כך אנו נעזרות בבעלות ובעלי עסקים מהעיר ואנחנו מצליחות לחגוג בגדול. יש גם פעילויות נוספות כמו מפגשי 'שווה בקפה' שהם מפגשים קטנים ואינטימיים של חמש עד 15 משתתפות, בבתי תושבות העיר, במהלכם אחת מבנות הקבוצה מרצה בנושא שהיא מתמחה בו וכמובן המינגלינג חשוב מאוד כאן. המפגשים מאפשרים חשיפה לבעלות העסקים בעיר, מעצימות נשים בידע ויוצרות חברויות חדשות. הפכנו מפלטפורמה חברתית לקהילה מגובשת אשר מכירה אחת את השנייה, מזמינה ומתנדבת".
קפלן: "בשנה שעברה היו כ-20 מפגשים של שווה בקפה, מפגשים אינטימיים ותוכן מעולה שבנות מהקבוצה העבירו. חלק מהנשים בקבוצת השוות, הן כבר אחרי שלב הילדים וההיכרות בגנים ובתי הספר והמפגשים עונים להן על הצורך של הכרות בגיל מבוגר יותר".
רוצים להישאר מעודכנים?
מיזם נוסף של השוות הוא מיזם "ש(כ)נה טובה" – מתן מענה ועזרה לכל אחת ואחת מנשות העיר במידה ותצטרך. בנוסף התקיים בחופש הגדול "שוק פשפשים" לילדים בכיתות א' עד ו', מפגש מכירתי מחוץ למרחב הוירטואלי, במטרה לעודד ולשמור על ערכים חברתיים וסביבתיים על ידי מחזור. עוד מקיימות הנשים מסיבות החלפת בגדים שנערכות פעמיים בשנה.
בנוסף, בנות הקבוצה עוזרות ונעזרות מידי יום, נפגשות ותורמות לקהילה באירועים שונים. "לקראת פתיחת סניף האגודה למלחמה בסרטן בעיר, בחנוכה, ערכנו ערב התרמה, שכל הכנסותיו היו לטובת האגודה", אומרת זר-בסון. לדבריה בכל שנה, בפורים הן נערכות לתרומה של משלוחי מנות לגוף נזקק בעיר (מעון לילדים חוסים, נערות במצוקה או משפחות קשות יום). השנה הן החליטו להירתם בדרך אחרת. השוות התגבשו למען "מתיחת פנים" למקלט לנערים בסיכון. השיפוץ יתבצע החודש והן ישמחו לכל עזרה אפשרית.
עוד מיזם שנפתח החודש הוא מיזם הנטוורקינג של השוות העצמאיות בשם "נטו וורקינג", שיהווה מקפצה לעסקים של בעלות עסקים מהקבוצה. "במיזם ייקחו מספר קבוצות, כאשר בכל קבוצה יהיו חברות כ-25 בעלות עסקים מתחומים שונים", מסבירה קפלן. "המפגשים נערכים במרכז הצעירים והמרחב ליזמות חברתית – כלכלית שבעיר. זה משהו ייחודי לנו כשוות, עצם זה שאנחנו פותחות במקביל שלוש קבוצות, אנחנו נותנות מענה למספר רב של נשים מאותו תחום. זה לא דבר שקיים בקבוצות נטוורקינג, שבדרך כלל מכל תחום יש נציגה אחת. במידה וזה יעבוד כמו שאנחנו חושבות, יפתחו קבוצות נוספות".
צילום חגית פרנקל – סטודיו חגית
צילום חגית פרנקל – סטודיו חגית
צילום חגית פרנקל – סטודיו חגית
למה להן פוליטיקה
אז איך כל זה התחיל? קבוצות הבנות "השוות" הראשונה נפתחה על ידי ליאת ורדי-בר, אחרי שעברה מהמרכז לפרדס חנה ולא רצתה להרגיש לבד. הקבוצה הפרטית של ורדי-בר נטעה זרעים לקבוצות נוספות, אשר מפוזרות ברחבי הארץ, שהמחבר ביניהן הוא האזור הגיאוגרפי בו הן גרות. כיום יש בארץ כ-29 קבוצות שמבוססות על מיקום הגאוגרפי ועל פי הערכות ישנן למעלה מ-120 אלף חברות סך הכל.
"במסגרת חוקי הקבוצה מותר לדבר על הכל מלבד פוליטיקה ודיס המלצות", אומרת זר-בסון. "אנחנו לא מדברות פוליטיקה בכלל, לא מקומית ולא ארצית. זהו חומר נפיץ ויש שפע במות אחרות, גם בפייסבוק, לדיונים פוליטיים. כנ"ל לגבי דיס המלצות. אנחנו כוח עצום, ובאותה המידה שהכוח העצום הזה יכול להזיז הרים הוא גם יכול לחרב שנות עבודה של אדם/עסק בהינף אצבע על מקלדת, ולכן טוב נעשה אם נשתמש בכוח הזה בתבונה על מנת שיניב דברים נפלאים ולא להיפך".
לכמה חברות הייתן רוצות להגיע?
"אין לנו יעד מספרי, מאחר והאיכות קובעת ולא הכמות. אבל אנו רוצות שהקבוצה תהיה קהילה משמעותית עבור חברותיה, תומכת ומקבלת ובעלת השפעה על תהליכים עירוניים".
דיסטניק: "חשוב לנו שיהיה ערך נוסף לקבוצה, אנחנו לא דפי זהב או 144, אלא לתת לקבוצה את הקהילה וייקח זמן ובסוף כל נשות העיר יכירו את הקבוצה, כי זה לטובתן".
קפלן: "אין פה עניין של מספרים, זו קבוצה שמכה גלים, יש לה משמעות ותוכן ולכן בנות רוצות להיות חלק ממנה ואנחנו גדלות בצורה מסחררת, מבלי לשים לכך לב, זה כמו משפחה שגדלה וכל חברה שמתווספת יכולה רק להוסיף".
כשאתן מסתכלות מחוץ לקבוצה, אתן חושבות שנשים כבר נמצאות במעמד כמעט שווה לגברים?
"בשנים האחרונות המודעות לשוויון זכויות לנשים הולכת וגדלה, אך לצערי כפי שמראות הסטטיסטיקות, נשים עדיין סובלות מדיכוי, מאלימות במשפחה, מהטרדות מיניות במקומות עבודה, מאפלייה, עדיין שבויות בתפקידים סטריאוטיפיים, ועדיין משתכרות פחות מגברים באותו התפקיד", אומרת דיסטניק. "לצערי הן גם עדיין נמצאות פחות במוקדי הכוח, בפוליטיקה ובעמדות הניהול הגבוהות. בחרתי להצטרף לקבוצה כי אני חושבת ומאמינה שדרכה ניתן לקדם נשים, להעשיר וליצור להן הזדמנויות. אני מאמינה שקבוצה כזו היא כוח אדיר. ובכדי להוביל שינוי צריך להתחיל איפשהו ואיפה יותר טוב אם לא בבית".
מה חסר לכן?
"אחד הדברים שחסר לנו וחבל ואנחנו רואות בקהילות אחרות של השוות, זה יותר תמיכה של העירייה, יותר תקציבים לפעילויות שאנחנו רוצים להרים, מקום משלנו למפגשי שוות, חגים ואירועים. פשוט יותר הכרה של הרשות בקבוצה".
נטע
אני תושבת פתח תקווה. אפשר להתצתרף.נטע טל. שלי0549422147