בת אחת שלה גרה במשאית בשומרון, בת נוספת בשטח צבאי סגור. אז היא כתבה ספר על ילדי ההתנחלויות

הדסה רינת כהן, תושבת שכונת כפר גנים א', הוציאה לרגל השנה החדשה את ספר הילדים 'הילד השלושה עשר'. מדובר בספר שירים, הנותן זווית ראיה קצת שונה על עולמם של ילדי ההתנחלויות ונוער הגבעות.

ולא סתם היא כתבה על הנושא הזה. כהן היא אומנם תושבת פתח תקווה מאז ילדותה, אבל משפחתה הגרעינית מתגוררת בהתנחלויות. הדסה מספרת:  "אביה הבת הבכורה שלי מתגוררת עם משפחתה, בעלה והנכדות שלי משכן וטוב לבב באוהל בגבעת 'קומי אורי' בשומרון. זה המקום היחיד בארץ שכבר שנה הוא שטח צבאי. אמונה חיה עם בעלה במשאית בגבעות של כוכב השחר בהרי בנימין. הבן שלי נועם שלום, שחמישה מחבריו נעצרו בידי השב"כ בשנה שעברה בפרשיית עיישה א-רבי מתגורר בימים אלה איתנו בפתח תקווה, הוא תלמיד כיתה י"ב. ואורי מאיר ציון, תלמיד כיתה ט' לומד בישיבת המקדש וזוכה לעלות להר הבית פעמיים ביום".

הדסה רינת כהן ומשפחתה צילום משה כהן

ואתם מתגוררים בפתח תקווה, למה לא ליד הילדים, באחת מההתנחלויות?
"אני לא טיפוס קהילתי ופחות אוהבת קהילות סגורות והתנחלויות. זה דבר שדורש להיות מאוד קהילתי מצד אחד ומצד שני דורש המון אומץ ותעוזה שכנראה אין לי. לאורך השנים עברנו מספר דירות. גרנו בצפת, ירושלים, רמת גן וכמובן פתח תקוה, אך לעולם לא התגוררנו בהתנחלויות. סבי התגורר בתל אביב, גדל על מורשת הלח"י שהייתה טבועה בנו עמוק. אחותי הייתה קומונרית בגירוש גוש קטיף ולאחר נישואיה עברה ליצהר ואח של גיסי נרצח. היינו מבקרים אצלם המון והילדים הושפעו מהקשר הזה. מעבר לכך, כשיש אמת אז הלב שלך מגיע לשם".
הבת שלך מתגוררת בשטח צבאי סגור, איך את רואה את הנכדות?
"זו כבר תקופה ארוכה שטח צבאי סגור וזה אומר שאנחנו לא יכולים לבוא לבקר אותם ולפגוש אותם בביתם ולכן אנחנו נפגשים כשהם יוצאים החוצה. אני משוחחת עם הנכדות בוואטסאפ ומספרת להם הרבה סיפורים ובעיקר מתגעגעת".
את לא דואגת לשלומם?

"יש פחד ויש דאגה גם כאמא וגם כסבתא, אבל בכל מקום שאנחנו נמצאים הקדוש ברוך הוא שומר עלינו ולכן למדתי לשחרר. בהתחלה אני זוכרת שהיו לי סיוטים ולא יכולתי לישון בלילות, אבל הבנתי שאני חייבת ללמוד לחיות עם זה".

הילד השלושה עשר של הסופרת הדסה רינת כהן. צילום פרטי

# # # 
כאמור, הספר 'הילד השלושה עשר', יצא בימים אלה והוא ספר שכתוב מנקודת מבט של ילד אשר חי בהתנחלויות והגבעות וחווה מגע יום יומי עם הצבא והמשטרה. זהו ילד שמצד אחד פוחד וחושש ומנגד יש לו ילדות כמו לכל ילד אחר של קפיצה בשלוליות ומשחק בחבל. "את הספר החלטתי לכתוב אחרי ששנת תשע"ט הייתה שנה בה הוצפתי באירועים דרמטיים שקרו במסגרת החיים בהתנחלויות והשפיעו עלי", היא אומרת. "אחד מהם היה הסיפור עם עיישה א-רבי שנסעה ברכב בשבת בערב ונזרקה על המכונית שלה אבן והיא נהרגה. מאותו רגע, הישיבה ברחלים, בה למד הבן שלי באותה תקופה, עמדה תחת חקירות שב"כ שבמהלכן נעצרו חמישה מחבריו, ילדים בני 15-16 ובהמשך הם שוחררו ונשאר אשם מרכזי שדינו נחרץ לפני שהתקיים בכלל משפט. בהמשך היה פיגוע אבנים סמוך לישוב עטרת שבו נהרגה בת דודה שנייה שלי, גם כן ילידת פתח תקוה, הדס תפוחי לבית לנגזם. היא נהגה ברכב וכמה מטרים מהישוב במקום שידוע כמועד לפורענות, נזרקו אליה אבנים והיא נכנסה במשאית שבאה מולה והשאירה אחריה ארבעה ילדים. אף אחד לא בדק מי זרק את האבנים. ואז בשבוע של פורים נרצח הרב אחיעד אטינגר שגם הוא בן פתח תקוה בצומת אריאל, לאחר שמחבל ניסה לדקור חייל צה"ל והרב אחיעד שנהג ברכב שלו, ירה באקדח שלו לעבר המחבל והמחבל ירה בו בחזרה. הוא נפצע אנוש ונפטר. בנקודת הזמן הזו התחיל הבלגן בקומי אורי שהפך לשטח צבאי סגור. הבת שלי הייתה בחודש שמיני עם ילדה קטנה בבית ולאור העומס הנפשי, התחלתי לכתוב שירים על הנושא, שיר ועוד שיר אותם פרסמתי בקבוצות המדיה השונות. את הילדים שלי גידלתי על הספר 'הילד הזה הוא אני ' של יהודה אטלס 'והכבש השישה עשר' של יונתן גפן. החלטתי שאני חייבת לצעוק את הצעקה של הילדים שקולם לא נשמע, שגם להם יש ילדות ישראלית, שהיא לא פחות מילדות של כל ילד אחר".
למי הספר מיועד?
"זה ספר שנכתב לילדים, אבל גם המבוגרים מאוד ייהנו. אמרה לי סופרת שזה ספר מבוגרים שמתחפש לספר ילדים. מבחינתי זה ספר שצריך להיות בכל ספריה ציבורית וצריך ללמוד עליו בלימודי סוציולוגיה ופסיכולוגיה".
והתגובות?
"יש הרבה תגובות אוהדות על הספר ואני כבר חושבת על הספר הבא. אחרי שסיימתי לכתוב את הספר, התחיל גל טפטופים של סבב בדרום ואז התחלתי לכתוב שירים על כך והשירים התפרסמו בקבוצת פייסבוק של נשים מהדרום ונוצר ביננו קשר ואף הוזמנתי לקיבוץ דורות, שהם בכלל שמאלניים ואני ימנית ונוצרה ביננו אהבה גדולה. גם בתקופה הזו אני כותבת על ילדים בתקופת הקורונה. בכלל כתיבה הפכה להיות חלק בלתי נפרד ממני ואף כתבתי את השיר 'הנכדים של בן פורות' על בני הגיל השלישי עם השראה שקיבלתי מהשכנים שלנו, שיר שזכה במקום הראשון של תחרות שירים של אגף הספריות בעיר . אני תסריטאית שהייתי כותבת בעיקר עלילתי והפכתי להיות כותבת שירים דוקומנטרית".

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו