"היא נכנסה לניתוח ולא יצאה". הלכה לעולמה המנהלת והמחנכת נירה אלנתן

כמה שעות לפני כניסת יום כיפור, נפטרה תושבת העיר נירה אלנתן, שמוכרת בפתח תקוה כמי שניהלה את בית הספר סלומון  בתחילת שנות התשעים  וכן היתה מחנכת וסגנית מנהלת בבית הספר קפלן בין השנים 1961-1988. אלנתן ז"ל הייתה בת 79 במותה. "היא נכנסה לניתוח דחוף בבטן ולא יצאה מהניתוח", מספר בכאב בעלה, שלמה. גם שלמה אלנתן מוכר במערכת החינוך המקומית: הוא ניהל את בית הספר שיפר בשנות השמונים.

שלמה מספר: "היא נכנסה לניתוח בידיעה שתוך כמה שעות היא מסיימת וחוזרת הביתה. המוות שלה היה הפתעה גמורה עבורנו ובעיקר עבורי, היא הייתה אישה בריאה, לא היו לה כל מחלות והיא השאירה בליבי חור ענקי. היא הייתה אישה צנועה וענווה, בתור מנהלת כולם אהבו אותה. היא הייתה מקבלת כל בוקר את הילדים בחיבוק ועם לב ענקי. היא הייתה אמא יקרה ונאמנה, סבתא אהובה ונערצת על כולם ובעיקר אצילת נפש. לא היה מישהו שלא אהב אותה".

נירה אלנתן ז"ל ובעלה שלמה

"אני לא מצליח להתמודד עם המוות שלה ומאוד קשה לי, פתאום הבית ריק", הוא אומר בכאב גדול, קשה מנשוא. "היינו נשואים 60 שנה ו-21 שנה היינו ביחד פנסיונרים והיינו כמו זוג יונים. לא היינו עוזבים אחד את השני ודווקא עכשיו כשהיינו צריכים ליהנות ביחד, ליהנות מהחיים, פתאום נשארתי לבד". עוד הוא מציין שהם התנדבו יחד במספר גופים ונירה אף הייתה נשיאת "ליונס פתח תקווה האב", שם היא חרטה על דגלם את המשפט 'ואהבת לרעך כמוך'.

חיבוק גדול קיבלה המשפחה מהציבור הרחב. כלתה של נירה ז"ל, שרית לוי אלנתן, פרסמה פוסט בקבוצת הפייסבוק זיכרונות ילדות פתח תקוה, פוסט שזכה לתגובות רבות, ביניהן – "מורה משכמה ומעלה, זוכרת כמה אהבתי את היופי שלה ואת העיניים הטובות שתמיד צחקו" … "הייתה המורה מחנכת שלי בבית ספר קפלן, המורה היחידה שאני זוכר מהיסודי, היחידה שהצליחה לגעת בנפשי ולהאמין בילד "בעייתי"" … "משפחת אלנתן משפחה לחיים. אנשים מדהימים. פדגוגים. אנושיים. הייתה לי הזכות ללמד תחת כנפיה של נירה אמא, מורה, מדריכה וחברה" … "הייתה מנהלת שלי בבית ספר סלומון כשעליתי לארץ. הייתה אישה מדהימה, בבית ספר הייתה תחושת בית" …  "נירה הייתה המנהלת שלנו מכיתה א' לפני 30 שנה בבית הספר היסודי סלומון משנת 1990. אהבתה לתלמידיה כאילו היו ילדיה. אישה מקסימה משכמה ומעלה. קלטה המון עולים חדשים לבית הספר מעליית שנות ה-90 דאגה לכולם ודיברה ביידיש עם ההורים" … "תמיד הייתה לה פינה חמה ענקית אצלי בלב, הייתה המחנכת שלי ביסודי בביה"ס קפלן שלוש שנים ואהבתי את האדם שהיא, את החיוך הכובש שלה את מה שהיא הקרינה לנו ולסובבים אותה את מה שהיא נתנה לנו כילדים. אישה מדהימה ומהממת מבחוץ ומבפנים, כולי עם דמעות בעיניים".

הכלה שרית לוי אלנתן מוסיפה: "הלב מסרב עדיין להאמין. את נירה הכרתי עוד בהיותי תלמידת כיתה י"א כשהתחלתי לצאת עם גיא בעלי, בנה של נירה. כאשר עשיתי את צעדי הראשונים עם סיום לימודי ההוראה, עשיתי סטאז' בבית הספר סלומון ושם ראיתי איזו מנהלת ייחודית היא הייתה. ראיתי כמה אהבו אותה תלמידות ותלמידי בית הספר שהיו רצות ורצים אליה כשראו אותה. כמה אהבו אותה המורות והמורים. בזכות ליבה הרחב והאוהב, החיוך, ההכלה, האכפתיות, היא יצרה תחושה של משפחתיות. היא הייתה מסורה לעבודתה, והייתה יושבת ומשקיעה עד השעות הקטנות של הלילה למען בית הספר. הייתי מסתכלת עליה בהערצה גדולה. היא נגעה בכל כך הרבה אנשים לאורך השנים ועצוב לנו שהיא כבר לא איתנו".

מערכת מלאבס משתתפת בצער המשפחה.

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו