פתח תקוה התעוררה ביום ראשון בבוקר לחדשות רעות: שמואל חזון, שבנו החייל ניב חזון נהרג באירוע "ליל הגלשונים", מת במפתיע בגיל 87. חזון ז"ל היה מתנדב ופעיל בפתח תקווה במשך שנים רבות. בשנת 2003 קיבל את אות יקיר העיר על העשייה המרובה שלו. אחד מבני המשפחה סיפר השבוע כי חזון לא חש בטוב באחרונה. הוא הובא למנוחות ביום ראשון בשעות הערב המוקדמות.
בתו, מיכל שמואלי חזון, מספרת על אבא שלא הפסיק לרגע לתרום ולסייע וראה תמיד את טובת הזולת. בימים שאחרי מותו, הופתעו בני המשפחה לגלות עוד ועוד פרטים על ההתנדבות והעשייה שלו. "אבא היה איש חינוך", סיפרה מיכל השבוע. "הוא הכיר את אמא בגיל 16, כששניהם למדו בסמינר למורים 'סמינר שיין' בפתח תקווה ומאז הם ביחד. עם סיום הלימודים אבא מונה להיות מנהל בית ספר בחגור וכולם קראו לו ה'מנהל של הרמטכ"לים'. הוא היה המנהל של דן חלוץ ושל גבי אשכנזי. דן חלוץ כתב לי הודעת תנחומים מאוד מרגשת, כמה אבא היה בשבילו איש לפיו הוא הלך".
בהמשך עבד שמואל חזון בתחום החינוך הבלתי פורמאלי. הוא הקים את תוכנית היל"ה – תוכנית אשר נותנת מענה לתלמידים שנשרו ממערכת החינוך. "זו תוכנית שהצילה ילדים רבים מלהגיע לרחוב ולהידרדר לפשע", מספרת מיכל, "פעם אבא סיפר לי שהוא נסע במונית ונהג המונית זיהה אותו ואמר לו שהוא לא לוקח ממנו כסף, כי הוא הציל לו את החיים", היא נזכרת.
שמואל חזון ז"ל וברקע בנו ניב ז"ל. צילום זאב שטרן
# # #
משפחת חזון שכלה את בנה ניב ז"ל במהלך קרב "ליל הגלשונים". מאז פרש שמואל את כנפיו על משפחות שכולות רבות. הוא הנחה קבוצות תמיכה של משפחות שכולות בכל הארץ, היה היו"ר הארצי של ארגון "יד לבנים", רכז התנדבות וחבר הנהלה. לצד זה, שימש יו"ר ועדת השופטים של בחירת "בית נאה ו"דירה נאה", וכן היה חבר הנהלת בית האיכר והוועדה להנצחת החקלאי. בנוסף, היה אחד מיוזמי ומפעילי "אמפ"ת" (אזרחים מוקירי פתח תקוה), מילא בארגון "הליונס" תפקידים מקומיים וארציים, וכן היה פעיל בארגון "הבונים החופשיים". בשנת 2003 זכה באות "יקיר העיר פתח תקווה".
קרב ליל הגלשונים התרחש ב-25 בנובמבר 1987. מחבל הגיע בעזרת גלשן אוויר מלבנון והצליח לחדור לבסיס "גיבור" ליד קריית שמונה. הוא חוסל לאחר מסע ירי על ידי גדעון בשארי, חייל במפקדת חטיבת הנח"ל. במהלך מסע הירי הרג המחבל שישה חיילים וביניהם ניב חזון. לאורך השנים חיו הוריו של ניב, שמואל ורינה, תחת צל האסון שפקד אותם. הם דאגו לספר על ניב ולקיים אירועי הנצחה. בראיונות רבים סיפרו את סיפורו המיוחד של בנם, שלמרות היותו חולה אסטמה, הצליח לשכנע את הצבא לגייס אותו ליחידה קרבית. באחד הראיונות סיפר האב שמהלך השירות קיבל ניב התקף אסטמה קשה בעקבותיו נמסר לו מכתב מהרופא שקובע שהוא צריך לשרת ביחידה עורפית ולא ביחידת שדה, מסמך אשר סירב לתת למפקדיו. את המכתב שמר ניב בכיס חולצתו, והוא נמצא לאחר מותו בכיס החולצה ועליו כתמי דם.
