מאות אנשים השתתפו במוצאי שבת בפתח תקווה במחאה נגד הפקרת החטופות והחטופים, נגד ההתנהלות המפקירה של הממשלה ובראשה בנימין נתניהו ובעד עסקה. במוקד ההפגנה בכיכר גורן עמד נאומו המרגש של ח"כ אלון שוסטר מהמחנה הממלכתי, חבר קיבוץ מפלסים בעוטף ולשעבר ראש המועצה האזורית שער הנגב. בסיום ההפגנה נערכה צעדה על הכביש המקיף את כיכר גורן. המחאה בכיכר גורן מתקיימת מזה חצי שנה. אחד ממארגני המחאה בפתח תקווה אמר: "ההפגנות בכיכר החלו לפני כחצי שנה לאחר שהאנשים הבינו כי מבחינת נתניהו המלחמה יכולה להימשך שנים ואין לו את האומץ והרצון לקבל החלטות נחושות וקשות".
שוסטר אמר בין היתר: "אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב, שנהרג בכפר עזה, החליף אותי בתפקיד, בו כיהנתי 16 שנים. אני בא אליכם מקבוץ מפלסים, שעשרות מחבלים צרו עליו וגם חדרו לישוב בניסיון לרצוח. הם חטפו כתריסר עובדים תאילנדים והובילו אותם לשער הקבוץ. באזור השער ובכביש 232 הסמוך לכניסה, נרצחו עשרות אזרחים, עוברי אורח, רוכבי אופניים ונמלטים מהמסיבות. חברי כיתת הכוננות של מפלסים, ביניהם אח שלי, וקצינים, בני הקיבוץ בשירות סדיר שיצאו להגן על הבית, כמו הבן שלי, פגעו במחבלים, הדפו אותם כשיכלו, עכבו אותם, ככל שיכלו וזינבו בהם, עד שהגיעו בשעה 9:30 כוחות הביטחון הראשונים, אנשי היחידה המבצעית של שב"כ וכוח ימ"מ. יוסי טהר, בכיר ביחידה המבצעית, לוחם השייטת בסדיר, פיקד בראש צוות קטן על גירוש המחבלים משער הקבוץ ועל הקרב לשחרור החטופים. הוא נלחם בחוכמה ובאומץ ונהרג במהלך איגוף לעבר מחבלים, שהתבצרו במיגונית על הכביש. גל הפלישה הנוסף לכיוון מפלסים, נבלם בשעה 11:30 בידי כלי טיס בלתי מאוישים שחיסלו כ 140 מחבלים באזור חץ שחור, סיבוב מפלסים.
כשיצא יובל, הבן שלי, מהבית שלנו הפרטי, כדי להגן על הבית הקיבוצי, הצטרפתי לחמ"ל הקבוץ הסמוך לביתי. ניסינו לקבל תמונת מצב על הקרבות בישוב, קלטנו פצועים מהקרבות וטיפלנו בהם, כמיטב היכולת, ניסינו לקבל סיוע מהצבא אבל מהמענה שקבלתי, היה ברור שמתרחש משהו גדול ונורא, וכי צה"ל לא יגיע בקרוב.
עוד אמר שוסטר: "מערכת הביטחון נותנת בידי הדרג המדיני כלים חשובים שמאפשרים שילוב של צעדי המשך אזרחיים, דיפלומטיים, להסדרים ל"יום שאחרי", להרחקת החיזבאללה והשבת תושבי הצפון לבתיהם ולהקמת קואליציה אזורית כנגד ציר הרשע האירני. אלא שההנהגה המדינית נכשלת בכך וחלקה לא רוצה בכך. לעם שלנו, המסור והמחרף נפשו למען חיים של צדק וחירות, מגיע יותר. נשאיר לוועדת החקירה הממלכתית לבחון מה אחריות הממשלה לאסון אבל כבר כעת יש לומר בבירור: לאחר שהופתענו באכזריות, ראש הממשלה נכשל במשימה הלאומית הקריטית – תחושת שותפות ולכידות בעם, בזמן מלחמה. מי שמבקש אחדות וחוסן לאומי, לא תוקף את מפקדי הצבא, לא משתלח בראשי מערכות החוק והמשפט, לא מטרפד את מתווה השירות ההגון, לא מוותר על תכנית רציונאלית לניהול המערכה, לא נזכר לאחר שנה שהשבת התושבים לצפון היא יעד חיוני למלחמה הרב זירתית. הרוצחים הם בני הבליעל מעזה. הידיים ידי סינואר והמוח יושב בטהרן. אבל, וזהו ה"אבל" האימתני – תפקיד ההנהגה שלנו לעשות את המיטב, לעשות מה שאפשר, מה שנכון לעשות, גם לנוכח אויב מרושע. המינימום הוא לעשות את המקסימום שניתן לעשות. לא הכל בידינו אבל הנהגה אחראית, בימים מורכבים, צריכה לעשות כל מה שניתן ולהוכיח זאת לעם. זה חשוב, לא רק כדי להגיע לתוצאות מיטביות אלא גם כדי לתת לנו, לאזרחים שנקראים להקריב, להסתכן, לוותר, לתת לנו את התחושה שאנחנו בידיים הוגנות, שמכוונות לטוב הכללי ולא לטוב הפרטי.
"אני, כתושב העוטף, כמי ששילם מחירים אישיים, משפחתיים וקהילתיים על קטסטרופת שמחת תורה, אומר לכם כך: סינואר הוא הפושע ואת הטרור צריך להשמיד. אבל ממשלת ישראל, לא זכאית להתחבא מאחורי פושעים, חובתה, חובת ראש הממשלה באופן ממוקד, לבצע את המהלכים הנכונים, כן, גם כשהם מערערים את מעמדו הפוליטי. חובתנו לתעדף נכון את המאמצים שלנו. צריך לעצור את הלחימה בעזה כי היא תנאי הכרחי, לא תנאי מספיק, לשחרור האחים והאחיות הנמקים בעזה. צריך לעצור את הלחימה בעזה כי היא תנאי הכרחי, לא תנאי מספיק, להפסקת הלחימה בצפון וניסיון להרחיק את החיזבאללה באופן מדיני. צריך לעצור את הלחימה בעזה, כדי לאפשר לצה"ל לנוח, להתארגן, להתאמן, להתחמש, לקראת מערכה אפשרית בצפון. צריך לעצור את הלחימה בעזה, כדי לקדם קואליציה אזורית כנגד איראן ומבקשי רעתנו במזרח התיכון.
"צריך לעצור את הלחימה בעזה, כי ללא השבת החטופים, ללא החזרת המפונים לצפון, ללא שיפור הכלכלה, ללא שינוי מגמה מדיני, אנחנו נלך ונשקע במלחמת חפירות רב זירתית שתסכן באופן מוחשי את קיומה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, נלך ונאבד את צידקת הדרך, ואני חרד מכך בעיקר בקרב בני הדור הצעיר. ראש הממשלה, אם תיקח את ההחלטה הנכונה ותביא מתווה אחראי – יהיה לך גיבוי מלא מחבריי באופוזיציה ויהיה לך גיבוי לאומי רחב מהעם. זו ההחלטה הנכונה אסטרטגית. זה הדבר היהודי לעשות. זהו המהלך הישראלי הנכון. איומים רבים מסכנים את בטחון המדינה, לא כולם בגללך אבל כוווולם התגברו במשמרת שלך. איומים מחוץ ואיומים מבית. יש לטפל בהם אבל יש קדימות חד משמעית לאחד מהם: החטופים בעזה. שלוש משימות אחרונות עומדות בפניך, נתניהו: להשיב את החטופים, להקים ועדת חקירה ממלכתית ולקבוע בחירות בהקדם. אם לא תחזיר את החטופים, אתה תיצרב בזיכרון האומה כרשע וכאנוכי. אם לא תקים ועדת חקירה ממלכתית, היא תקום בלעדיך, אחריך. אם לא תזרז את הבחירות, המציאות הכאוטית שאתה מעודד, תפיל אותך. ואחריך, נקים ממשלה הסכמות אחראית, שתרכז את הכוחות ההגונים והרציונאליים, שלעיניהם טובת הישראלים, כלל הישראליים".
סופ"ש סוער: מעצר הזוי בהרצליה, מיצג מטלטל ומחאות ברחבי הארץ
שלוש נשים מהרצליה נעצרו לאחר שהניחו כרזות בבית הכנסת בהרצליה פיתוח, בו מתפלל בין השאר גם ח"כ יולי אדלשטיין. הכרזות קראו לשחרור החטופות והחטופים.
