כניסת השבת בפתח תקוה: 16:32
יציאת השבת: 17:29
לנוהגים כמנהג ירושלים: 16:11, 17:28
ד"ר יואל בר גיל על פרשת השבוע, פרשת לך לך
"בפרשת "לך לך" בחרתי להתמקד ביחסים שבין אברהם ולוט, בין הדוד הנערץ לבין האחיין החסיד, שזכה בכל טוב על נאמנותו לאברהם ועל חייו בחסותו.
אברהם חזר ממצרים לכנען, לאחר שירד מצרימה בעקבות הרעב שהיה בארץ," וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ, וְלוֹט עִמּוֹ הַנֶּגְבָּה". גם לאברהם וגם ללוט היה רכוש רב "צֹאן וּבָקָר, וְאֹהָלִים ;וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו, כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב, וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו". הצפיפות של שתי המשפחות וכבודתן הרבה גרמה למריבות על משאבים: שטחי מקנה ומים "בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם, וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט". אברהם, המנהיג המיוחד והחכם, שהיה בדיאלוג מתמיד עם האל, פנה לאחיינו וחיפש פתרון למריבות בין שתי המשפחות: "וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט, אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ, כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ". מבלי שביקש לעצמו עדיפות ובדרכי שלום, הוא הציע פתרון להרגעת הרוחות: "הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי: אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה". "וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט, אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן … כִּי כֻלָּהּ, מַשְׁקֶה … כְּגַן יְהוָה". אברהם קיבל את בחירתו של לוט ללא עוררין, "וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי-מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן", שהיתה אזור דל יותר בחקלאות וקשה יותר למחיה.
כשארבעה מלכי-ערים נלחמו בחמשה מלכי-ערים ושבו בין היתר את לוט ומשפחתו ובזזו את כל רכושם של המפסידים, אברהם ארגן צבא של "חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת; וַיִּרְדֹּף עַד דָּן, וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה וַיַּכֵּם, וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה … וַיָּשֶׁב אֵת כָּל-הָרְכֻשׁ, וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב, וְגַם אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעָם". כשהשבויים חזרו למקומם והרכוש הוחזר לבעליו, מלך שלם ומלך סדום הציעו לאברהם יותר ממעשר מהרכוש שהציל. אברהם מחה נגדם והסכים רק שלוחמיו יתוגמלו: "רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי … הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם". לעצמו הוא סירב לכל תמורה: "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ; וְלֹא תֹאמַר, אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם".
אמנם, תכונות המנהיג והדיין נקבעו על ידי רמב"ם על פי הדמות של משה רבנו, אך באברהם – שהיה מנהיג דגול בתקופתו ואבי האומה, נמצאו אותן תכונות: חכמה, ענוה, יראת ה', שנאת הממון, אהבת האמת, אהבת הבריות. בתקופת משבר ה"קורונה" ובכלל, נאחל לעמנו שהמנהיגים הנבחרים והמנהלים הממונים בישראל יהיו כמו אברהם ומשה – יתברכו בתכונותיהם, וינהיגו כשיעור קומתם".
# ד"ר יואל בר-גיל הוא דוקטור לפילוסופיה ועוסק בתקשוב. הוא יו"ר הקהילה המסורתית בפתח-תקוה, המקיימת תפילות בשוויון מלא בין גברים ונשים בשבתות ובחגים, בכפר-גנים, במסגרת מגבלות התקופה והוראות השעה.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תגובות