למה פתח תקוה מדורגת בחלק התחתון של טבלת מדד החופש?

פתח תקוה מצויה בחלק התחתון של טבלת מדד החופש העירוני שמפרסמת זו השנה השלישית, תנועת "ישראל חופשית". העיר ממוקמת במקום ה-19 מתוך 24 ערים שנבדקו, עם ציון של 31 מתוך 100. המדד בודק עד כמה פועלות הרשויות המקומיות כדי להבטיח הפרדה בין דת לנושאים אזרחיים, סוגיות של חופש דת וחופש מדת, ומשקלל נושאים כמו תחבורה ציבורית בשבת, מסחר בשבת, תקציבי דת, חינוך, תמיכה בקהילת הלהט"ב, נוהל אירועים בהפרדה, בריכות בהפרדה, קבורה אזרחית, מועצות דתיות ופלורליזם דתי.
על פתח תקווה נכתב: "גם השנה אם המושבות היא אחת הערים הכי פחות חופשיות בישראל. העירייה סירבה להצטרף למיזם נעים בסופ"ש, ולא טרחה לענות לשאלותינו האם תילחם בהפרדה מגדרית באירועים ציבוריים. מנגד, ניצנים של דמוקרטיה ניכרים בעובדה שמועצת העיר מיהרה להגיש למשרד לשירותי דת את מומלציה למועצה הדתית, ושצפויה לקום בעיר מועצה דתית, אחרי שבשנים האחרונות ענייני הדת בעיר נוהלו על ידי ממונה מטעם הממשלה".
בנושא תקציב הדת נכתב שתקציב המועצה הדתית עומד על 11,236,000 שקלים, תקציב תרבות תורנית – 9,325,000 שקלים, תמיכה במוסדות תורניים – 1,132,000 שקלים. עוד נכתב ששיעור תקציבי הדת ביחס לתקציב העיר הכללי עומד על 1.60% וכמו כן בעיר אין אופציה לקבורה אזרחית ונושא הרישום של זוגות ידועים בציבור לא עלה על לסדר היום.
מבחינת התנהלות העירייה לגבי הפרדה מגדרית, צוין שהעירייה לא סיפקה תשובה לשאלה האם קיים חוק עזר עירוני או נוהל רשמי הנוגע לאיסור קיום אירועים בהפרדה במרחב הציבורי שלה, אולם המדד מגלה כי בבריכה העירונית ניתנת הנחה לרוחצים בזמני הרחצה המפרידה בין נשים לגברים, לעומת הרחצה המשותפת ביתר ימות השבוע.
בנושא השבת עולה כי המסחר בשבת הוא מינימלי ביותר, שכן החוק אמנם מאפשר פתיחת מסעדות בשבת, אך אוסר על פתיחת מרכולים ואולמות תרבות. גם בקטגוריית התחבורה עולה כי הוצע לעירייה להצטרף ליוזמת "נעים בסופ"ש" כפי שעשו ערים שכנות, אולם פתח תקוה סירבה. יש לציין שפועלות מוניות שירות מפתח תקוה – לתל אביב.
באשר לפיקוח על כניסת עמותות דתיות לבתי הספר, נטען כי העירייה בחרה שלא לספק תשובה לגבי קיומו או אי קיומו של נוהל בנושא זה.
בתוך כך, בכל הקשור לפלורליזם, צוין כי העירייה תומכת באירועי גאווה בעיר כולל אירועים שהתקיימו בתקופת הקורונה ולראש העירייה אף יש יועצת לשוויון מגדרי שעובדת עם ארגוני הגאווה בעיר דוגמת 'איגי'. גם באשר לפעילות הקהילה הקונסרבטיבית ניכרת תמיכה שכן הקהילה קיבלה מהעירייה מקום קבוע להתכנסות. עוד צוין כיכ העירייה החלה להעסיק עובד סוציאלי לשירות הקהילה הלהט"בית בעיר.
מנכ"ל תנועת ישראל חופשית, אורי קידר, אמר: "השנה באופן מיוחד הקורונה הוכיחה כי נבחרי ציבור ברמה המקומית הם כוכבים פוליטיים שמפגינים משילות כשצריך וכשרוצים. ראשי ערים הניעו תכניות, יזמו שינויים באופן עצמאי והציגו תוצאות. נראה סוף סוף כי ישנה הפנמה שלנבחרים המקומיים ישנו הכוח לעשות ולשנות, היכן שהממשלה בוחרת שלא. מנהיגים שלא יתאימו את עצמם לרוח התקופה, ויתרחקו מאקטיביות בנושא חופש הדת בעירם – פשוט יודחו מתפקידם על ידי הציבור שמחפש הרבה יותר עשייה ודאגה לרווחתו גם ברמה המקומית".

