"בחרנו לעלות למדינה שהוקמה כדי להיות בית בטוח לכל יהודי. תצילו את כולם"

שבת נוספת של התרגשות עצומה: המדינה עצרה אתמול את נשימתה עם חזרתם של שלושה שבויים נוספים משבי החמאס: שגיא דקל-חן, סשה טרופנוב ויאיר הורן. רגע לפני שאנו מציינים את הממספר הקשה והבלתי נתפס של 500 ימים מאותה שבת נוראית, התכנסו אתמול בערב (מוצ"ש) אלפים בכיכר החטופים בתל אביב לעצרת השבועית ולקריאה שחוזרת על עצמה: להחזיר את כל 73 החטופים ועכשיו, החיים לשיקום והחללים לקבורה.

מי שריגש במיוחד היה אוהד בן עמי, ששוחרר מהשבי בשבת שעברה. בסרטון שהוצג בכיכר אמר אוהד: "בשביעי באוקטובר שלפו אותי, הכניסו אותי לתוך איזה בקבוק אטום, והחיים ממשיכים. אני לא יודע מה קורה בחוץ, והשובים שלנו כמובן ידעו את זה וכמו שיש להם טרור בנשק, אז יש להם גם טרור פסיכולוגי, ובעצם המסרים שקיבלנו מהם זה מסרים שאומרים שבעצם הממשלה שלך הפקירה אותך, אנחנו בכל רגע נתונים יכולים להרוג אותך, אם זה היה תלוי בממשלה שלך מזמן היינו צריכים להרוג אותך".

אוהד סיפר מה חיזק אותם בשבי: "אז אתה יכול מהר מאוד לאבד את זה, ומה שמחזיק אותך בעצם מעל האדמה זה שפתאום אתה רואה שהעם – אנשים מהעם נלחמים עליך. אנחנו רואים מאות אלפים, אנחנו רואים שהגיע למיליון פלוס – וואו. זה לא רק המשפחות שלנו, יש אנשים בעם שלנו שאכפת להם מאיתנו, שהם רוצים שנחזור, שהם מבינים שזה יכל לקרות גם להם. ואני חשוב למישהו, ומישהו רוצה להחזיר אותי. זה מה שהחזיק אותנו, זה מה שהרים לנו, זה גם מה שירים בהמשך, זה גם מה שיחזיק בהמשך ואם יש איזה יום כזה שהוא יכול להיות סימבולי כמו יום ה-500 שיגרום להמון או לכל המדינה לקום על הרגליים, לצאת החוצה, להרים שלטים, להצביע ברגליים ולהגיד שהם רוצים שכולם יחזרו – וואלה, אין לכם מושג, אין לכם מושג איזה כוח זה ייתן לכל מי שנשאר שם מאחור ומחכה שיגיע תורו לחזור הביתה".

אוהד הוסיף והדגיש את מה שלכולם כמעט ברור: "אין זמן, אין זמן. התחושות מיום ליום, מיום ליום, אתה רואה איך אנשים משתנים לאט לאט ואיך הזמן משפיע, וגם אנשים שהייתה להם אמונה ותקווה, פתאום מתחילים לאבד את זה ואתה צריך להרים כל הזמן אותם, ולהרים אותם ולהרים אותם, וזו הייתה האחדות שלנו. חברים שלי, אתם יודעים שאני אוהב אתכם, אתם יודעים גם שהיה לי קשה לצאת ושאתם נשארים שם. זה היה אירוע לא קל בשבילי. תהיו חזקים, העם רוצה שתחזרו, בעזרת השם אתם תצאו, אתם תצאו הביתה בימים הקרובים, שבועות זה המקסימום. זה יהיה בימים הקרובים, תהיו חזקים, תאמינו בעם שלנו, אתם תצאו הביתה, תהיו חזקים בשבילי, בשביל המשפחות שלכם, בשביל עם ישראל, אני אוהב אתכם, ומתגעגע אליכם מאוד מאוד".

עינב צנגאוקר בעצרת בכיכר החטופים, צילום פאולינה פטימר

עינב צנגאוקר, אמו של מתן ששבוי בעזה, ממובילי מאבק המשפחות להחזרת יקיריהן, אמרה בעצרת: ״היום קיבלנו הוכחה שמתן שלי וכל הגברים של שלב ב' נמצאים בסכנת חיים. כל שניה שעוברת היא גורלית לחיים שלו ושל כל החטופים. כל יום מחדש הם תחת שלשלאות, תחת רעב, תחת עינויים בלתי נתפסים. אני לא יודעת כמה זמן הוא עוד יכול לעמוד בזה. כמה זמן תמשיך לדחות את המנדט של צוות המו"מ? כל יום, כל רגע, שאני לא מחבקת אותו ושומעת את הקול שלו, אני נסדקת. איך אפשר לעשות פוליטיקה על גבם כשאתה יודע איזו שואה הם עוברים במנהרות החמאס? אם הכוונה שלך היא להחזיר את כולם, אז למה לא בפעימה אחת – סיים את המלחמה ותחזיר את כולם".

עינב הוסיפה: "מתן שלי, אמא בדרך. אני לא אעצור עד שנביא אותך הביתה. אעשה כל מה שצריך כדי להציל אותך, אנחנו נעשה הכל כדי לשחרר אותך. זה לא משנה כמה ידרשו מאיתנו, זה לא משנה מה יעמוד בדרך. אנחנו לא נוותר. לא נוותר עליך ועל אף אחד אחר״

רבקה בוחבוט, אשתו של אלקנה בוחבוט, שעדיין חטוף בשבי החמאס וגם הוא לא מיועד לחזור בשלב הנוכחי, אמרה: "עברו כבר 500 ימים נוראים, והשבוע, תודה לאל, קיבלנו אות חיים – אלקנה חי, אבל סובל בתנאים לא אנושיים. אלקנה שלנו פייטר שעושה הכל כדי לחזור הביתה, אבל הוא לא יכול לבד. אתם התקווה האחרונה שלו ושלנו. כעולה חדשה שבחרה לעלות למדינה – מדינה שהוקמה כדי להיות בית בטוח לכל יהודי, הכוח נמצא בידיים שלכם, גלו מוסר יהודי ותצילו את אלקנה ואת כל החטופים והחטופות שנותרו בעזה. את החיים, ואת החללים, לכולם מגיע לחזור הביתה. זה לא נושא פוליטי – זאת מצוות פיקוח נפש. תחזירו את כולם, עד החטוף האחרון – עכשיו. בעלי היקר, כל דקה בלעדיך שוברת עוד חתיכה מהלב. ראם ואני סופרים כבר נצח בלי לדעת מה איתך. אף פעם לא נוותר עלייך. עוד מעט אתה בבית, עוד מעט הסיוט נגמר".