בסוכה של סבתא רחל
רחל אלון, יועצת ראש העיר לשוויון מגדרי, פיתוח וחדשנות
"הייתי רוצה להתארח בסוכה של סבתא שלי רחל שאני קרויה על שמה ומעולם לא הכרתי. מפרורי המידע שאספתי גיליתי שהיא הבריחה יהודים לארץ והחביאה נשק כדי לסייע למחתרת, לצד תפירת שמלות בעדינות ובאמנות מיוחדת מהתבוננות בתמונות של חצר המלוכה. הייתי רוצה לדעת מה היו החלומות שלה ומה גרם לה לאושר. היא הלכה לעולמה בגיל 37 כאשר היא עובדת בלולים ועומדת על כך שהיא תפרנס את ילדיה בזמן שלרצון הזה לא תמיד היה קול ומקום. אני בטוחה שהסוכה שלה הייתה צבעונית ומיוחדת כמו אישיותה עטורת הרבדים. מוזר להתגעגע למישהי ששמה מהלך בי".
בסוכה של שלמה המלך
גיא אליהו, מנהל אגף חברה, נוער וצעירים בעירייה
"אילו הייתה לי אפשרות להתארח בסוכתו של מי שארצה, הייתי בוחר ללא ספק בשלמה המלך. לשלמה הייתה תבונה ורוחב לב. "ויתן אלוהים חכמה לשלמה, ותבונה הרבה מאוד, ורחב לב כחול אשר על שפת הים״. מעבר לעובדה שתמיד מרתק להיות במחיצת אדם חכם, הרי שיש גם הרבה מן המשותף בין תקופת שלמה לתקופתנו אנו. בתקופתו של שלמה התבססה הבניה בירושלים וסביב לה, וכן נקשרו קשר מסחר עם ארצות רבות, למשל עם ארצות מזרח אפריקה ובהן מצרים. אבל מעבר לחוכמה והידע הרב בנושאי מדיניות חוץ, משפט וקדושה, הייתי בוחר לשבת בסוכתו של שלמה המלך, בעיקר כדי לשמוע את השירים שכתב. אלה שירים שמבטאים את האהבה לזולת, אהבה בין איש לרעהו. לא לחינם אמר רבי עקיבא על שיריו שהם קודש קודשים. היהדות דורשת אחדות וזה מה שמסמל שלמה המלך בעיני. חשוב שנכיר בחשיבות של זה במיוחד בימים אלה. שלמה המלך הוא האושפיזין שמתארח בסוכתנו למחרת היום השביעי של סוכות – שמיני עצרת".
בסוכה עם האימהות הפיליפיניות
דרורית גור אריה, אוצרת, מנהלת לשעבר של מוזיאון פ"ת
"לא הייתי מתארחת, אלא מארחת את ילדי האימהות הפיליפיניות הנידונים לגירוש. ילדים שנולדו על ברכי הישראליות ומבקשים להשתלב בחברה. "ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים", מורה התורה ומרחיבה כי אין להונות (לצער) את הגר. אבי ז"ל נמלט כילד מאימת הנאצים, וגילה רגישות רבה לזר ולאחר. אני מציעה סוכת חסד ורחמים. של פתיחות הלב ברוחב לב ומאמינה כי סוכה כזאת שבה משתלבים כולם חוליה אל חוליה לשרשרת החג תאציל השראה וטוב על בית ישראל".
בסוכה של יעל רום
יעקב אברמוביץ, פעיל חברתי ויועץ תקשורת
"הייתי שמח להתארח בסוכתה של יעל רום ז"ל, שעל שמה קרוי רחוב ומרכז מסחרי בשכונת אם המושבות החדשה. רום הייתה הטייסת-אישה הראשונה בחיל האוויר, וזאת בשנים הראשונות להקמת המדינה. היא הקדימה את זמנה, פרצה דרך לנשים שבאו אחריה, ויכולה לשמש מודל והשראה לנשים ובנות גם בימינו אלה. מעניין היה לשמוע את התובנות והעצות שלה להשתלבות נשים בתפקידים בכירים בחברה, בכלכלה, בפוליטיקה ובצבא".
בסוכה של ראש הממשלה
דני פלודה, הורה לילד על הספקטרום האוטיסטי שהקים את קבוצת "אחים גדולים"
"הייתי השנה שמח להתארח בסוכתו של ראש הממשלה, שיזכה בחוויה של חג עם ילד עם צרכים מיוחדים, שיבין מה אנחנו עוברים ואת ההתמודדויות היומיומיות שלנו. את הקושי והמבטים כשצריכים להתארח עם המשפחה והחברים והילד מתנהג קצת אחרת. אולי אז יהיה פה שינוי ונבין את כוח השילוב ואהבת חינם אמיתית. החג הזה לא נהיה לבד. מתוך הבדידות והקושי הפסקנו להסתתר ולהתבייש, נחשפנו וזכינו להקים קהילה מדהימה וחזקה שתומכת גם כשקשה, עמותת אחים גדולים למען ילדים על הספקטרום האוטיסטי פה לעתיד טוב יותר".
בסוכה של מרים פרץ
סיגל רפאלי, סגנית מנהלת מחלקה באגף אירועים בעירייה
"הייתי רוצה להתארח בסוכה של מרים פרץ שאיבדה את שני בניה הקצינים בצבא. סיפורה הוא סיפור של התגברות על כאב עצום ומכשולים ומכשולים. מרים החליטה להקדיש את חייב להנצחת בניה ומורשתם, מהחושך הכי תהומי היא רואה את האור. הייתי שואלת אותה איך היא עושה את זה, מהיכן הכוחות ותעצומות הנפש שבה, ואיך ממשיכים הלאה אחרי אסון נוראי שכזה. היא אישה שמעוררת השראה ומחוללת שינוי בחברה הישראלית".
