מדי שנה, לקראת יום העצמאות, נבחרים מצטיינים בצה"ל ובכוחות הביטחון, אשר משמשים דוגמה ומופת לאחרים ומביאים גאווה לחבריהם, מכריהם ובני משפחתם. עם זאת, לא לעיתים קרובות קורה שבמשפחה אחת יש נחת וגאווה כפולה מבחירה של שני בני משפחה, כל אחד מהם בתחום אחר של הביטחון, למצטיין. אבל כך קרה השנה במשפחת דוידאי, של חברת המועצה אורנה דוידאי ובעלה ניסים, כששניים מילדי המשפחה נבחרו למצטיינים.
בין מצטייני ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר נבחר סמל אור דוידאי, מיישם ERP באגף כוח אדם. בטקס בראשות מפקד אגף התקשוב, אלוף ערן ניב, הוא קיבל את ההצטיינות בזכות חתירתו למגע, פעילויותיו השונות ושמירת סטנדרט מבצעי וערכי גבוה.
לאור יש עוד שלוש אחיות והוא הצעיר במשפחה. מאז היותו תלמיד בכיתה ו׳ הוא התחבר לתחום המחשבים. במהלך מיוני הצו הראשון אור קיבל מיונים לטייס בזכות נתוניו הגבוהים אך לא עבר את השלב האחרון והחליט ללמוד שנה י"ג בכדי להגיע למקצוע טכנולוגי בצה"ל. לאחר הלימודים התגייס בשנת 2021 לקורס בבית הספר למקצועות המחשב (בסמ"ח מסלול אלפא) שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר ולאחר מכן שובץ כמיישם ERP באגף כוח אדם ושם משרת כיום. כשנשאל בנוגע לתחושותיו לאחר קבלת ההצטיינות, שיתף: "בהתחלה לא הבנתי מה המשמעות מאחורי ההצטיינות אבל אחרי שהבנתי הרגשתי סופר מוערך וזה ריגש אותי".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
רוצים להישאר מעודכנים?
גם אחותו הגדולה של אור, גיל, זכתה להיות מצטיינת. רס"ר גיל איטח (לבית דוידאי) היא לוחמת במבצעים של היחידה הטקטית במג"ב. היא זכתה בהצטיינות על העשייה, עבודה קשה, שאיפה למצוינות ותרומה לפעילות היחידה. ביחידה שלה ישנם 100 לוחמים והיא אחת מתך חמישה שזכו השנה להצטיינות.
איטח בת ה-27 שירתה 3 שנים במג"ב בסדיר וכעת היא סוגרת את שנת הקבע השישית שלה. איטח אמרה: "בסדיר הייתי לוחמת במג"ב ירושלים בעיר העתיקה ובמזרח ירושלים. עשיתי קורס חובשים קרביים וקורס מ"כים. הייתי סמלת טירוניות אחר כך מפקדת טירוניות של מג"ב במשך שני מחזורים. בין השאר, במסגרת הסדיר, השתתפתי גם בצוק איתן ובאינתיפאדת הסכינים. שירתתי במחוז ירושלים בתקופה הכי אינטנסיבית ונהניתי מכל רגע. השתחררתי אחרי שירות מאוד פורה שבו נהניתי מכל רגע ואחר כך חתמתי קבע בתור לוחמת בחטיבה הטקטית. אחרי ארבע שנים התקדמתי ליחידה המבצעית שבה שאני משרתת עד היום, ואני עדיין בלב העשייה".
"זאת גאווה גדולה עבורי ששניהם קיבלו מצטיינים באותו זמן", אומרת אורנה, האמא הגאה והמאושרת. "הם ילדים ערכיים, חינכתי אותם להיות פטריוטים. גם כשאני הייתי בצבא רציתי להיות קרבית, למרות שלא היו אז בנות קרביות. שמעתי שיש קצינות חבלה ביחידה לסילוק פצצות וזה היה הכי קרבי שבנות יכלו להיות. הייתי בדיוק בקורס קצינות וכתבתי מכתב לרפול (מי שהיה אז הרמטכ"ל, רא"ל רפאל איתן, א.ע.) וביקשתי להתקבל לקורס קצינות חבלה. בסופו של דבר, בסוף קורס קצינות בסיסי שלחו אותי להיות קצינת חבלה, אבל אני לא יודעת עד היום אם זה בזכות המכתב או במקרה כי אף אחד לא אמר לי. בכל מקרה, הילדים שלי הם ילדים טובים, אבל הם מצטיינים בזכות עצמם. הבת שלי עובדת מאוד קשה וגם אור קיבל מלא שבחים. הם אוהבים את המדינה ורוצים רק לעשות טוב".
תגובות