"החלטתי להעלות את הרגשות שלי": בת הדוד של כרמל מעודה מדברת על הפרשה ועל מה שקורה במשפחתה

אין אדם אחד במדינה שלא הזדעזע ממעשיה האיומים של הגננת המתעללת מראש העין, כרמל מעודה. נגד מעודה הוגש כתב אישום  בעבירות של התעללות בקטין או חסר ישע ותקיפת קטין.ומעשיה כבר תוארו בהרחבה בכל אמצעי התקשורת, וגם במלאבס (כנסו כאן לקרוא).  מעודה שוחררה באחרונה למעצר בית. עתה מעורר סערה חדשה ברשת, פוסט ארוך שהעלתה ספיר מעודה, בת דוד של כרמל מעודה, בו היא יוצאת נגד האלימות שמופנית כלפי המשפחה. יצוין כי היא מדגישה כי אינה מגינה חלילה על מעשיה של כרמל מעודה, ומגנה אותם כמו כולם.

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד איריס פיקר סגל, בין התאריכים ה-27 במאי 2019 ו-16 ביוני השנה, הייתה הנאשמת הבעלים ומנהלת גן משפחתון "בייבי לאו" בראש העין, המיועד לתינוקות ולפעוטות בין הגילאים שלושה חודשים עד שלוש שנים. במהלך התקופה זו, בהזדמנויות רבות ושונות במהלך עבודתה בגן, תקפה הנאשמת 11 תינוקות ופעוטות בגן הילדים, בכך שכיסתה ראשם של הקטינים בשמיכה וישבה עליהם למניעת תזוזה; קשרה ידי קטין באמצעות חוט למשך דקות עד שעות; הרימה קטינים באמצעות אחיזה בכוח בזרוע, הניפה אותם באוויר והכל עד להטחתם ברצפה; טלטלה תינוקות; העמידה פעוטות עם הפנים אל הקיר, לעתים, למשך מספר שעות; הצליפה בקטינים באמצעות חיתול, סטרה להם, צבטה ומשכה ראשם של פעוטות לאחור תוך חסימת אפם ופיהם, עד שהתגלעו קשיי נשימה. באחד המקרים הכריחה קטין לאכול תכולת צלחת לתוכה הקיא.
בחמישי האחרון, החליט בית המשפט המחוזי בלוד, לשחרר את מעודה למעצר בית. כל פרטי השחרור נאסרו לפרסום, ובהם מועד השחרור, כתובת מעצר הבית, וזהות האנשים שחתמו עבור מעודה ערבות.
ספיר מעודה היא בת 21. אין לה משתמש פייסבוק משלה ולכן את הפוסט שכתבה פרסם אחד מחבריה. היא מתגוררת בבית סמוך לבית משפחתה של כרמל מעודה, ברחוב הסנהדרין בראש העין. "אני מרגישה שאין את המקום למשפחת מעודה בשום עניין", אמרה היום ספיר מעודה למלאבס. "מאז תחילת הפרשה לא יכולנו להגיב, מכיוון שהפרשה עדיין לא הסתיימה. אז חשבתי להעלות את הרגשות שלי ושל בני הדודים שלי ששייכים למשפחה".
בפוסט הארוך שקיבל תגובות רבות, חלקן זועמות וחלקן תומכות, כתבה ספיר מעודה: "אני אתחיל ואומר שעצם השייכות שלי למשפחה לא מתארת את התמיכה שלי בפרשה, המחשבה שבני משפחה אוטומטית מגבים את כרמל היא תלושה מהמציאות. אני שייכת למשפחת מעודה והשייכים למשפחת מעודה מגנים ולא קרובים לתמיכה בהתעללות בילדים חסרי ישע. מה שהיא עשתה הוא בל יעשה ואין בפוסט הזה דרך להצדקה על המעשים שלה אלא מקום לחופש הביטוי שלי ושל ילדי המשפחה".