בסוכות של זאב אנגלמאייר, יעל דקלבאום ואשכול נבו
שוקי הראל, מעצב גרפי ומאפיין חווית משתמש
"הייתי רוצה להיפגש ולהודות לשלושה אנשים מדהימים השנה. לזאב אנגלמאיר, המאייר שהמציא את שושקה וגרם לקמפיינים גזעניים לפני הבחירות המוניציפליות להיות מגוחכות. לאשכול נבו על הספרים שלו ובמיוחד על ״הריאיון האחרון״ שגרם לי לצחוק ולבכות עד דמעות, וליעל דקלבאום, זמרת יוצרת ואקטיביסטית חברתית שגורמת לתקווה בכל העולם".
בסוכה של ישראלה תש"ח וישראל תש"ף
גיא סולומון, מרצה ופעיל חברתי
"בסוכות ארצה להתארח בסוכה של ישראלה תש"ח ובסוכה של ישראל תש"ף כדי לאחד עבר ועתיד. מצד אחד אני רוצה את התמימות והפשטות של אז, ומצד שני אני רוצה את הקדמה וההצלחה של היום. אני רוצה את ריחות ההדרים מהפרדסים עם ריחות התפוחים מהמרכזים הטכנולוגים. אני רוצה לשבת עם עברך ועתידך מדינה יקרה, אני רוצה לטעום את טעמך ולוודא שתישארי מאוחדת ונאהבת לעד כי אחד ויחידה את".
בסוכה של דוד המלך
הרב יניב כהן, רב אולפנת ישורון
"בסוכת הייתי רוצה להתארח בסוכתו של המשורר הלאומי. הייתי רוצה להתארח בסוכתו של נעים זמירות ישראל ששורר על הדבש ועל העוקץ כמי שחווה אותם בגוף ראשון וראה את המציאות כתזמורת שעליה מנצח אחד, יחיד ומיוחד, והוא מחובר בקשר של קיימא לחג הסוכות, אשר הוא, דוד המלך, גם אושפיזין בו. הסוכה כוללת ואחדותית, כמו גם החיבור בין ארבעת המינים. דוד המלך ראה את המציאות כשיר אחד. שיר מלשון שרשור וחיבור. שהראיה היא אחדותית וכוללת אזי המציאות נהדרת".
בסוכה של משפחת שטרן בבני ברק
אתי פרל, יו"ר לשכת נבחרים בעירייה
"גדלתי בבני ברק, ואני מתגעגעת לסוכה של משפחת שטרן בבני ברק. זאת סוכה שהייתה עשויה מעץ מלא, והייעודיות שלה הייתה שכל אביזריה וקישוטיה היו עשויים ממקלות ארטיק, דבר נפלא כזה עוד לא עוד לא ראיתי מאז. לכן אשמח שבימים אלו משהו ייקח את הרעיון הזה ואז אשמח להתארח אצלו. בן זוגי ואני מתארחים כל שנה אצל משפחה אחרת. מאחלת חג שמח לכולם".
בסוכה של הרב אריאל לוין
יונה אמרוסי, יו"ר פורום סרוגים
"הייתי רוצה להתארח בסוכתו של הרב אריאל לוין, זו הייתה דמות מיוחדת, מכיוון שנושא הנתינה מאוד מתחבר אליו. הוא היה עוזב בערב שבת את אשתו והולך לבקר אסירים במגרש הרוסים בירושלים. הייתי רוצה להתארח בסוכה שלו במידה וזה היה אפשרי, וככה לשמוע ממנו על סיפוריו. מעבר לכך, אני כל שנה מתארח בסוכה של הרב מיכה, וזה עושה לנו מאוד טוב כי מגיעים אליה כל נציגי העיר, וחברי מועצה ובעצם כל מי שרוצה".
בסוכה של הדוד דוד
עו"ד אורי דרשן הכהן
"אם הייתי יכול, הייתי רוצה לחזור ולהתארח בסוכתו של דוד, אח של אמא שלי, שנפטר בשנות ה-40 לחייו. הוא היה אישיות ציבורית מן המעלה, יוזם ובין מקימי סניף בני עקיבא בעמישב. ביתו היה פתוח לכל, ותדיר בפני מדריכי ופעילי תנועת הנוער בני עקיבא. בילדותי, את החגים נהגנו לחגוג בביתו של הדוד דוד. בדרכו הייחודית, היה פונה לכל ילד ומשתף אותו בשיח ובמהלך ארוחות החג. מדובר היה באישיות כובשת ומלאת כריזמה, כל פועלו היה למען החברה ותושבי שכונת עמישב, צחוקו היה כובש ונשמע למרחקים, עונג צרוף היה לשהות במחיצתו. אדם חכם ונבון, מראהו תמיר ומרשים, יש יאמרו חתיך, היה חינני ולבבי, אהוב ואהוד על כולם".
בסוכה בבית הוריי
רועי פן, חבר מועצת העיר
"אם היה אפשר, הייתי חוזר בזמן אל הילדות, אל הסוכה בבית של ההורים. עד היום אני זוכר את מלאכת הרכבת הסוכה עם אבי ואחיי בחצר הבית בשכונת נווה עוז, את העבודה הממושכת על הכנת שרשראות מגזרי נייר כרומו של עיתונים, את הקישוטים הצבעוניים המיוחדים שאמי הייתה קונה ליד בית הכנסת הגדול, ואת הזמן שהייתי מבלה בסוכה לארוחות או לאירוח חברים מבית הספר".
תגובות