גרינברג: "פתח תקוה מנוהלת כיום באופן ענייני"

מלשכת ראש העירייה נמסר: "בניגוד לנטען, הארגון המדובר לא פנה באופן רשמי וכמקובל לגורמי הרשות כדי לקבל נתונים מהימנים בנושא. במידה והיה פונה, היה מגלה כי בשנתיים האחרונות הופסקו השיקולים הפוליטיים שהיו נהוגים בעבר וכיום כל אוכלוסייה בפתח תקוה מקבלת מהרשות את סל השירותים הדרוש לה כדי שתוכל לקיים אורח חיים מיטבי בעיר. הדבר בא לידי ביטוי בין היתר בתיקון העוול הציבורי שנוהל על ידי מספר אגפים סקטוריאליים אשר במשך שנים קיבלו תקציבי תמיכות בסך של עשרות מיליוני שקלים עבור עמותות סקטוריאליות שחלקן כמעט שלא משרתות את תושבי העיר. זאת בנוסף למסירת הקצאות ומבני ציבור תוך ניגוד עניינים חמור לטובת אינטרסים פוליטיים. לאור האמור, נלקחה השמנת מהעסקנים וכיום ראש העיר מקצה את משאבי הרשות על פי גודל האוכלוסייה ובהתאם לצרכיה. כמו כן, בפתח תקוה עובדים עשרות עסקים בשבת, בעיקר באזורי התעשייה, מבלי לפגוע באוכלוסייה הדתית וכן קיים מערך תחבורה ציבורית בשבת שנותן מענה פרטני לאוכלוסיות שנצרכות לנושא. בנוסף, בשל מעורבותו של ראש העיר, כוננה לאחר עשור ובאופן מוסדר המועצה הדתית פתח תקוה אשר מכילה לראשונה בתולדות העיר גם שלוש נשים וביניהן נציגה חילונית מטעם מפלגת יש עתיד. עבור קהילת הלהט"ב נעשה לאחרונה קמפיין "שווים", וזאת לצד האירועים המצומצמים שאושרו בשל הקורונה. בשנתיים האחרונות בפתח תקוה נעשו מספר יוזמות עבור הקהילה הגאה ורווחתה, וביניהן קיום עצרת הנוער הגאה בפארק אוחיון, הכשרת צוותים בשפ"ח לשאלות שעולות מבני הנוער, מעורבות בתכניות חינוכיות בנושא מיניות, ריכוז פעילויות לקבוצות והקצאת משאבים עירוניים בהתאם, מפגשי "מרחב בטוח" המתקיימים פעמיים בחודש במרכז הצעירים "החממה", התרמה לקהילה המקומית מהכנסות היריד למכירת מוצרי יד שניה, ועוד. כפי שניתן להבין מהמעט שצויין עד כה, פתח תקוה כיום מנוהלת באופן ענייני ולא פוליטי כפי שהיה נהוג בעבר וכל אוכלוסייה מקבלת מענה פרטני מבלי שזה יבוא על חשבון אוכלוסיות אחרות".

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו