טרגדיה גדולה: כחודש אחרי שבניו התאומים חגגו בר מצווה, הלך לעולמו תומר בר ז"ל

אבל כבד: תומר בר, בן 45, נשוי ואב לשלושה, תושב שכונת אם המושבות, הלך השבוע לעולמו, כחודש בלבד אחרי שאובחן עם מחלת סרטן הלבלב במצב מתקדם. בר ז"ל היה סוכן ביטוח במקצועו ואוהד מושבע של הפועל פתח תקוה. רק שבוע לפני האבחון העלה לתורה את שני בניו בכוריו, תאומים בני 13, ואף אחד, כולל הוא עצמו לא ידע את שמתרחש בגופו. המשפחה האבלה ומכריו הרבים מתקשים לעכל את שאירע. "תומר היה אדם אופטימי וקיווה לצאת מזה או, לפחות, לחיות עוד קצת", אומרת גיסתו אורטל, אחותה של אשתו שני, וקולה נחנק.

"תומר היה אדם שכולם הכירו", מספרת אורטל. "הוא התנדב לכל דבר ועזר לכל מי שהיה צריך עזרה, בלי לחשוב פעמיים. תמיד היה מצטרף לכל הטיולים השנתיים, בבית הספר, בצופים. הוא היה הורה מאוד מעורב עם הילדים מגיל אפס. חוץ מהתאומים יש לו עוד ילד בן תשע. הוא זה שהיה לוקח אותם לג'ימבורי, לגינה, טיולים, אוהלים, הטיסו טיסנים, טיולי שטח, חוג שחיה. כל מה שהוא היה יכול לעשות עם הילדים הוא עשה. למרבה המזל, כשהם עלו לתורה הוא עוד לא קיבל את האבחון ולמרות שכבר התחיל להרגיש לא טוב, הוא תפקד היטב ואף אחד לא ידע כלום. הוא היה יפה וצלול. הוא לא נראה כמו בן אדם שדוגרת אצלו מחלה".

איך המחלה התגלתה?
"תומר התחיל לסבול מכאבי בטן ועצירויות, לא משהו שאמורים לחשוש ממנו לכאורה. אבל לתומר היה סף כאב נמוך, הוא לא סבל כאב. כל דבר היה כואב לו בצורה קיצונית. כאבי הבטן והעצירויות הציקו לו מאוד והוא הלך לרופאה. הטיפול שהיא נתנה לו לא עזר. הם הלכו למיון ושם הגיעו למסקנה שיש לו אבנים קטנות או חול בכליות. אבל הטיפול שהוא קיבל לא עזר. הם היו אמורים לנסוע לתאילנד בפסח כל המשפחה ורצו לדעת למה הוא כאוב כל כך כדי לא לסחוב את זה לתאילנד. לכן הם הלכו לרופא פרטי לבדוק למה כואב לו בכליות. הרופא אמר שזה לא בכליות ושלח אותו לסי.טי בטן. בגלל שהוא רצה שזה יהיה מהר, הוא פנה בפרטי וכבר למחרת היה לו סי.טי בבאר שבע. בבדיקות ראו ממצאים בעייתיים, שיש לו גוש. פנינו לצוות מומחים שעובדים איתנו בביטוח והם אמרו לבטל את תאילנד. הם אמרו שזה סרטן מתקדם בלבלב, שהוא נדיר בגיל הזה, ושהמצב גרוע מאוד".

מה עושים אחרי קבלת בשורה כזו קשה?
"תומר הלך לבילינסון, עבר בדיקות ואשפוזים והמצב הידרדר. הם פנו למומחית לסרטן מספר אחת בארץ. היא אמרה להם שיש לו כמה שבועות בלי כימו וכמה חודשים עם כימו. תומר היה אופטימי והוא בחר לנסות את הכימו. הוא עבר טיפול ראשון במשך שלושה ימים ואחריו הוא הרגיש די בסדר, בלי תגובות קשות. אחרי כמה ימים הייתה הידרדרות. הוא אכל פחות והיה מאוד חלש, לא היה לו כוח, בקושי חייך. בערב חג שני של פסח עשינו כל המשפחה מהצד שלי, 40 איש, מסיבת חג, שלצערנו הפכה למסיבת פרידה. כל הלילה הוא הרגיש לא טוב ולמחרת לקחנו אותו לבית חולים. הוא ממש היה על הפנים. הוא היה מאושפז במשך ארבעה ימים ועשו לו הרבה בדיקות. הרופאים אמרו שמצב חמור, שאין מה לעשות, שמרימים לו את התרופות רק כדי שלא יסבול. הם אמרו שכדאי שנקרא לילדים להיפרד ממנו כי הוא על זמן שאול וזה מה שעשינו. בשבת בבוקר, יום וחצי אחרי שראה את הילדים, הוא נפרד מאיתנו. זכיתי לראות את נשימותיו האחרונות".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרואיד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק של "מלאבס"

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "מלאבס"

תומר בר ז"ל נולד בפתח תקוה, אבל גר רוב חייו בראשון לציון. הוא חזר לעיר בעקבות נישואיו לשני. הם היו ביחד 18 שנה ונישאו ב-5.6.2007. את קבוצת הפועל פתח תקוה המשיך לאהוב כל השנים בלי קשר למקום מגוריו. בנוסף הוא אהב מאוד אופנועי הארלי דווידסון ולא מזמן אף הספיק לרכוש לעצמו אופנוע. הוא הרבה לצאת לטיולים עם אופנועי שטח. בהלוויה מרובת המשתתפים, אליה הגיעו כאלף איש, עשו לו חבריו האופנוענים מחווה מיוחדת. כ-60 אופנוענים עשו לכבודו רכיבה מיוחדת מגלילות ועד לבית העלמין. בניו התאומים הם שאמרו עליו את הקדיש.

בפוסט שפרסמה שני ברשת החברתית, ימים לפני פטירתו של בעלה האהוב, כתבה: "החיים משתנים, הכל מתהפך ובעיקר אני כואבת את החיים שהיו צריכים להיות לי, לנו, ושחיכינו להם בשני העשורים האחרונים מאז שאנחנו יחד. אהובי, זה היה אמור להיות העשור שלנו, זה שבו אנו רואים עולם, נהנים יחד ועם הילדים, טורפים את החיים… אז תכננו תכניות וכנראה שאלוהים קצת צחק עלינו מלמעלה".

אורטל מספרת על ההתמודדות של שני: "שני בפוקוס. היא אדם עם ראש על הכתפיים. אבל זה קשה. אני יודעת שיש לה לילות קשים, היא בוכה בלילות. גם לילדים קשה, אבל הם מבינים את המצב. אבל הם לא לבד. אני גרה במרחק של ארבעה בניינים ממנה ותמיד היינו משפחה מאוד מאוחדת ועשינו דברים ביחד. עכשיו נהיה עוד יותר מאוחדים. אני ובעלי נהיה שם בשבילם, נתמוך בהם ונעזור להם. אני גם רוצה להודות לראש העירייה, רמי גרינברג, שבא לנחם למרות שהוא לא הכיר את תומר ולמתנ"סים בסביבה שעזרו לנו עם ציוד לשבעה".

תומר ז"ל הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.
יהי זכרו ברוך.
מערכת מלאבס משתתפת בצער המשפחה.