כניסת השבת בפתח תקוה: 16:22
יציאת השבת: 17:23
לנוהגים כמנהג ירושלים: 16:07, 17:22
ד"ר יואל בר-גיל על פרשת השבוע, פרשת "ויגש":
מקובל לחשוב שיוסף היה הילד המפונק של יעקב, שקיבל מאביו כתנת פסים (בעוד שאחיו לא קיבלו), שהזה וחלם שאחיו והוריו משתחווים לו, אך יוסף היה מנהיג משכמו ומעלה, בן דמותו של משה רבנו, שניהם בוגרי "האוניברסיטה של פרעה במצרים".
הרב חיים דוד הלוי מלמד אותנו, שישנן מספר תכונות חשובות בהן צריך להתברך כל מנהיג ומשרת בתפקיד הנהגה בישראל: חכמה, ענווה, יראה, שנאת-הממון, אהבת-אמת, אהבת הבריות, אהבת חסד ורחמים. המודל למנהיג האידאלי הוא משה, אך יוסף לא היה מנהיג פחות ראוי ממנו.
על חכמתו של יוסף אנחנו לומדים מפירושיו הנכונים לחלומות ומכישרונו המיוחד לנהל את כל שהוא עושה: "וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה, יְהוָה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ", ובמיוחד לנהל את מצרים ביד רמה בשנות השבע על מנת שיהיה לה די לקיום כל עמה וחלק משכיניה בשנות הבצורת.
על אהבת האמת, היושר וההגינות של יוסף למדנו מנאמנותו לאדוניו: "וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף, וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל", ומאי כניעתו ליצר, בסרבו לפיתויי אשת פוטיפר: "וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וַתֹּאמֶר, שִׁכְבָה עִמִּי; וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר … וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים".
על יראתו את אלהים ראינו באמרו שוב ושוב שהטוב והנכון בא מאלוהים: "הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים" … "בִּלְעָדָי; אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה".
יוסף התעמר באחיו כשבאו לבקרו. בפעם הראשונה " אִם לֹא יֵרֵד אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אִתְּכֶם -לֹא תֹסִפוּן לִרְאוֹת פָּנָי" ; ובפעם אחרת : "וְשִׂים כֶּסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּו, וְאֶת גְּבִיעִי גְּבִיעַ הַכֶּסֶף תָּשִׂים בְּפִי אַמְתַּחַת הַקָּטֹן"; עד שגרם להם להעדיף להשתעבד לו "ִּ…. וְעַתָּה, יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר עֶבֶד לַאדֹנִי; וְהַנַּעַר יַעַל עִם אֶחָיו"; אך הוא גרם להם להתחשב באביהם הזקן, שמא "וְהוֹרִידוּ עֲבָדֶיךָ אֶת-שֵׂיבַת עַבְדְּךָ אָבִינוּ, בְּיָגוֹן שְׁאֹלָה". אז הוא ידע שהחזיר אותם לדרך הטובה ולאהבת האדם.
וכשראה שהם מתייסרים ממש, אהבת האחים גרמה לו להישבר, לבכות, ולהודות בפניהם שהוא אחיהם האבוד: " וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק … וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי … וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי". בלא תוכחה וברחמים הוסיף: " וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם ".
אהבת הבריות לא אפשרה לו להאשים אותם ולכן לא נזף בהם בנוסח: אתם הייתם רעים ופגעתם בי , וכעת כשאני אדון הארץ, אראה לכם מי יותר חזק…… ענוותנותו והיראה שבו הנחו אותו לאמר להם: "אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי?" .
הוא לא רדף ממון, ולא ביקש לעצמו מתנות ותנאים מיוחדים, למרות מעמדו הרם: " וַיְשִׂימֵנִי ה' לְאָב לְפַרְעֹה, וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ, וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם". למרות שבסמכותו היה להורות על כך, בצניעותו הוא ביקש מפרעה אזור מחיה למשפחתו: "כִּי יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה וְאָמַר: מַה מַּעֲשֵׂיכֶם? וַאֲמַרְתֶּם, אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה גַּם, אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ; בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן" , ועשה זאת גם כדי למנוע חיכוכים בינם לבין המצרים, שכן:" כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם, כָּל רֹעֵה צֹאן".
נאחל לכל מי שת.יבחר לכנסת ולממשלה בבחירות הקרובות, שיתברכו במירב התכונות הנדרשות ממנהיג ראוי כמו יוסף, וביחד עם הממונים המוכשרים לתפקידי שררה בממשל, יצליחו להוביל את ישראל מחייל אל חייל, לבריאות ולשלום-אמת.
ד"ר יואל בר-גיל הוא דוקטור לפילוסופיה ועוסק בתקשוב. הוא יו"ר הקהילה המסורתית בפתח-תקוה, המקיימת תפילות בשוויון מלא בין גברים ונשים בשבתות ובחגים ואירועי מעגל החיים, בכפר-גנים, במסגרת מגבלות התקופה והוראות השעה.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תגובות