בר מזרחי שניידר ז"ל בן ה-19 הובא למנוחות. צפו בהספדים קורעי הלב של אמו, אחיו וסבו

בר מזרחי שניידר ז"ל, שנהרג ביום שישי בתאונת אופנוע, הובא הערב (ראשון) למנוחות בבית העלמים מנוחה נכונה בכפר סבא. מסע הלוויה של בר יצא בשעה 16:30 מתחנת הדלק מגל מערב וליוו אותו החברים והמשפחה שלו כשהם רכובים על אופנועים. את מסע ההלוויה ליווה כוח שיטור. בר היה בן 19 במותו.

בר מזרחי שניידר ז"ל

"הדבר הכי גרוע ומפחיד בחיים האלה, זה שלא הילדים קוברים את ההורים שלהם, אלא אנחנו קוברים את הילדים שלנו", אמרה בכאב אמו של בר, מרינה מלנטייב. "הייתי מוכנה בלי לחשוב לשנייה אחת לשכב במקומו". היא סיפרה כיצד נודע לה על מותו של בנה: "ביום שישי בשעות הצהריים, נסעתי עם בן הזוג שלי ושני הילדים הקטנים לבת ים לשלם עבור הזמנה לחופשה לאילת שהיינו צריכים לצאת כל המשפחה. אח של בר, גל, נשאר בבית וכשהגענו למקום גל התקשר. שאלתי משהו דחוף? הוא אמר שהגיעה המשטרה הביתה והם שואלים משהו לגבי בר. ביקשתי לדבר איתם, הם שאלו אם אני אמא שלו ושאלו אם אני יודעת איפה הוא נמצא. אמרתי שלא והם שאלו מתי אני יכולה להגיע הביתה. באותו רגע ידעתי שקרה משהו ואמרתי לשוטר שנגיע תוך 20 דקות. בשנה וחצי האחרונות הוא התגורר אצל סבא וסבתא שלו בכפר סבא, כי הוא רצה להיות עצמאי. התקשרתי לסבתא והיא אמרה לי שהוא יצא לטיול והם ראו אותו בבוקר, שהם התקשרו אליו והוא לא ענה להם. התקשרתי לאבא שלו והוא אמר שהוא לא עונה לו מהבוקר והוא שמע שהייתה תאונת דרכים באזור שהוא רוכב והוא פנה למשטרה ואולי בגלל זה הם הגיעו. פתחתי את האינטרנט וראיתי שבתאונה היה מעורב רוכב אופנוע כבן 30 באותו רגע משהו נרגע בפנים. הגעתי הביתה וביקשתי מבן הזוג שלי שיישאר עם הילדים הקטנים בחוץ. ברגע שנכנסתי הביתה, השוטר אמר לי שבי. אני אחות במקצועי וישר הבנתי, כי גם לי יצא להיות בסיטואציות כאלה ולפני שבישרנו לאנשים, ביקשנו מהם לשבת. שאלתי רק אם הוא חי או מת ואמרו לי שהוא מת במקום".

"הוא ילד שחדר לי ללב". הלם ואבל כבד על מותו בתאונת אופנוע של בר מזרחי שניידר ז"ל

מרינה ממשיכה ומספרת בכאב: "בשישי שבת, אחרי שנודע שהוא נהרג, המון אנשים הגיעו אלינו הביתה, זה היה מטורף. הגיעו אנשים מכל המסגרות בהן הוא למד, מכל העבודות שהוא עבד ולא היה בנאדם שלא אהב אותו. מספיק היה לראות אותו פעם אחת ולהתאהב בו. אני זוכרת שהוא היה בן 16, הוא ביקש רישיון על אופנוע ואני לא הסכמתי, הייתי נגד ואמרתי על גופתי המתה ושאני לא אעזור ולא אתמוך בכך, בהכל אני מוכנה, אבל רק לא אופנוע. אבא שלו והמשפחה שלו, תמכו בהוצאת רישיון ולי זה נודע רק אחרי כמה חודשים. במשך מספר חודשים, היה לי קשה ואני מצטערת שלא אסרתי עליו לרכב על האופנוע. בכל יציאה מהבית ביקשתי ממנו שהוא ייזהר והוא תמיד אמר לי שהוא רוכב בטוח והוא לא יעשה לי את זה".

מרינה אומרת בבכי: "הוא היה ילד עם לב זהב ותמיד הוא יישאר כך בלבבות של כולם, בר המלך עם לב זהב. הוא היה הכי נדיב ולא היה מצב שמישהו היה פונה אליו והוא לא היה עוצר את הכל ונותן עזרה ותמיכה ולא משנה באיזה נושא. הוא תכנן לנסוע ללמוד בגרמניה באוניברסיטה והיו לו הרבה חברים שהוא הכיר בטיולים באירופה. הוא כבר שכר דירה עם חבר גרמני וחיכה שניתן יהיה לטוס. הוא היה ילד שבכל דבר שהוא היה נוגע בו, הוא היה מצליח בו ולא משנה במה. הכאב גדול ולא נתפס בכלל".

בר מזרחי שניידר ז"ל. צילום דניאל קרייזמן

לבית העלמין היא הגיעה זמן רב לפני ההלוויה, לראות את המקום בו ייקבר בנה, ולהיפרד ממנו באופן אישי לפני כולם. "קשה לי לחשוב שהוא לא איתנו כבר, אבל הוא ילווה אותנו כל הזמן", היא אומרת.
בר, השאיר אחריו זוג הורים, חמישה אחים וארבעה אחים חורגים משני הוריו.

יהי זכרו ברוך. מערכת מלאבס משתתפת בצער המשפחה.

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו