שבת שלום: זמני כניסת ויציאת השבת בפתח תקוה

כניסת השבת בפתח תקוה: 17:04

יציאת השבת: 18:01
לנוהגים כמנהג ירושלים: 16:48, 18:01

יואל בר גיל

ד"ר יואל בר-גיל על פרשת השבוע, פרשת משפטים:

פרשת "משפטים" שאנו קוראים השבוע, יחד עם פרשת "יתרו" שקראנו בשבת שעברה, מהוות לכל הדעות את הבסיס למוסר היהודי ולדת היהודית. גם הדוגלים ב"גישה המצמצמת" של "תורה מן השמים" מסכימים שאירוע מתן תורה בהר סיני, שנעשה קבל עם ועולם, יחד עם ההשלמה של פרשת "משפטים", אכן ניתנו למשה ולעם ישראל מן השמים. בתורה ובתנ"ך ובודאי במשנה ובתלמוד ובשאר כתבי חוכמת ישראל במהלך הדורות יש דיונים בגישות השונות להבנת היהדות, דרכיה ומצוותיה. כלם מסתמכים על כך שבסיסה של תורת ישראל ניתנה לעם ישראל על פי ה' ביד משה, בקטע שהתחיל בהצעת הקב"ה לישראל: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ", והסתיים בעלית משה השמימה "עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם; וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי, לְהוֹרֹתָם".
בפרשתנו יש הסברים והרחבות לדברים שנאמרו בתמצית בעשרת הדברות, במגוון נושאים חשובים.
היחס המתחשב לזולת והשמירה על הסדר החברתי מודגשים בקביעות שעבד עברי ואמה עבריה "שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא; אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא, וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ".
ושהאיש הנושא אשה הוא צריך לדאוג לכל מחסורה בכל מצב: "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע ".
אדם צריך לשמור על רכושו ואמצעי היצור שלו כדי שלא ינזק בעצמו וכדי שלא יפגעו אחרים: "וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת, סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר". כמו כן חשובה אחריות האדם על מעשיו: "וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ; וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר, בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם, כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו".
חובה חברתית לדאוג לנצרכים בחברה, אך כשעוזרים לאחרים לשרוד או להתפתח, חשוב לעשות זאת בחמלה "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ, לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה; לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ".
לצד ההרחבות בעיניני החברה והרכוש, יש גם הרחבות לכבוד בו יש לכבד את האלוהים וגם את נושאי המשרה הבכירים בחברה ובמדינה: "אֱלֹהִים, לֹא תְקַלֵּל; וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ, לֹא תָאֹר".
הקורא בפרשה היום, מתרעם על חומרת העונשים הקשה על רבות מהעבירות המתוארות: "מַכֵּה אִישׁ וָמֵת, מוֹת יוּמָת … וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, מוֹת יוּמָת … עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן … מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה…".
העונשים החמורים וההחלטיים על מחדלים חברתיים, הם מהמניעים לחובה הגלומה בהלכה לכונן מדינה/ממלכה, בה הממשל יסדיר את העניינים החברתיים-מדיניים. לדעת הרב ח"ד הלוי, יש דרכים פשוטות ונוחות לביסוס חיי חברה שאינן נזכרות בתורה, וכמו-כן ההענשה לפי התורה היא מהדברים הקשים, וקשה לבסס חיי חברה על הענשה קשה כזו עם מגבלות רבות כל כך. לכן, על פי היסודות והעקרונות שבתורה ניתן לבנות צורות חיים שונות התואמות לתקופות שונות. כוחה ועוצמתה של ההלכה הוא בכך שהיא "הולכת ומתפתחת", שניתן למצוא בה פתרונות לבעיות החיים בכל דור ודור. לפיכך, על המנהיגות הנבחרת, המוסמכת והחוקית מוטל להתקין תקנות ולחוקק חוקים התואמים את צרכי החיים והתפתחותם, להסדרת עייניני החברה ולחיזוק חוסנה.

# ד"ר יואל בר-גיל הוא דוקטור לפילוסופיה ועוסק בתקשוב. הוא יו"ר הקהילה המסורתית בפתח-תקוה, המקיימת תפילות בשוויון מלא בין גברים ונשים בשבתות, בחגים ובאירועי מעגל החיים, בכפר-גנים, במסגרת מגבלות התקופה והוראות השעה.

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו