20 תושבי פתח תקוה, מוותיקי ו-ותיקות העיר, קיבלו במוצאי שבת את אות יקיר העיר על תרומתם לחברה. הטקס נערך בהיכל התרבות בנוכחות ראש העירייה רמי גרינברג, יו"ר מפלגת הימין החדש, ח"כ איילת שקד, יו"ר עמותת יקירי העיר, נחמה אפטר, ואישים רבים נוספים.
"העיר פתח תקוה, אם המושבות, חרתה על דגלה כבר מיום היווסדה את ערכי הנתינה, העזרה לזולת והתרומה לקהילה", אמר גרינברג לנוכחים באירוע. "כבר בימיה הראשונים של המושבה נהגו ראשי הישוב, כמו גם נשותיהם, לעסוק בפעולות צדקה וגמילות חסדים, ותרבות זו הושרשה בעיר, התפתחה וקיימת בה עד היום".
גרינברג פנה אל יקירי העיר ואמר: "עבורכם הנתינה היא דרך חיים ואשריכם שיש בכם ובכן את הכוח להתוות דרך ולפעול מכל הלב למען הזולת. עשייתכם מחזקת את העיר ואת חוסנה החברתי. אני מודה לכם".
באירוע הופיעה להקת מור וקינמון בניצוחו של אדם הפטר והשתתפו תלמידי הקונסרבטוריון העירוני. את הערב הנחתה וגם שרה בו, גלית גיאת. האירוע הופק על ידי מנהלת הגמלאים.
מסורת הענקת אות יקיר העיר החלה בפתח תקוה בשנות ה-70, מתוך הרצון להודות לציבור שמתנדב ועושה לטובת האחר. הוועדה הבוחרת מורכבת מנציגי ציבור ונציגי הרשות, והציבור הרחב מוזמן להמליץ על מועמדים ומועמדות. למועמדות יש כמובן קריטריונים. ניתן להמליץ על אנשים שהם תושבי העיר, שהם בני 70 ויותר, ושעוסקים בעשייה ציבורית שמקדמת ותורמת לתושבי העיר.
"יקירי העיר נבחרים אחת לשנתיים", מסבירה נחמה אפטר, יו"ר עמותת יקירי העיר. "כיום יש לנו בעמותה 65 חברים ומידי שנה אנחנו מצרפים את החברים החדשים". עוד מציינת אפטר שלצד בחירת יקירי העיר, מקיימת העמותה גם פעילויות חברתיות ותרבותיות לחברים. "אנחנו נפגשים פעם בחודש להרצאות שונות. בראש השנה ובפסח מקיימים הרמת כוסית ולצד זה מקיימיפ הדלקת נר חנוכה וחוגגים בפורים . בעולם החומרי בו אנחנו חיים כיום, יש משמעות רבה לחינוך הדור הצעיר, לערכים של נתינה והתנדבות שלא על מנת לקבל תמורה והתרומה הזו לאורך שנים רבות, ממלאת אותנו וגורמת לאושר ותחושת סיפוק".
ואלו יקירי העיר פתח תקווה לשנת תש"ף:
אביגדור ביטון – יליד מרוקו שעלה לארץ בגיל ארבע. איש חינוך אשר פיקח על החינוך החברתי ברשת אמ"ית, ולאחר מכן עמד בראש אגף חברה נוער וצעירים בעיריית פתח תקוה במשך 20 שנה. בתקופתו זכה האגף במקומות הראשונים כשהתחרה מול אגפים ארציים מקבילים. כיום משמש כחבר מרכז והנהלה בהסתדרות המורים, יו"ר ועד בית הכנסת "אוהל יצחק", ממלא מקום יו"ר ברית יוצאי מרוקו בישראל ואף מתנדב במשמר האזרחי.
אבי בלושטיין – יליד מינכן, עלה לארץ בגיל חצי שנה. שימש כמנכ"ל משרד הדתות, סמנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה ויועץ בכיר לשר השיכון. כמו כן שימש כיושב ראש החברה הכלכלית לפיתוח פתח תקוה, וכיו"ר היכל התרבות העירוני. כיהן כחבר מועצת העיר בשלוש קדנציות. יזם את פרויקט שרשרת הדורות בו כל תלמיד בישראל מחויב לבקר בכותל המערבי בירושלים.
אלי בן זיקרי – יליד מרוקו, עלה לארץ בשנת 1968. לפני כ-15 שנים חלה בסרטן ומפגישה מקרית עם אישה חולה שפגש במחלקה האונקולוגית החליט להקים את מיזם פל"א – פאה לכל אישה, המעניק פאות לחולי וחולות סרטן, נשים גברים וילדים, ללא עלות. עד היום טיפל בן זיקרי ב-25 אלף חולים וחולות, והמספרות מעסיקות מאות מתנדבים, כולל נערות ללא מקצוע, המוכשרות על ידי בן זיקרי להיות פאניות.
אלי רוה – יליד ברית המועצות, עלה לארץ בגיל 11. למרות שלא השלים את השכלתו הפורמלית, רוה הוא סופר ומשורר פורה שחיבר ופרסם מגיל 33 ועד היום 42 ספרים, וכ-400 שירים וסיפורים. ספרו האחרון, "זוג עגילים", המתרחש ברחובות פתח תקוה, נכנס לרשימת ספרי החובה בתיכונים ועובד לסרט טלוויזיה. כיום מרצה בהתנדבות בארגון "עמך" לניצולי שואה ובמועדוני גמלאים.
אתי פולישוק – ילידת תל אביב שהגיעה לעיר בתחילת שנות ה-70 בעקבות נישואיה. מורה לחינוך גופני ותנועה, כוריאוגרפית ויוצרת בתחום הריקוד. הכשירה דורות של רקדניות, שהופיעו בהתנדבות בארגונים עירוניים וארציים וייצגו בכבוד את העיר. הקימה את להקות המחול "בולרו" ו-"הפולישוקיות", ששמו את פתח תקוה על מפת הבידור הארצית. הסטודיו עדיין קיים ומציין השנה ארבעים שנות פעילות.
בני סולימני – יליד איראן שעלה לארץ בגיל שנה. בילדותו גדל במעברת קדימה, אך כשהיה בן 14 קיבל מלגה ועבר ללמוד במוסד עליה בפתח תקוה, היום בית ספר אמי"ת, שם נשאר לשמש כאיש חינוך עד לתפקיד מנהל ומפקח. בשנת 1979 נסע לאיראן בשליחות כדי להציל נערים יהודים אחרי ההפיכה. בשנת 1982 היה שותף סוד לפרויקט העלאת יהודי אתיופיה, הקים אולפן להנחלת השפה העברית ל-30 בחורים מביתא ישראל, שבסופו של תהליך חזרו לאתיופיה לעזור למוסד כדי לארגן את העלייה של ביתא ישראל לארץ. ממקימי עמותת "חסד קרן צדקה – איחוד קהילות הדר גנים", המסייעת לכ-150 משפחות נזקקות.
גדליה אוריה – יליד גונדר שבאתיופיה, עלה לארץ בשנת 1984. כבר בגיל 12 סומן על ידי הסוכנות היהודית כמי שיכול להנהיג את הקהילה במסעה לישראל, ולעזור למוסדות המיישבים בארגון המסע. בראשית שנות החמישים נשלח לארץ יחד עם עוד 11 נערים בני גילו. כשחזר לאתיופיה פתח וניהל אוריה בית ספר ומרפאות לטובת הקהילה. ב- 1976 נעצר ונכלא עקב פעילותו הציונית. הוא כמעט הוצא להורג, ושוחרר רק בהתערבות ראש הממשלה דאז, מנחם בגין. במהלך השנים שימש כשליח הקהילה למדינות צפון אמריקה וגייס עבורה תרומות. במשרתו הקבועה כעובד סוציאלי חינוכי באגף הרווחה של עיריית פתח תקוה שימש כתובת לעולים שהגיעו לעיר, כ-12 אלף במספר, וגם לכאלו שהתיישבו במקומות אחרים.
דוד כרילקר – יליד מומביי שבהודו, שעלה לארץ בגיל 20 והתגייס כחייל בודד. דוד נרתם בכל מאודו לטובת הקהילה ההודית בישראל בכלל, ובפתח תקוה בפרט, בין אם כמתורגמן מעברית לאנגלית ולהודית, או כמלמד ילדים לבר מצווה בסגנון הודי מסורתי. בזמנו הפנוי הוא מצחיק אנשים במופעי סטנדאפ שהוא מקיים, בארץ וגם בהודו, מנחה אירועים בהתנדבות, ומנהל את בית הכנסת של העדה ההודית "אגודת בני ישראל".
טובה גל – ילידת גבעת שמואל שהגיעה לפתח תקוה בגיל 16. נולדה בכ"ט בנובמבר ונמנתה על הילדים שהוזמנו מידי שנה לבית הנשיא חיים ויצמן. אשת חינוך שניהלה את בתי הספר היסודיים המתמיד (היום יובלים) ואורנים. לאחר פרישתה שימשה כיועצת למנהלי בתי ספר. בעברה שימשה כחברת מועצה שנשאה בתיק איכות הסביבה, חברה בוועדת השמות וההנצחה, יו"ר ועדת הרפרטואר בהיכל התרבות העירוני ויו"ר חברת המים מיתב. מייסדת מקהלת מור וקינמון ובשמונה השנים האחרונות מלמדת ילדים מבני הקהילה האתיופית בבית הספר קיבוץ גלויות.
יצחק ניסן – יליד פתח תקוה, דור שני ליקירי העיר לאחר שגם דודיו, מאיר ומשה ניסן נבחרו ליקירי העיר בעבר. בשנת 1985 הקים את חברת ניסטק שעסקה בייעוץ וקידום טכנולוגיות בתחום האלקטרוניקה. באמצע שנות התשעים נוספו לה חברות התכנון והייצור ובסוף 2013 התרחבה הקבוצה ורכשה את מפעל אלטק, המייצר מעגלים מודפסים. היום מעסיק ניסן כ-900 עובדים בארבעה מפעלים ברחבי הארץ, מהם 500 בשני מפעלים הממוקמים בעיר, ובכך תורם להעלאת אחוזי התעסוקה בקרב התושבים ולרווחת העיר. מזה 18 שנה, בזכות יוזמה של בתו, הוא מעסיק בעלי מוגבלויות ומרגיל אותם לעבודה והישגיות אישית. זוכה אות התעשיינים לשנת 2014. פעיל חברתי וחבר בנשיאות איגוד תעשיות האלקטרוניקה בארץ.
הרב מנשה שוורץ – יליד שכונת שעריים ברחובות, כנער מצטיין אותר ונשלח ללימודים על מלגה בפנימיית נחלת ראובן בפתח תקוה. בינואר 1975 התגייס לרבנות הצבאית ושירת במשך 27 שנים בכל החילות. בשנת 2002 ייסד את עמותת "אור מנחם", להנצחת חברו אל"מ מנחם זהבי שנפטר בטרם עת. העמותה עוסקת בטיפול בחולי סרטן ברחבי הארץ, מספקת מעטפת תומכת ומקלה על החולה ובני משפחתו. זוכה מגן הבריאות 2017 מטעם שר הבריאות ויו"ר הכנסת, על פעילותו בעמותת "אור מנחם".
משה הלל – גדל ברחוב קלישר בפתח תקוה, עדיין מתגורר בבניין שנבנה על אותה חלקת אדמה. בעברו היה פעיל בקבוצת הכדורגל הפועל מחנה יהודה, ובשנות השמונים שימש במשך שבע שנים כיו"ר שכונות הדרום. בתפקידו זה הקים את סיירת סש"ה – סיירת שכונות הדרום. עדיין מתנדב בוועד למען החייל ובמוסד לביטוח לאומי, שם הוא חונך קשישים צעירים ממנו. בשלושים השנים האחרונות מתנדב בבית הכנסת התימני "עדות ישראל".
פרופ' משה קוה – יליד פולין, בן לניצולי שואה, שמציין השנה 70 שנה למגוריו בעיר. לימים הפך לפרופסור לפיזיקה, מונה לדיקן הפקולטה, רקטור ולנשיא אוניברסיטת בר אילן. פרופ' קוה הינו פיזיקאי בעל שם עולמי שזכה בפרסים בינלאומיים רבים. בזמנו כיהן כיו"ר ועד ראשי אוניברסיטאות. בין היתר זכה בפרס רוטרי לקידום ההשכלה הגבוהה בישראל, ובפרס ההשכלה הגבוהה 2018 מטעם המועצה להשכלה גבוהה, בשנת ה-60 להיווסדה. מאז פרש ב-2014 הוא ממשיך ומתנדב במתן הרצאות לגמלאים ובבתי כנסת, יזם את תוכנית עוצמות המיועדת לבעלי תסמונת דאון שלומדים לתואר ראשון, יצר חיבורים הנמשכים עד היום בין האוניברסיטה לתלמידי התיכון בעיר.
