כניסת השבת בפתח תקוה: 19:12
יציאת השבת: 20:06
ד"ר יואל בר-גיל על פרשת השבוע, פרשת בהר-בחקתי:
"בתחילת פרשת בחקתי מופיע התנאי שהתנה הקב"ה עם בני ישראל: "אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם, ונתתי גשמיכם בעתם, ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו". זוהי התניה דומה לזו שאנו קוראים בקריאת-שמע: "והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום … ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך … ואכלת ושבעת".
גם בפרשתנו, כמו בקריאת-שמע, התמורה למי שחי על פי אמות המוסר והצדק היא חיים טובים כאן ועכשו. אלא שבפרשת בחקתי מובטחת טובה לא רק לאנשים מקימי המצוות, אלא גם לחברה הישראלית ולמדינת ישראל שינהגו במוסר ובצדק: "וישבתם לבטח בארצכם, ונתתי שלום בארץ … ורדפו מכם חמשה מאה … ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות".
התמורה לאנשים העובדים מובטחת למי שיתנהג כראוי כלפי הארץ: "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה, ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ". מטרת שנת השמיטה להזכיר לנו שהארץ נתונה לנו כפקדון לעבדה ולשמרה, וכי עלינו לדאוג לה – במחזורי גידול, בטיוב הקרקע, בהרפיה מעיבודה אחת לשבע שנים.
התמורה לחברה מובטחת אם האנשים המרכיבים את החברה ינהגו בכבוד הדדי, בהתחשבות ובעזרה לזולת הנזקק: "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך – והחזקת בו"; אם העשירים לא יתעללו בעניים: "אל תקח מאתו נשך ותרבית … כשכיר כתושב יהיה עמך … לא תרדה בו בפרך" ; אם המנהיגים יקפידו לנהל נכון את הכלכלה: "לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו", ולשקם את סדר האדמות המעמדות והכספים לפחות מדי חמישים שנה – "בשנת היובל הזו תשבו איש אל אחוזתו".
כאז כן עתה, בתקופת המשבר הכלכלי והחברתי בו אנו נמצאים, על האזרחים לכבד זה את זה ולעזור למי שקשה לו. הממשלה צריכה לתת מענקים למי שנפגע ולא להתעלם ממי שירד מנכסיו והגיע לפת לחם. אם כך ננהג כלנו, האזרח והממשל, נזכה לטובה בשנים שיבואו : "ונתנה הארץ יבולה … ונתתי שלום בארץ … ואולך אתכם קוממיות".
ד"ר יואל בר-גיל הוא דוקטור לפילוסופיה ועוסק בתקשוב. הוא יו"ר הקהילה המסורתית בפתח-תקוה, המקיימת תפילות בשוויון מלא בין גברים ונשים בשבתות ובחגים, בכפר-גנים, במסגרת מגבלות התקופה והוראות השעה.
תגובות