שלוש הנשים הניחו ביום חמישי בערב בבית הכנסת כרזות עם תמונות חטופים והכיתוב "שלח את עמי". ביום שישי בצהריים נעצרו באופן צורם השלוש והובאו לחקירה במשטרת גלילות בחשד להסגת גבול. הידיעה על מעצרן התפשטה במהירות בקבוצות הוואטסאפ ולתחנת המשטרה בהרצליה ב' הגיעו עשרות אנשים שדרשו את שחרורן על המעצר ההזוי והלא שגרתי. רק בתום 8 שעות חקירה, ביום שישי בלילה, שוחררו השלוש בתנאים מגבילים שלפיהם אסור להן ליצור קשר אחת עם השנייה ועם אדלשטיין למשך 15 יום וכמו כן הורחקו מביתו ומבית הכנסת ל- 15 יום. בעקבות המעצר, הורה מפכ"ל המשטרה החדש רנ"צ דני לוי לבדוק את השתלשלות האירועים ובמח"ש הודיעו כי תפתח בבדיקת האירוע. אדלשטיין, יש לציין, משמ כיו"ר ועדת חוץ וביטחון.
הכרזות בבית הכנסת בהרצליה, צילום פרטי
עידית אלכסנדרוביץ', אחת משלוש הנשים, נשאה אמש (מוצ"ש) דברים בהפגנה שהתקיימה בהרצליה. היא תיארה תיאור הזוי של רגע המעצר: "תחשבו מה עובר על הילדים שלי, בני שש ותשע, שאמא שלהם הלכה להביא את האחות הגדולה מחברה, ואבא שלהם בחו"ל. הם פותחים את הדלת לשוטרים שדופקים בחוזקה. בלשים דורשים מהם לחייג לאמא ולקרוא לה הביתה, כדי שתיעצר. שני ילדים קטנים שעומדים רועדים מפחד מול מי שאמור להגן עליהם, ובאבסורד מטורף הגיעו לעצור את אמא שבסך הכל נכנסה לבית כנסת, כדי להניח בו עלונים. לשוטרים האלה אין ילדים? הם לא מבינים מה הם עושים? את הטראומה שהם צרבו לנצח. ובשביל מה? בשביל להעניש שלוש נשים שקראו להחזיר ילד חטוף הביתה? שלוש נשים יהודיות במדינת היהודים, שנכנסו לבית תפילה יהודי, והניחו בו עלון עם קריאת "שלח את עמי". קריאה שהיא עתיקה כל כך, שאז היינו רק עם ישראל. עדיין לא העם היהודי".
אלכסנדרוביץ' הוסיפה: "מיטב המוחות של משטרת ישראל עבדו קשות כדי להגיע אלינו. פשוט מגוחך. הובילו אותי באזיקים מול השכנים שלי. גיבורים גדולים. חקרו אותי במשך שמונה שעות אזוקה בידיים וגם ברגלים. כי אני כזו מפחידה. כנראה שמה שאנחנו אומרות מפחיד את השר שמנהל את המשטרה, ואת הממשלה הזו. זה מה שהסברתי פעם לילד שלי, בן התשע, על בריונים. הדבר שהכי מפחיד אותם – זה שיחשפו מי הם ומה הם עושים. אבל זה לא יעצור אותנו. זה לא יעצור את הנשים והגברים הטובים מהרצליה, ומכל רחבי המדינה. את אלו שאוהבים את המדינה הזו. שחומלים על החלשים שבה. שיודעים בעצמות שלהם – שחייבים להחזיר את כולם עכשיו. כי אין לנו עוד רגע לבזבז. כי כל רגע הם נרצחים. תבינו לרגע, שמה שקרה לי אתמול עוד לא נגמר. המשטרה עוד לא החליטה לוותר על הניסיון שלהם לבטל את חופש הביטוי והמחאה. ותבינו, ולעומק, שאני זה אתם. מה שקרה לי – יכול לקרות לכם בכל רגע. אולי אפילו כשתחזרו הביתה היום".
בתוך כך, כמדי מוצ"ש התקיימו הפגנות רבות ברחבי הארץ, כאשר הגדולה מהן כמובן בת"א בהשתתפות מאות אלפי אנשים. בהפגנה זו התקיים מיצג מיוחד ומטלטל "מתלבשות כמו נעמה" כדי לזעוק את זעקתה של התצפיתנית החטופה נעמה לוי מרעננה. במהלך המיצג התלבשו עשרות חברות, תצפיתניות ובנות משפחה של נעמה בבגדים זהים לבגדים שלבשה נעמה בסרטון החטיפה שזיעזע את העולם כולו וצעדו מכיכר החטופים לשער בגין, שם התקיימה עצרת הענק של משפחות החטופים.
המיצג המצמרר של חברותיה של נעמה לוי, צילום פאולינה פטימר, מטה המשפחות
המיצג המצמרר של חברותיה של נעמה לוי, צילום פאולינה פטימר, מטה המשפחות
רוצים להישאר מעודכנים?
מיכל לובנוב: "היה אפשר להציל אותם, היה אפשר לחלץ אותם בעסקה"
בין הנואמים בהפגנה בת"א הייתה גם מיכל לובנוב, אשתו של אלכס ז"ל שנרצח לאחרונה על ידי מחבלי החמאס במנהרה. בין השאר אמרה מיכל: "כולנו ראינו את התמונות והסרטונים מהמנהרות, כולנו לקחנו אוויר כאשר ראינו והבנו את התנאים בהם שרדו ובו נרצחו. לקחנו אוויר שלהם לא היה. היה אפשר להציל אותם, היה אפשר לחלץ אותם בעסקה, נכון זה לא הירואי כמו חילוץ צבאי אבל זו גבורה מסוג אחר. הם שרדו עשרים מטרים מתחת לקרקע, אלכס שלי וכל שאר החטופים לא יזכו לעולם לשאוף אוויר. הם לא יצאו מהמנהרה, מהקבר שבו הוחזקו על ידי החמאס – משם הם הועברו בשקים לקבר באדמת ישראל. הם ישארו מעתה ועד עולם בעומק של שני מטרים. אני לא רוצה שתסתכלו עלי במבט מרחם, שתביטו בי ותצקצקו בעצב. אני מבקשת ודורשת שתראו אותי ותעשו הכל כדי שהסוף של הנשים האחרות, של החטופים יהיה אחר. תחזירו לרז את אוהד. לבת שבע את אוהד שלה. את שגיא לאביטל. תחזירו לגלי את צחי, ללישי את עמרי. לעדי את טל ולשרון את דוד. תנו לילדים הקטנים שלהן את ההזדמנות לגדול ולצמוח עם אבא. תנו לילדים שלהן את הזיכרונות שלילדים שלי כבר לא יהיו. כולי תקווה שאני האחרונה לקבל את הדפיקה בדלת, אני לא צריכה כאן שותפות גורל ובצד הכאב הפרטי שלנו, העצב שעוד לא התחלנו להכיל – אני מייחלת לראות את שובם של כל החטופים הביתה. תנו להם סוף טוב, תנו לכולנו כמדינה, כעם, סוף אחר. חתמו על עסקה, הגיעו להסכם כדי להציל את מי שניתן, תנו לנו אוויר. תנו להם אוויר, תחזירו אותם הביתה עכשיו״.
העצרת התל אביב, צילום יונתן פרי, מטה המשפחות
הפגנה גדולה התקיימה גם בכיכר העיר בכפר סבא בהשתתפות אלפי מפגינים. יפעת זיילר, בת דודתה של שירי ביבס אמרה לקהל : "היום, 11 חודשים אחרי, אני שואלת בלב שבור: עד מתי נמשיך לבלוע את הגלולה המרה ואיתה את השקר הנורא שהכל בשליטה? כמה עוד ניתן לפחד לשתק אותנו, הרי הרע מכל כבר קרה וקורה לנגד עינינו ממש". בסיום דבריה אמרה יפעת בבכי קורע לב "אני מאוד מתגעגעת, כמעט ועברה שנה ולא דיברתי עם בת דודה שלי, ירדן לא ראיתי אותו כבר שנה, שירי והילדים שהלכו, לא יודעים מה עלה בגורלם. שורדים? מי יודע באילו תנאים ובכלל. לא יהיה לנו תקומה אם לא נצליח להחזיר את כל החטופים הביתה".
המחאה בכפר סבא. צילום דלית אילן
בהמשך עלה לשאת דברים נחמן שי, שר התפוצות לשעבר: "הוויכוח פה עכשיו הוא בין אדם לאדמה. האדם קובע. בלי האנשים המופלאים שבאו לכן, שנולדו כאן ושהקימו את המדינה הזאת היא לא הייתה. האדמה היא יקרה, כל אדמה. אבל כאשר הברירה היא, בין החזרת החטופים לבין ציר פילדלפי, שהוא חשוב בפני עצמו. האנשים חשובים יותר". הפגנה התקיימה גם בצומת רעננה וגם שם הושמעה הקריאה ששורפת את הלב: "את כולם – עכשיו".
מחאת המונים בצומת רעננה, מיכה ורדי, מטה המשפחות
הפגנה גדולה התקיימה אתמול גם בצומת רעננה. הפעם השתתפו במחאה זו אנשים רבים יותר מאשר בשבוע שעבר, זאת כהמשך למחאות בצומת גם במהלך השבוע. נראה כי צומת מרכזי זה הופך אט אט למוקד בולט של המחאה המוצדקת.
תגובות