כמה השקיעה עיריית פתח תקוה בתושב? ואיפה מדורגת העיר בגובה הארנונה?

פתח תקווה לא נמצאת בעשירייה הפותחת מבין העיריות שמשקיעות הכי הרבה כסף בתושבים שלהן. כך עולה מסקירה שערכה חברת הייעוץ הכלכלי צ'מנסקי בן שחר, לשנת 2018, המשווה בין הערות העשירות בישראל לבין אלו העניות. החברה בדקה 77 ערים בישראל. הנתונים נכונים לשנת 2018 והתבססו על דוחות שפרסמו הרשויות המקומיות. פתח תקוה מדורגת במקום ה-15. במקום הראשון נמצאת העיר תל אביב עם השקעה של 7,813 שקלים לתושב בשנה, עוד בעשירייה הפותחת הערים רעננה, רמת השרון, אילת, חיפה, הרצליה, הוד השרון, רמת גן, קריית ביאליק וכפר סבא. בעשיריה הסוגרת את הרשימה נמצאת אופקים במקום ה-68 עם השקעה של 1,172 ורהט ממוקמת במקום האחרון ה-77 בהשקעה של 497 שקלים לתושב.
בהשקעה בתחומי החינוך נמצאת פתח תקווה במקום השישי בארץ והיא משקיעה בחינוך סכום של 1,243 שקלים. רמת השרון ראשונה בהשקעה בתחום זה אלה (1,658 שקלים לתושב), מקום שני נשר (1358 שקלים) רעננה שלישית (1,354 שקלים), הרצליה רביעית (1,298 שקלים) ותל אביב שביעית (1,237 שקלים) את הרשימה סוגרת הוד השרון עם השקעה של 1048 שקלים.

בתחום התרבות לא נמצאת העיר פתח תקווה בעשיריה הפותחת. במקום הראשון נמצאת תל אביב עם השקעה של 835 שקלים לתושב, עוד בעשירייה הרצליה, רמת השרון, רעננה, חיפה, אילת ואת הרשימה סוגרת שדרות עם 428 שקלים לתושב.
עוד עולה מהסקר שפתח תקווה נמצאת ברשימת הערים שגובות הכי הרבה ארנונה שנתית למגורים (נכון לשנת 2018) יותר מ-50 שקלים למ"ר. מבחינת גביית ארנונה ממה שנקרא בסקר "נדל"ן מניב" – מסחר, משרדים, מלונאות ותעשייה לסוגיה העיר פתח תקווה גובה עד 100 שקלים למ"ר, אחת הנמוכות.
פתח תקווה לפי הסקר נמצאת במקום הרביעי בארץ בהכנסות לתושב מנדל"ן מניב (איזורי מסחר ותעשייה) עם 2,631 שקלים. במקום הראשון תל אביב עם 5,168 שקלים, בשני אילת עם 3,586 שקלים ואת הרשימה סוגרת יקנעם עילית עם הכנסות נדלן של 1985 שקלים.
מחברי הסקר טוענים כי ערים עשירות, כלומר כאלה שמשקיעות בתושביהן את הסכומים הגבוהים ביותר, מושכות ומשמרות תושבים מרמה חברתית-כלכלית גבוהה וערים עניות מושכות ו"משאירות" תושבים מרמה חברתית-כלכלית נמוכה. כך נוצר אצלן "מעגל העוני", מכיוון שהאוכלוסייה שמגיעה הינה נתמכת, צורכת פחות ומסובסדת.
המסקנה שאליה מגיעים מחברי הסקר היא שהפערים בהשקעה השנתית של הרשויות בתושבים נובעים מהיקף הנדל"ן המניב בהן. לפי הסקר, "תושב משלם בשנה בממוצע כ-1,500 שקלים ארנונה למגורים והעיר נדרשת לממן קרוב ל-2,000 שקלים בעצמה. הדרך היא באמצעות נדל"ן מניב – מסחר, משרדים, מלונאות ותעשייה לסוגיה, כך ככל שהעיר תמשוך ביקושים גבוהים יותר לשטחים אלו, הכנסותיה העצמיות תגדלנה".
עורכי הסקר טוענים כי בסופו של דבר מרבית הערים העשירות תמשכנה להיות כאלה ומרבית הערים העניות תמשכנה להיות עניות. לטענתם בישראל לא קיים קשר בין תכנון לבין כלכלה מתממשת ולכן כדי לשנות את המצב צריך לצמצם את מספר הרשויות בישראל, לשנות את שיטת חלוקת ההכנסות ואופן קביעת תעריפי הארנונה, לשנות את מרחבי התכנון כך שלא כל עיר תתכנן את השטחים המניבים שלה בעצמה, לייצר תוכניות לתחומי מסחר הנגזרים מתועלות המשק הלאומי ושכל עיר תייצר אסטרטגיה כלכלית כאילו היא מתנהלת כעסק בעולם תחרותי.

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו