הלב כואב: דובר צה"ל הודיע הבוקר כי סמל ראשון יוֹנָתָן גְּרָנוֹת, לוחם הנחל שנפצע מירי מנשקו של חייל אחר בבסיס בבקעה, מת למרבה הצער מפצעיו. גרנות ז"ל נפצע ביום שלישי האחרון מכדור שנפלט ממקלע רוגר. הוא היה בן 22 בנופלו והתגורר יחד עם אמו טלי ואחיו אילעאי בקיבוץ עינת. המשטרה הצבאית החוקרת ממשיכה בחקירת נסיבות האירוע, בסיומה יועברו הממצאים לבחינת הפרקליטות הצבאית. מבית החולים הדסה נמסר כי משפחתו של גרנות ז"ל החליטה באצילות לתרום את איבריו.
הלוויתו של סמ"ר גרנות ז"ל תיערך ביום ראשון בשעה 13:00 בבית העלמין בקיבוץ עינת. המשפחה ביקשה להימנע מסיקור תקשורתי של ההלוויה. מפקד פיקוד הדרום, אלוף הרצי הלוי, מינה אתמול צוות מומחים בראשות מפקד חטיבת "הראל", אלוף משנה אלעד שוורץ, לחקירת נסיבות האירוע. הצוות יחקור את הגורמים שקדמו לאירוע, נורמות הבטיחות ביחידה ואת אופן הטיפול באירוע. כמו כן, יבדוק הצוות את ההתנהלות בשגרה בכלל צה"ל בתחום הנשק.
הכדור נפלט מנשק מסוג רוגר שהיה במערום נשקים. החייל שפלט את הכדור אמר כי כי הנשק היה ללא מחסנית, ובלט מתוך הערימה והוא הזיז אותו. אחד הדברים שייבדקו הוא פריקת הנשקים לפני שהונחו במערום.
האם טלי עובדת בבית החולים בילינסון, שם אמרו היום: "הנהלת וצוות בית החולים בילינסון משתתפים בצערה העמוק של טל גרנות, מתאמת שד במרכז דוידוף, על מותו הפתאומי והטראגי של בנה, סמ״ר יונתן גרנות. טל עובדת שנים רבות בבילינסון במרכז דוידוף, אחות מקצועית ואנושית שמלווה נשים חולות בסרטן השד בהמון מקצועיות חמלה ומקדמת מחקר סיעודי. באצילותה בחרה טל לתרום את איברי בנה ולהציל חיי אחרים. אנו מחבקים ומנחמים, ומשתתפים בצערה העמוק של המשפחה".
ראש המועצה האיזורית דרום השרון, אושרת גני גונן, אמרה: "הלב מתקשה להכיל את האסון הנורא שפקד את משפחת גרנות, קהילת קיבוץ עינת ואת המועצה כולה.
סמ"ר יוֹנָתָן גְּרָנוֹת מקיבוץ עינת, לוחם בגדוד בזלת של חטיבת הנח"ל, הלך הבוקר לעולמו בנסיבות טרגיות. חבריו של יונתן והמורים שזכו להכיר אותו במהלך לימודיו בבית הספר ירקון, מספרים על בחור יפה תואר, שובב ואהוב מאוד, בעל חוש נתינה נדיר ויכולת מנהיגותית כובשת. דנה פלג, סגנית מנהלת בית הספר ירקון, מספרת על יונתן שבלט באהבתו לאומנות ובכשרונו בעולמות הצילום והעיצוב הגרפי. לאחר שהשלים את התיכון, הסקרנות הגדולה והמעורבות החברתית של יונתן הובילו אותו להצטרף למכינת מעיין ברוך, גם שם גיבש חבורה מיוחדת של צעירים שהעריכו את צניעותו ואת הנדיבות האנושית שייחדה אותו".
"טלי, אימו היקרה של יונתן, אישה מופלאה, מעורבת ופעילה מאוד בקהילת הקיבוץ, גידלה את יונתן ואת אחיו היקר אילעאי באהבת אין קץ עשתה זאת בצורה מופתית, במקביל לעבודתה כאחות בבית חולים. הבחירה של טלי לתרום את איבריו של יונתן לאחר האסון משקפת את אצילות הנפש שלה ואת הערכים הספוגים במשפחה המיוחדת הזו. שולחת חיבוק חם וגדול לכל אוהביו הרבים של יונתן. האבידה באמת כבדה ובלתי נתפסת. יהי זכרו ברוך".
רונית
טל היא אשה יקרה ומופלאה ומאוד מאוד עצוב, טרגי וקשה לקבל את הבשורה הנוראית של מה שקרה. אני אחת מהמטופלות שלה במשך שנים. עצוב, עצוב, עצוב עד אין קץ. אי אפשר לקלוט ולהפנים את האירוע הטרגי הנוראי הזה
ציפי
אסון נורא, משתתפת בצער האם, האח וכל המשפחה
יעל
עצוב מאוד.
יעל
נורא.