נסים אבירם – יליד עיראק, שהגיע לארץ עם משפחתו בגיל ארבע ונשלח למעברת עמישב. חבר הנהלת מתנ"ס תקומה, מייסד מקהלה, חוג תיאטרון וגרעין מתנדבים, כולם מאוישים על ידי גמלאים. חבר בעמותת שלם שבה גמלאים עוזרים לתלמידים מתקשים, וממקימי פרויקט כיתות הגמלאים, שמטרתו להעניק חוויות איכותיות בינדוריות, מרחיבות אופקים, תוך מתן תעסוקה וגיבוש חברתי לגמלאים.
פנחס אלקיים – יליד מרוקו, שבימים אלו מציין 61 שנים להיותו תושב העיר. בין תפקידיו הציבוריים: נשיא העדה הספרדית בפתח תקוה, יו"ר הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו, סניף פתח תקוה והשרון, שהפך עם השנים לסניף הדגל של הפדרציה. בעבר היה חבר ועדת שמות והנצחה וחבר ועדת שימור אתרים. בשעות הפנאי הוא משמש כמדריך טיולים בספרד ואנדלוסיה, להכרת המורשת הספרדית.
צביקה ברקוביץ – יליד פתח תקוה, מזה 50 שנה הוא בעליה של חברת "ברק", המייצרת ומייבאת אביזרי אריזה מפלסטיק. חבר הנהלת עמותת מכבי פתח תקוה, תומך ומממן את "עמותת נאה" שעוזרת למשפחות נזקקות. תורם לארגון "אור למשפחות", המסייע להורים שכולים לאחר נפילת בנם או בתם בצבא ולארגוני נשים כמו ויצ"ו ונעמ"ת.
עדנה זמיר – ילידת פתח תקוה, בת למייסדי העיר. שירתה בהגנה מגיל 16 ונמנתה על מחזור האחיות הראשון שהוכשר בישראל על ידי משרד הבריאות שרק הוקם. עבדה בעיריית פתח תקוה כאחות בתיכונים ברנר, ישורון, עמל ואחד העם, וכאחות טיפת חלב בשכונת רמת ורבר, שם עבדה עד צאתה לגמלאות. במשך שנים הייתה פעילה באגודה למלחמה בסרטן והתמחתה בביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן השד. ב-17 השנים האחרונות מתנדבת בארגון גמלאי עיריית פתח תקוה.
קטרינה קיי – ילידת סלובקיה. עלתה לישראל בשנת 1987 עם בעלה פרופסור קנת' קיי ושלוש בנותיהן, ובחרו לגור בפתח תקוה. בשנת 1989, משהתחילו לזרום לישראל גלי העלייה הגדולים מברית המועצות שהתפרקה, התבקשה קטרינה לעזור לאלפי העולים שהגיעו גם לעיר. מאז היא עוזרת בקליטת העולים, מסייעת בכל מחסורם – מאוכל לשבת ועד מציאת עבודה. זוכת אות ראש העיר ומגן שר העבודה והרווחה, שניהם על התנדבותה לטובת הקהילה. אשת השנה של ליונס ואשת המופת של העלייה מטעם העירייה. חברת הנהלה בתנועת הנשים הדתית "אמונה".
שלום חזן – יליד מרוקו, הגיע לארץ בגיל 18 ומתגורר בשכונת עמישב יותר מחמישים שנה. כיו"ר ועד השכונה במשך שני עשורים פעל רבות לחיזוקה בתחום החברתי והכלכלי, כיו"ר ועד בית הספר מורשה פעל לטובת התלמידים והסגל. בעזרת תרומות שגייס קידם הקמת מבני ציבור כמו המתנ"ס, בריכת השחייה ומגרשי הספורט. פעל במרץ לטובת פרויקט שיקום השכונה.
ד"ר שמעון אזולאי – יליד מרוקו, עלה לארץ בשנת 1963. אזולאי הינו ממקימי הפדרציה הספרדית בפתח תקוה, מתנדב שנים רבות בגיבוש קהילת יוצאי מרוקו, באמצעות פעילות תרבותית וחברתית ושימור המורשת בקרב בני העיר. ממקימי עמותת "קהילת ישראל" בכפר גנים, אשר ביצעה פעולות רבות לטובת חברי וילדי הקהילה. מקים עמותת חסד ומשגב לטובת משפחות נזקקות, מתנדב בעירייה בוועדת החינוך ומקים בית הספר לפייטנים. למרות שעבר אירוע מוחי לפני כשלוש שנים, הוא מתעקש ומעניק שיעורי תורה בבית הכנסת בקהילה.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תגובות