שמאל חזון ז"ל אשתו רינה והבת מיכל. צילום זאב שטרן
# # #
לצד העשייה המרובה לאורך השנים, נרתם שמואל ז"ל לאחר נפילתו של ניב לנושא ההנצחה. "הוא נרתם לתחום בכלל ולא רק להנצחה של ניב", מציינת מיכל. "הוא מונה ליו"ר ועד יד לבנים הארצי והיה פעיל מאוד בעמותות להנצחת חללי נח"ל וחללי חיל הקשר והתקשוב עד יומו האחרון. הוא תמך בהורים שכולים, הנחה קבוצות של הורים שכולים וגם שם יצא לי לא פעם להכיר משפחות שאמרו שבזכות אבי הם קמו מהמיטה והמשיכו את החיים. שנים הוא ליווה את ראשי הערים של פתח תקווה ולפני יום הזיכרון דאג לפגוש משפחות שכולות. קשר מיוחד היה לו עם איציק אוחיון. אבא ביקר את איציק עד יומו האחרון. למרות הקושי במפגש עם איציק שהיה חולה, הוא לא ויתר. אני מקבלת הודעות רבות מאנשים ושומעת על תחומים רבים בהם הוא עסק שכלל לא ידענו עליהם. אחד מהם הוא ארכיון פתח תקווה, לו הוא תרם רבות".
מותו הפתיע רבים, שכן למרות גילו, שמואל לא ויתר על ספורט והתעמלות והיה בכושר מצוין. "היה קשה ללכת איתו, הוא היה הולך מהר, תמיד רץ לעוד משימה, לעוד מטרה", מספרת מיכל בחיוך, "הוא תמיד ביקש לעזור לאנשים, ראה את האחר ואת הטוב בבנאדם. לפעמים זה היה מרגיז אותנו, אבל הוא ביקש תמיד שלא נשפוט ונראה רק את הטוב בכל אדם. הוא היה עושה פגישות ומגשר בין גורמים בכירים בעירייה".
# # #
חיי המשפחה השתנו באותו יום ארור בו הרג המחבל שישה חיילים ובהם ניב בסמוך לקרית שמונה. "בלילות הוא לא היה ישן", מספר מיכל. "הוא אמר שלהורים שכולים יש לילות ולא רק ימים. הוא היה סופר את הלילות וידע כמה ימים עברו מאז שניב נהרג. ולצד זה הוא המשיך לעבוד, לתרום ולטייל. לנהל זוגיות מקסימה עם אמא וחיי משפחה עם כולנו. הוא תמיד ידע לשבח. כשהיה מגיע לארוחת ערב, היה תמיד אומר שלא היינו צריכים לעבוד כל כך קשה. הוא אהב את המשפחה מאוד. יש לו שתי נינות שסבא שמואל היה בשבילן הכל. הוא היה משחק איתן מחבואים כמו ילד בן 10 וקונה להן מתנות ומעסיק אותן, לא כמו אדם בן 86. הן ראו בו כחבר. הקשר שלו עם הנכדים היה קשר מיוחד. הוא התאים את עצמו לכל אדם ותמיד ידע להחמיא ולהגיד מילה טובה, לייעץ, הכל בחוכמה, בשקט ובצניעות. יש לנו במשפחה שני נכדים שנקראו על שם אחי ניב. ניבה של אחי וניב שלי, שהיום סטודנט לרפואה בפראג, שהקשר ביניהם היה מופלא ורק עכשיו אני מבינה עד כמה. אבא השפיע על ניב שלי רבות ותמך בו. ברגעים קשים, סבא היה שם בשבילו. הבת שלי ובעלה מתגוררים בית לידם והחתן שלי הרגיש כמו הנכד שלו, עם המון אהבה וקשר טוב וייעוץ. הכל מתוך הלב ומתוך צניעות גדולה וזה משהו שאין להרבה אנשים".
רינה, אשתו של שמואל, מתקשה לדבר בימים אלה. "זה לא פשוט לה בכלל", אומרת מיכל. "קשה לאבד מישהו שאתה כמעט 70 שנה יחד איתו. אבל כולנו תומכים בה ומקווים שנמצא את הכוחות להמשיך, להנציח אותו. היומן של אבא מלא וכל שעה יש בו משהו. תמיד צחקנו, שבשביל לקבוע עם סבא, צריך שבועיים מראש".
ניב חזון ז"ל. צילום זאב שטרן
# # #
עבור שמואל חזון ז"ל ההתנדבות הייתה דרך חיים. במשך שתי קדנציות כיהן כיו"ר מועצת ארגוני המתנדבים בעיר, היה חבר הנהלת המועצה הלאומית להתנדבות בישראל וחבר הנהלת המרכז הארצי להתנדבות נוער. הוא כיהן כחבר ועדת בית הנשיא לקבלת "אות המתנדב", וזכה במגן ראש העיר למתנדב. חזון נולד בשנת 1933. הוא למד בביה"ס התיכון "ישורון", בסמינר "שיין", והמשיך בלימודים אקדמאיים באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת אטלנטה בארה"ב. הוא עבד כמפקח ארצי בחינוך הבלתי פורמלי – מינהל חברה ונוער, וקיבל את פרס "העובד המצטיין" מטעם משרד החינוך והתרבות. בעיריית פתח תקוה שמואל היה בין מפיקי הטקסים של יקירי העיר ויקירי החקלאות. כחבר בוועדה לבחירת יקירי העיר, היה בין עורכי התחקירים והראיונות, והשתתף בהכנת החוברת לכבודם.
# # #
ראש העירייה, רמי גרינברג, אמר: "שמואל חזון היה אישיות מאוד מוערכת, מוכרת ופעילה בעיר פתח קווה בכל המישורים. בחינוך, בהנצחה, בשימור, בגמלאים ולצער המשפחה בכל מה שקשור לשכול, לאחר שאיבדו את בנם החייל, ניב. שמואל היה אחד מהיסודות של פעילות העירייה. הוא היה בוועדות רבות, מעורב ופעיל בכל דבר ועניין בו הרגיש שהוא יכול לתרום לעיר ולקהילה. הוא אהב את פתח תקווה בכל רמ"ח אבריו והקדיש את כל חייו לפעילות למען העיר. יצא לי לעבוד איתו שנים רבות עוד בתפקידים קודמים שלי ועכשיו כראש העיר קידמנו יחד פרויקטים גם בשנה האחרונה. זו בשורה מאוד קשה ומאוד מעציבה, זו אבדה גדולה לעיר מכל הבחינות. אנחנו מחבקים את המשפחה ונתמוך ונעזור לה בכל מה שצריך. פתח תקווה עצובה ביום כזה".
אריה ימיני, מ"מ מנהל מינהל התרבות בעירייה, ומנכ"ל היכל התרבות, אמר: "את שמואל חזון אני מכיר כבר שנים רבות. עוד לפני היכל התרבות הכרתי אותו מהתנדבויות רבות בהן לקח חלק. מדובר באיש יקר, מקסים, חם, איש שיח מעניין ואיש תרבות. הוא היה מגיע לאירועים בהיכל והיה חבר וועדת רפרטואר. תמיד עשה דברים בשמחה מתוך רצון לעזור ולראות את טובת הכלל. אין ספק שהרקע שממנו בא, ממשרד החינוך והחינוך הבלתי פורמאלי, והערך המוסף של פעילות אומנות, אפשרו לו לראות דברים בצורה אחרת. היו לו תמיד הערות מעניינות אחרי שהיה הולך לראות הצגות ולמרות גילו, הוא תמיד היה צעיר ברוחו. לא זכורה לי פעם אחת שהוא היה מיליטנטי, תמיד דיבר בדרך שקטה ורצה ליצור אווירה טובה. הוא ראה כשליחות את הנצחת בנו ואת אהבת בנו לתאטרון ובשנים האחרונות עסק רבות בתחומי התרבות וקידום התיאטרון הן בתיכון "אחד העם" והן בהיכל. הוא היה דמות מאוד איכותית ותרבותית וזה אובדן עצום".
# # #
שמואל ז"ל הותיר אחריו אישה, רינה, שני ילדים, אבי ומיכל, שישה נכדים מתוכם שניים נקראים על שם ניב ז"ל ושתי נינות. יהי זכרו ברוך. מערכת מלאבס משתתפת בצער המשפחה.
מיקי
בצער רב אני נפרד מאדם שתמיד ידעתי שיש עם מי לדבר ולקבל עיצה טובה, תמיד עם חיוך ורוגע .
שמוליק , איך הלכת לי פתאום .
אפרת
ברוך דיין האמת. תנחומים למשפחתו היקרה. ה' ינחם אתכם וייתן לכם כח.
ע. ג'.
וואו, כמה עשייה!!!!
איש ענק!!
יהא זכרו ברוך.