"מי שחושב שדרך הפוסט אני מנסה לחפש את חמלתם של ההורים טועה. אני מבינה את הקושי הנורא שלהם אבל אני מבקשת להשאיר את הבירורים לגורמי החוק ולא לפגוע באנשים חפים מפשע, גם אם הם בני משפחה. כבר כמה חודשים אנחנו נערכים להפגנות מרובות בביתנו. אנו נערכים לקריאות שנאה, לקללות, ולקריאות לחרם מידי הרחוב שלנו על ידי מפגינים מגוונים ומוכרים לנו. אנו שומעים שקוראים להורים שלי לאחיי ולבני דודיי להתאבד על עצם היותם מעודה, שירצחו אותם, ושיסתתרו בבתים שלהם ולא יצאו כשיש הפגנה מעצם החשש שיפגעו בהם, ובלי קשר להפגנה באים להכות את אבא שלי מפרים צווים, פועלים בצורה לא חוקית בעליל … מעלים תמונות ומעוותים את המציאות שקרתה בהפגנות. אנחנו לא יכולים לתקן את הסיפור שהומצא מאירועי ה"חפלה" של משפחת מעודה ומנגד השוטרים אומרים לנו תנו להם לפרוק ונותנים להתנהלות הנוראית שעוד רגע תהפוך למכות בין הורים כאובים לאנשים שלא מעורבים בפרשה".
ספיר מעודה ממשיכה וכותבת: "אתה חוזר לבית לאחר יום עבודה/בית ספר, מצפה לנוח ולהירגע במקום שנחשב בטוח, וברגע אחד צלצול טלפון תמים שבתחילתו עולה שאלה, הגעתי למשפחת מעודה? התגובה התמימה היא לענות כן, התברר שבעקבות האישור שזהו משפחת מעודה הקללות מתחילות להיזרק ללא הפסקה, קריאות ההתאבדות עולות והאיחולים הלבביים מתגברים, ותוך כדי שוכחים שיש הורים מבוהלים בצד השני שחוששים שהילד שלהם יכל לענות לשיחת הטלפון הנוראית הזאת. כל צלצול בבית מעביר את הצמרמורות בכל פעם מחדש, עד ההחלטה לנתק אותו".

"כמה ימים לאחר שהפרשה פורסמה בבוקר יום שבת הרגשנו ולא רק קראנו את הקללות והשנאה, ראינו אותם לנגד עינינו,
כשאנו רצים לנפשנו בעקבות שוטרים שמעירים אותנו לצאת מהבתים שלנו במהירות כי בבית הסמוך יש בלוני גז שיכולים לעוף לעברנו.
4 בתים יצאו, עם 2 פעוטות 4 ילדים 2 חיילים ו-10 בוגרים. זה המשיך, כשריח העשן נשאר איתנו לאורך יום השבת, זה המשיך כשכבאית הגיעה ודרסה תוך כדי חייל מהמשפחה (שהסתובב עם קביים לאחר מכן), כשאחיות שלו מתייפחות במשך שעתיים בלי הפסקה, זה המשיך כשאנו רואים את הכאב בעיניים של כל אחד מאיתנו שצועקים עלינו "שאף פעם לא יהיה לנו טוב"! כשאנחנו מנסים להפסיק את הדמעות של הילדים שלנו … הילדים חשופים לפייסבוק ובצורה מתמשכת קוראים שאנחנו הם אלה ששרפו לעצמם את הבית. מלאי כעס ותסכול להכפשות שקורות ברשת, הם מספרים לנו את ההמצאה הזאת.

"המשפט הכי חזק שנאמר בשם ההורים הוא שקשה להם מעצם המשך השגרה שלנו, על כך שאנחנו עדיין משפחה מחוזקת מגובשת שמנסה להישאר כך למרות מה שקרה לאחת ממנה, והם מסרבים להכיר בזה. הבעיה היא שהם לא רואים את השברים העמוקים יותר שקורים בכל אחד ואחת מאיתנו. במציאת עבודה, באיבוד חברים שהוסתו על ידי הוריהם. המקרה לאט לאט התחיל לחלחל בנו, שגרת היום יום שלנו מתחילה להשתנות, הליכה לדואר לקניות והרשמה למוסדות הלימוד מתחילות לשקף לנו כמה הסתה עובדת בקלות".
ספיר נותנת כדוגמא את מה שקרה לאחת מבנות דודה כשניגשה לבחינת בגרות: "תוך כדי קריאת השמות לבחינה הבוחנת אומרת לה, אהה את מעודה? בטח קשה לך להסתובב ברחוב. רגע לפני תחילת בגרות, לפני 40 תלמידים מסביבה, היא צריכה להסמיק לעבור טלטלה ולענות עם ביטחון לעבר הבוחנת, למה את מכלילה?? וזהו הבחינה מתחילה, כעבור רבע שעה בדיוק היא יצאה מהבחינה, עם דמעות בעיניים". עוד היא מציינת שיש מקום לחופש ביטוי, אבל אין מקום להסתה ולהכפשת שמם של אנשים שחפים מפשע, אלא אם כן הוכח אחרת. "אני חוששת שגם אם יתקבל גזר דין משפחת מעודה תישאר על הרדאר של אנשים מסויימים, שעדיין כאובים מהפרשה, שעדיין נפשם לא החלימה והעננה השחורה לא ראתה אור יום שעוזרת להם לשקם את ילדיהם כפי שהם צועקים עלינו במגפונים בהפגנות. אני מאחלת לכל הכאובים שימצאו את שביב התקווה שתחדור את הכאב אצלהם ושעל ידה יישארו חזקים בשיקום הילד שלהם, בלי לשכוח שגם אנחנו מחפשים את התקווה הזאת".

עוד ציינה ספיר מעודה כי אינה מצויה בקשר עם כרמל מעודה. היא העדיפה שלא להתייחס למאות התגובות לפוסט שהעלתה.

הצטרפו כאן לקבוצת הוואטסאפ של מלאבס ותקבלו עדכונים חמים