כניסת השבת בפתח תקוה: 18:38
יציאת השבת: 19:41
אורי דרשן הכהן, על פרשת השבוע, פרשת כי תבוא
"הפרשה עוסקת בדבריו האחרונים של משה טרם מותו, קודם כניסת העם לישראל, במצוות הקשורות לארץ ישראל והבאת הביכורים לבית המקדש, על הברכות, וחלילה הקללות כנגד עבירות או עשיית המצוות ותזכורת על הניסים שחוו העם במדבר בצאתם ממצרים.
"וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב". על אבנים גדולות נצטוו לכתוב / לחרוט ממש, את תורת ישראל בשבעים לשונות כנגד 70 אומות / 70 תרבויות בעולם (נכון לתקופה ההיא – כיום הרבה יותר), כדי שתהיה התורה ברורה ומובנת לכולם, גלויה בולטת ולא תישכח או תימחק חלילה – "באר היטב", כדי שלא ניתן יהיה לשנותה או להפיץ שקרים במקומה ודברי הבל שאינם ראויים ו/ או אינם נכונים.
"ארור האיש אשר יעשה … ושם בסתר…" – רובן של הקללות אם לא כולן, (כל 11 הקללות מתוך 12 ), מופנות כלפי 'הצבועים' בעיקר. נגד אלה שמבצעים עבירות בסתר – "שם בסתר", שכן אלה החוטאים בגלוי, יש להם תקנה, יש עוד תקוה שישנו דרכם, ואילו הצבוע ספק אם תצמח ממנו ישועה או טובה. העובדה שעובר העבירה עושה אותה בסתר, מעידה שאין לו כוונה לשנות דרכיו, זה אבוד מבחינתו.
"ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה" – ישנן מעלות רבות למקום המגורים בעיר, וכמובן בכפר. המגורים בעיר מאוד נוחים, המגורים בכפר מאוד שלוים. בשני המקומות תהיו ברוכים. מדובר במטאפורה – דימוי. ישנם יהודים שכל יהדותם באה לידי ביטוי בין כותלי בית הכנסת, שם הם נחמדים יראי שמים אדיבים ונוחים לבריות, אבל בביתם או בחוץ – ברחוב, הם נוהגים אחרת – אינם מסבירי פנים, אינם מקבלים אורחים 'דלתם וליבם נעולות' בפני יראתם וצדקותם.
מכאן הדברים – "ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה", וזאת אפוא הברכה – כשם שאתה מתנהג בבית הכנסת כך תנהג עם באי ביתך וכלפי עמיתך, בעיר בכפר ובכל מקום, בנימוס, בדרך ארץ, בכבוד ואהבה.
הכותב הוא הבעלים של משרד עורכי דין בפתח תקוה – מומחה בתחום הפלילי, עבירות תעבורה, חריגות בנייה, רישוי עסקים, משתמטי חו"ל, לשון הרע, תאונות דרכים.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
רחל ארזני
רחובות מעידים זבה אחד הדברים הערכיים ביותר שעשתה עיריית פ"ת. עד היום לא ראיתי דבר נפלא כזה.