נרות שבת. צילום זאב שטרן
נרות שבת. צילום זאב שטרן

שבת שלום: זמני כניסת ויציאת השבת ופרשת השבוע

ד"ר יואל בר גיל מספר על פרשת השבוע שעוסקת במגפה ובבידוד בתקופת התנ"ך

פורסם בתאריך: 24.4.20 11:28

כניסת השבת בפתח תקוה: 18:57
יציאת השבת: 19:51

 

ד"ר יואל בר גיל צילום זאב שטרן

ד"ר יואל בר גיל צילום זאב שטרן

ד"ר יואל בר גיל על פרשת השבוע, פרשת תזריע-מצורע:

"מקריאה בפרשת השבוע נלמד שריחוק חברתי ובידוד חולים מדבקים אינו המצאה חדשה, אלא דרך מקובלת עוד מימי התורה לוודא שמחלה מדבקת אינה יוצרת מגיפה.
"אדם כי יהיה בעור בשרו …נגע צרעת, והובא אל אהרון הכהן או אל אחד מבניו הכהנים". צרעת הייתה בימים ההם מחלה מדבקת מאוד, וכך היא נשארה עד ימינו (למרות שהיא כמעט נעלמה). ברגע שהתגלה חולה – הוא הוזעק מיד אל הכהן שבדק אותו. הבדיקה היתה מיידית, ואם הכהן היה עסוק (או שהיו כמה חולים) – בניו תגברו אותו ואפשרו בדיקה מיידית. אם האבחנה הייתה חיובית: אכן החולה חולה בצרעת – "וראהו הכהן וטימא אותו … והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים".
לאחר שבוע בבידוד, הכהן ערך לחולה בדיקה חוזרת. "וראהו הכהן ביום השביעי … ולא פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית" – אם מצב המחלה לא הוחמר, נגזר על החולה עוד שבוע בידוד נוסף.
לאחר שבוע הבידוד השני "וראה הכהן אותו ביום השביעי שנית … והנה כהה הנגע … וטיהרו הכהן". החולה הבריא והוא יכול לצאת מבידוד ולהתרועע עם משפחתו וחבריו.
אבל אם "ראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת היא". אם המחלה החמירה, החולה הוגדר כמצורע והחולה יצא להסגר ארוך עד שיבריא.
כנראה שבעבר לא היו בעיות שהגבילו את כמות הבדיקות, ולכן לכל החשודים והחולים נערכו בדיקות כל שבוע; כמעט כמו היום.
כבעבר כן עתה – כדי להגביל את התפשטות המחלה הקשה – נהגו לבודד את החולה.
אם אחרי שבוע או שבועיים בידוד הסתבר שהחולה מחלים – הוא שוחרר לחזור לחייו הרגילים. אם הוא הוגדר כמצורע – הוא הוצא אל מחוץ למחנה לתקופה ארוכה. אז לא היו בתי חולים עם מכשירי הנשמה, ולכן רוב המצורעים לא החלימו אלא נפטרו.
אז, יותר מאשר בימינו – כשהכהן גזר בידוד – כולם צייתו: החולים לא התחמקו, בני המשפחה לא ביקרו, וכלם קיוו לטוב.
גם הפעם אפשר ללמוד מהתורה שעור חשוב: לעשות הרבה בדיקות, לשמור על ההוראות והבידוד, להתמקד במקומות נגועים, ולאחר קרבה לחולה – מתרחצים ומכבסים את הבגדים וחוזרים לשגרה.

ד"ר יואל בר-גיל עוסק בתקשוב והוא דוקטור לפילוסופיה. הוא יו"ר הקהילה המסורתית בפתח-תקוה, המקיימת תפילות בשוויון מלא בין גברים ונשים בשבתות ובחגים, בכפר-גנים. "בתקופה זו אנו נמנעים מתפילות בציבור אך עושים מדי פעם פעילויות בזום", הוא מסביר.

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"מלאבס - פתח תקוה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר