"בראש השנה הגעתי עם לב בוכה" | שלושה גבאים מדברים על המצב בבתי הכנסת

משה בלומנטל, בית הכנסת הגדול

"זה עצוב, אתה רואה אנשים שמגיעים פעם בשנה לבית הכנסת וצריכים להישאר בחוץ"

משה בלומנטל- גבאי בית הכנסת הגדול

משה בלומנטל, הוא גבאי בית הכנסת הגדול ברחוב חובבי ציון. בלומנטל מציין בתחילת דבריו: "בית הכנסת הגדול מתאפיין בכך שהוא בית כנסת ציבורי וכללי לכל עם ישראל וכל מי שרוצה לחוות תפילה תמיד מוזמן – דתיים, חילונים, חרדים, כולם מכולם. בדרך כלל בראש השנה ובימים הנוראים אנחנו מרגישים את זה יותר מכול שבית הכנסת מלא".

"השנה לאור המצב, אנחנו עובדים על פי ההנחיות", מדגיש בלומנטל. "חילקנו את בית הכנסת לארבע קפסולות ומאחר ופתח תקווה היא עיר אדומה, אנחנו יכולים להכיל כ-70 מתפללים. על מנת לעמוד בהנחיות, עשינו רישום מראש. אנחנו צריכים להיצמד לרשימה, כך שרק מי שנרשם מראש ורכש מקום, גבר ואישה, קיבל כרטיס כניסה ויכל להיכנס. זה עצוב מאוד, כי אתה רואה אנשים שמגיעים פעם בשנה לבית הכנסת והם צריכים להישאר בחוץ", הוא אומר.

בלומנטל מספר על מקרה שהיה ביום הראשון של ראש השנה: "יש לנו שומר בכניסה לבית הכנסת וביום הראשון של ראש השנה, הגיע לבית הכנסת להתפלל ראש העירייה רמי גרינברג. השומר אמר לו שבית הכנסת שומר על החוקים ועומד בתקנות ורק מי שיש לו כרטיס יכול להיכנס להתפלל. ראש העיר אמר שהוא מכבד את התקנות והתיישב לשמוע את התפילה מהמבואה, למרות שהזמנתי אותו פנימה, כי יש לו מקום קבוע ואנחנו מכבדים אותו. ייאמר לשבחו, שהוא ביקש לכבד את התקנות שלנו ולא נכנס פנימה. היו לא מעט תושבים, ששמעו את התפילות ותקיעת השופר מחוץ לבית הכנסת".

בית הכנסת הגדול בפתח תקוה. צילום באדיבות בית הכנסת

מה מתוכנן לכיפור?
"כרגע אנחנו מתכוונים לפעול על פי אותו מתווה, אלא אם כן נקבל עדכון אחר. בשגרה בית הכנסת שלנו יכול להכיל כ- 450 גברים וכ-250 נשים ובדרך כלל בכיפור בכל נדרי ובנעילה בית הכנסת מלא וזה אירוע מיוחד לראות את עם ישראל כך, אך לצערי זה לא יתרחש השנה. יש לנו הרבה חברים בבית הכנסת שהם מבוגרים והם מיוזמתם לא מגיעים כי הם רוצים לשמור על עצמם ואנחנו מכבדים זאת, יש גם צעירים יותר שמעדיפים להתפלל מהבית. גם מבחינת ילדים, בראש השנה היו בסך הכל 3-4 ילדים. את ראש השנה התחלנו באווירת נכאים, הגעתי לבית הכנסת עם לב בוכה. בדרך כלל בכל שנה בימים הנוראים יש לנו בבית הכנסת חזן ומקהלה והשנה אמרנו שאין אפשרות ורשות והזמנו רק את החזן. סיימנו את התפילה באווירה מרוממת ביותר. כל מי שהיה בבית הכנסת הרגיש שהוא חייב להיות יותר ויותר שותף ולתת מעצמו יותר וזה היה מאוד מיוחד. התקופה הזו מאוד קשה, בסגר הראשון בית הכנסת היה סגור וכשיש שמועות שרוצים לסגור פעם נוספת את בתי הכנסת זה לא פשוט. אני לא רוצה לחשוב מה יהיה בשמחת תורה וזה מאוד קשה".

שלום גולן בית כנסת מבראשית פתח תקוה

שלום גולן, גבאי ומנהל בית הכנסת מבראשית באם המושבות החדשה

"כדי למנוע אי נעימות לא נפתח את בית הכנסת, נקיים שני מניינים גדולים בבית ספר גולדה ויהיו מנייני חצר"

שלום גולן הוא גבאי בית הכנסת מבראשית ברחוב רחבעם זאבי בשכונת אם המושבות החדשה והאיש שמנהל את בית הכנסת. הרב החדש של בית הכנסת הוא הרב נחמיה הלוי שליטא, שהחליף את הרב משה הר נוי, אשר נבחר להיות רב קהילה בירושלים. הרב הר נוי עדיין מתגורר בשכונה ומשמש כרב שכונת אם המושבות החדשה. בבית הכנסת קיבלו השבוע החלטה דרמטית לגבי ההתנהלות בכיפור.

"אנחנו פועלים על פי ההנחיות ועל פי התו הסגול", מדגיש גולן. "לצד בית הכנסת, קיבלנו מהעירייה מבנים ציבוריים נוספים בהם ניתן להתפלל במניינים משניים, כמו בית הספר גולדה וכן גני ילדים נוספים בשכונה. אנחנו מאוד מקפידים לעמוד בכל ההנחיות וברור לנו שכל המדינה נמצאת בקורונה ואנחנו חייבים לשמור על עצמנו. השנה אנחנו לא נאשר לאורחים להגיע להתפלל בבית הכנסת. הודענו בכל קבוצות הוואטסאפ ונשלח מכתב לכל תושבי השכונה, שלצערנו השנה אורחים לא יורשו להיכנס לבית הכנסת ורק אורחים קבועים. הסיבה היא שאת המתפללים הקבועים שלנו אנחנו מכירים, אנחנו יודעים מי נמצא בקבוצת סיכון. כמו כן הודענו שאנחנו מבקשים ממתפללים מבוגרים לא להגיע לבית הכנסת, וגם שילדים לא יגיעו, כי הם תופסים מקום של מתפללים מבוגרים. ביקשנו גם מנשים לא להגיע להתפלל והן מבינות זאת ומתפללות בבית. גברים מחוייבים במניין בעוד נשים יכולות להתפלל לבד. באמצע השבוע, כאשר בבית הכנסת יש פחות מתפללים, אז הן מגיעות לתפילה".

איך היה בראש השנה?
"זה היה עצוב לראות את כמות המתפללים שהיו בבית הכנסת, אבל אנחנו מחוייבים לעמוד בכללים. ברגע שאנחנו מגיעים לכמות המאושרת, אנחנו נועלים את הדלת. אנשים הבינו, שאם הם מאחרים בדקה, הם לא יכולים להיכנס ואנשים הקדימו להגיע. זה היה עצוב, אבל אנשים מבינים שזה המצב. היו גם מתפללים בחוץ, תחת סככות, בבית הספר גולדה, על הגגות ומאחר ואנחנו קהילה מאוד מאוחדת, כל קבוצה מוצאת לעצמה את הדרך להתארגן לתפילה דרך קבוצות וואטסאפ. אנחנו נותנים סידור, מחזורים, ספר תפילה וכיפות כשצריך. מנסים לתת להם את כל הפתרונות וזה לא פשוט בכלל, כי צריך לכל תפילה מניין, חזן, תוקע ושליחי ציבור שיעזרו. יש הרבה בעלי תפקידים והתפילה לא מתקיימת מעצמה, זה קשה, אבל אלו החיים ואם רוצים לחיות, חייבים לעמוד בכללים".
איך היה בסגר הקודם?
"בסגר הקודם היה אפילו יותר גרוע, בתי הכנסת היו סגורים, הוועד קיבל החלטה ואחריות שלא ייתכן שעשרה יתפללו וכל השאר לא ולכן קיימנו מניינים בחוץ ונתנו לכולם את כל האמצעים לשם התפילה".

מה מתוכנן בכיפור?
"בהתחלה חשבנו לעבוד על פי אותו מתווה כמו ראש השנה, אבל יש לנו בבית הכנסת 250 מתפללים קבועים ועל פי המתווה לא נוכל להכניס את כולם. ביפור מגיעים גם המון אורחים ובכיפור שעבר היו לנו 1,050 איש בישיבה. לאור זאת החלטנו השנה לא לפתוח את בית הכנסת, על מנת למנוע אי נעימות וחילוקי דעות, למנוע מצב שבו חלק מהמתפללים כן יוכלו להגיע ואחרים לא. לכן נקיים מניינים מאורגנים במתכונות אחרות. לדוגמא נפתח שני מניינים גדולים בבית ספר, אחד במבואה של התיכון ואחד במבואה של החטיבה, בכל מניין כזה יוכלו להתפלל מאה איש. חלק מהאנשים לא יגיעו, וחלק מעדיפים להתפלל במנייני חצר. נסייע לכל מניין חצר עצמאי. אנחנו מבקשים ממי שלא מתפלל קבוע, להימנע מהגעה ולהתפלל במניינים עצמאים. אנחנו מזמינים את כולם להגיע לרחבה של גולדה לשמוע את תפילת הנעילה ותקיעת השופר".

שמעון דגן-דנינו, גבאי בית הכנסת ברית שלום

שמעון דגן-דנינו הוא גבאי בית הכנסת ברית שלום ברחוב הסיגליות בשכונת אחדות. "התחושה היא תחושה קשה, אבל אנחנו חיים את המציאות וחיים אותה יחד עם כל עם ישראל", הוא אומר על המצב ועל המגבלות בבתי הכנסת. "זה עצוב, מצער ואנחנו לא רגילים לזה, אבל זו המציאות והיא מאלצת אותנו להתייחס לדברים בהתאם למה שנדרש".

הוא מספר בצער על חגי תשרי לא שגרתיים: "את ראש השנה עברנו בסך הכל בסדר, לא היו לנו תקלות ועימותים עם המתפללים שביקשו להיכנס לבית הכנסת להתפלל ולא יכולנו לאשר להם, כפי שהיה לנו בסגר הקודם. היו לנו חמש קפסולות של תפילה, שלוש בתוך בית הכנסת, ועוד אחת בכולל הצמוד ובלובי ששם החלונות היו פתוחים וניתן היה לשמוע את התפילה. בסך הכל ניתן היה להכיל כ-100 מתפללים, בנוסף חלק מהציבור ארגן מניין בבית של אחד המתפללים ונתנו להם ספרי תורה וכל מה שצריך וזה הוריד קצת מהעומס".

עוד הוא מציין: "כמובן, שיש מתפללים קבועים מבוגרים שלא מגיעים כי הם שומרים על עצמם. הודענו מספיק זמן מראש שאנחנו נותנים קדימות בתוך בית הכנסת למתפללים הבוגרים ולדור המייסדים. החבר'ה היותר צעירים והמתפללים שמגיעים לעיתים רחוקות, התפללו בחדרים בחוץ. כמו כן, ביקשנו גם לא להביא ילדים מתחת לגיל בר מצווה והקפדנו על כך".

בית הכנסת ברית שלום בקפסולה

מה מתוכנן בכיפור?
"אני חושב שנפעל באותו מנגנון. למרות שלצערי, הפעם זה יעבור פחות בשקט כי ביום כיפור אצלנו בית הכנסת מפוצץ במתפללים. יש לא מעט מתפללים שמגיעים רק לכיפור ולצערי לא נוכל לקבל את כולם, במיוחד את מי שמגיע רק פעם בשנה ולכן הם ייאלצו להתפלל בחוץ, בחצר או על המדרכה ולשמוע את התפילה מבעד לחלונות שיהיו פתוחים. הגבאים של בית הכנסת עומדים בכניסה ומכוונים את האנשים, מי לבית הכנסת ומי לכולל, עד שזה מתמלא ולא ניתן להכניס יותר אנשים. לאור מה שקורה וההחלטות שמשתנות מידי יום, אני עדיין לא יודע מה יהיה בסוף. התחושה שלי שהם רוצים לסגור את בתי הכנסת, אבל לא יעשו זאת בגלל יום כיפור, כי המהומה תהיה גדולה. לכן להערכתי בסוכות הם יצמצמו את בתי הכנסת ואני לא יודע אם בכלל נוכל להתפלל בבית הכנסת. אבל עד אז, אנחנו לא חושבים יותר מיום יומיים. בסגר הקודם, בית הכנסת שלנו היה סגור והתפללנו כמעט חודש וחצי בבתים ואנחנו מקווים שזה לא יחזור על עצמו. הפתרון הוא במשמעת האישית של כל אדם ואדם ולצערי האנשים לא ממושמעים. אנחנו שומרים על הכללים, על כמות האנשים בקפסולות, מסכות מלאות כולל על הפה והאף, דואגים לריחוק בין המתפללים, אבל זו תקופה מאוד לא פשוטה לכולם".

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו