היא רק בת 22, אבל חופית קנטר, סטודנטית לרפואה סינית ולשיאצו, סיימה כבר לכתוב את ספר הביכורים שלה 'גיבורות על'. מדובר בספר שירים מעורר מחשבה לילדים ולילדות על נשים מעוררות השראה בישראל. חופית מבקשת מהציבור הרחב לתמוך בה במסגרת מימון המונים ולסייע לה בהוצאת הספר. "להוציא היום ספר זה מאוד יקר ובדרך כלל לא עושים זאת בגיל 22, כי זה לא פשוט לממן זאת", היא אומרת. "לצד זה, יש משהו מיוחד בהוצאת ספר דרך מימון המונים, בכך שהקהילה לוקחת חלק ותומכת בחלום והיא גם חלק מהדרך". היא מציינת שעל מנת להוציא את הספר לאור, היא צריכה לגייס סכום של 55 אלף שקלים עד ה-9.2.20. על תהליך כתיבת הספר היא מספרת: "אני ממש מתייעצת עם אנשים שעוקבים אחרי. בתחילה התייעצתי על איזה נשים כדאי לכתוב, בהמשך לגבי הכריכה וכולם חלק מהפיכת החלום למציאות".
קנטר מספרת על ההחלטה להוציא את הספר, על הילדות שלה, החרמות שהיא עברה ועל ההעצמה הנשית. על השירים אחראית קנטר ועל האיורים אחותה הגדולה מיכל קנטר, שהייתה הראשונה היא שהעלתה בפני חופית את הרעיון להוציא ספר. "אחותי היא אמנית ויום אחד היא הציעה לי שאכתוב ספר על נשים מעוררות השראה והיא תאייר", מספרת חופית. אני ידועה במשפחה כמי שתמיד כותבת את הברכות, כותבת שירים וסיפורים, אבל תמיד הייתי עושה זאת למגירה. כשהיא הציעה לי את זה, הרעיון מצא חן בעיני והתחלתי לחשוב מה אישה מעוררת השראה הייתה עושה עכשיו".
איך מחליטים על מה כותבים?
"תמיד, גם כנערה חיפשתי דמויות שמעוררות השראה ואפשר ללמוד מהן, שהן כמו מנטוריות. כשהגיע הרגע לשבת ולכתוב, חיפשתי את ההשראה מסביבי. קודם כל היה חשוב לי שאלו יהיו נשים ישראליות. היה חשוב לי לתת לילדים ולילדות את התחושה שאלו נשים שמסתובבות מסביבנו והן מודל לחיקוי. תמיד היה לי את הצורך לצדק חברתי ולכן כשחיפשתי את הדמויות, חיפשתי שהן יעבירו סוג של מסר של העצמה לחברה ולנשים הישראליות. ולכן בחרתי בנשים שאני מעריכה את מה שהן עושות".
# # #
אחרי שהחליטה שהיא יוצאת לדרך, היא עשתה לעצמה רשימה ראשונית של נשים עליהן החליטה לבסס את השירים ואת הספר. "כל שיר הוא בהשראת סיפור של אישה שמעוררת השראה בעיני", מציינת חופית, "חשוב לי להדגיש שהשירים הם לא לגמרי ביוגרפיים, אלא מתבססים על אותה אישה. כשאתה קורא את השיר, אתה יכול לזהות על מי הוא נכתב. לדוגמא אחד השירים מדבר על מדענית ישראלית וההשראה שלי הייתה עדה יונת. היא לא מוזכרת בשיר, אלא רק ההשראה לכתוב אותו".
בספר ניתן למצוא שירים על מגוון נשים. מרקדנית ועד מדענית. תוכלו לקרוא על זמרת טרנסג'נדרית, ח"כית מיוצאי אציופיה, עיתונאית ערבייה ועוד. "הרעיון לשיר הראשון הדהד בי ממש לקראת שינה כשכמעט ונרדמתי. חשבתי על אחת הנשים שמעוררת בי השראה ועלי בי רעיון למשפט הראשון של השיר, קמתי וכתבתי את זה ומשם הכל התחיל".
למה רק נשים?
"קודם כל, זה מה שאני מתחברת אליו. אני אישה וזו גם הדרך שלי להעצים נשים. אני מתחברת לשפה הנשית ולאחווה. אני רואה שגם היום, בשנת 2020, עדיין יש אי שוויון בין נשים לגברים והיה חשוב לי להביא דמויות שכל החברה תוכל להסתכל עליהן ולהרגיש שהם מתחברים אליהן. חשוב היה לי להראות שאפשר לעשות הכל ולפרוץ עוד תקרת זכוכית שלא נפרצה עד עכשיו. אני חושבת שגם ילדים וגברים יכולים להתחבר לזה".
ומה התגובות שאת מקבלת?
"אנשים מאוד תומכים בי ואומרים שזו יוזמה מבורכת ומעורר השראה. כמובן שיש גם אנשים שפחות מתחברים לשירים שלי וזה בסדר".
יש מחשבות על ספרים נוספים?
"כן. זה מדגדג לי. אבל קודם אני צריכה לסיים את הספר הזה. אני מאמינה שגם הספר הבא יהיה שירה, כי אני מתחברת בעיקר לשירים".
חופית קטנר. צילום צאלי נאה
# # #
כאמור, קנטר היא בת 22 ותושבת העיר. היא אמנית בנשמה, אוהבת לכתוב, לצייר, לשיר, אוהבת תיאטרון. היא למדה בבית הספר היסודי אמיר והמשיכה לחטיבת ברנר ולתיכון ברנר שם הרחיבה תיאטרון וספרות. היא שירתה בצבא כמתחקרת ביטחונית בחיל המודיעין. היא אחת מתוך שלישיית אחיות, ולהן אחות גדולה יותר וזוג הורים שתומכים בה לכל אורך הדרך. "זה בית מלא בעוצמה נשית", היא אומרת בחיוך. "האחיות שלי מעודדות אותי לאורך כל הדרך, גם כשקשה וגם כשטוב. הן תמיד אומרות לי שבחיים יש עליות ומורדות והן הדבר הכי טוב שיכולתי לבקש".
איך היה להיוולד ולגדול כחלק משלישיה?
"היה מלא שמחה וכיף, תמכנו אחת בשנייה, בילינו והתייעצנו אחת עם השנייה. זו מתנה שיש מישהו בדיוק באותו הגיל ואותו הבית שעובר איתך הכל בחיים ומבין בדיוק איך זה. גם היום הן החברות הכי טובות שלי, גם אם לכל אחת יש את העולם העצמאי שלה".
איזה ילדה היית?
"אני לא הייתי ילדה מקובלת, אלא להפך, נחשבתי לילדה חננה. היו רגעים שניסיתי להיות מקובלת ולהיות חלק מהחבר'ה ודומה לכולם, אבל זה לא תמיד הצליח".
במה זה התבטא?
"הייתי חסרת ביטחון וכל הזמן חיפשתי את הדרך שלי להשתלב ולא הרגשתי חלק. מצד שני, תמיד הייתי ילדה חברותית והיו לי חברים, מה שכן אף פעם לא הייתי במרכז".
עברת חרמות?
"כן. עברתי חרמות גם בבית הספר היסודי וגם בחטיבה. היה מקרה שאני והחברות הכי טובות שלי נכנסנו לאיזה ויכוח ובעקבות זה חצי שכבה לא דיברה איתי תקופה ארוכה. הן היו כותבת עלי כל מיני דברים על השולחנות בכיתה והייתי צריכה למחוק דברים וזה לא היה קל. זה לא היה משהו מאוד אלים, אבל זה לא היה נעים וזה נמשך זמן רב. אני זוכרת שהייתי אוכלת סנדוויצי'ם בשירותים ומנסה לכסות את האקנה באיפור, אבל זה נגמר. התבגרתי, לאט לאט החזרתי לעצמי את הביטחון העצמי, עברתי סדנאות להתפתחות אישית, קראתי הרבה ספרים, קיבלתי תמיכה מחברים ובני משפחה ובעיקר התחברתי לעצמי, לזה שאני יכולה להיות גם לבד וגם להיות עם החברים שלי וזה מבחינתי עולם ומלואו".
למי מיועד הספר?
"הוא מיועד לכל אחד ואחת שחוו קושי ורוצים להרגיש שהם יכולים ומסוגלים. הכוונה כל קושי, כולל קשיים חברתיים. לראות את עצמך שאתה כל יכול, שאתה יכול להתגבר על הכל ולהיות מי שאתה רוצה להיות ולא משנה מאיפה באת, מה המוצא שלך וכמה כסף יש לך בחשבון בנק, העיקר להיות מי שאתה באמת".
רוצים לסייע לחופית קנטר? כנסו כאן
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תגובות