רק תפילה אשא: יצאנו לבדוק איך התכוננו ליום כיפור בבתי הכנסת בפתח תקוה

"בחדרים הפנימיים הנוסח הוא לפי הציבור שמתאסף"
בית הכנסת הגדול, רחוב חובבי ציון

בית הכנסת הגדול ברחוב חובבי ציון צילום זאב שטרן

בית הכנסת הגדול ברחוב חובבי ציון הוקם בשנת 1898, והיה בית הכנסת הראשון של המושבה. הוא הוקם באדיבות ובנדיבות הברון רוטשילד והוא אחד מהמבנים המרכזיים שיש היום לשימור בעיר.
סגנון וזרם: "באולם הראשי, בית הכנסת הוא בנוסח אשכנז", אומר יהודה פינס, גבאי בית הכנסת, "בתוך החדרים הפנימיים הנוסח הוא לפי הציבור שמתאסף בו באותו הרגע".
היסטוריה: "בית הכנסת הוקם בשנת 1898 וזה בית הכנסת הראשון בפתח תקוה. המושבה הוקמה בשנת 1978, ועדיין לא היה בית כנסת, ולא היה בה בית כנסת לפחות 15 שנים. במהלך השנים היו מספר שיפוצים במקום, האחרון היה ממש עכשיו ועשו שיחזור של הקירות, של התקרה ועשו גם ריצוף חדש. שחזרו גם חלק מהציורים שהיו על הקירות", מספר פינס.
מה קורה בימי חול ובסופי שבוע: "בימי חול יש מניין קבוע באולם הגדול. יש שיעורי תורה במהלך השבוע ושיעור דף יומי לפני תפילת הנץ בשעה חמש לפנות בוקר. בשבתות אותו הדבר, יש שיעורים בבוקר ובערב. בשבת יש את התפילה המרכזית באולם הגדול".
מה קורה בחגים: "בחגים יש את כל התפילות הקבועות, תקיעה בשופר, הקפות ועוד. מי שקונה כיסא קונה לכל השנה וזה עולה 300 שקלים. הוא מקבל כיסא עם השם שלו לכל יום ושישי שבת. יש אפשרות לקנות כיסא רק לחגים למשל, והמחירים משתנים".
מה נמכר בסכום הכי גבוה בכיפור: "בבית כנסת אשכנזי המחיר הוא נמוך משמעותית מאשר בבית כנסת ספרדי. בכל מקום זה ככה. אצלנו מוכרים עליות מיוחדות בראש השנה או הקפות בשמחת תורה. המחירים הם מאות שקלים, ולא יגיעו לאלפי שקלים כמו שקורה אצל בתי כנסת ספרדיים. יש בתי כנסת ליטאים שבכלל לא מוכרים את העליות, ולרוב החלוקה מתבצעת לפי החלטת הגבאי".

בית כנסת יד דניאל ברחוב עוזיאל צילום זאב שטרן

"בית הכנסת שוקק חיים בכל השבוע"
בית הכנסת יד דניאל

בית כנסת יד דניאל, שנמצא ברחוב עוזיאל שבשכונת כפר אברהם, נקרא על שם דניאל מזרחי ז"ל, חייל בן השכונה שנפל במלחמת שלום הגליל. אביו של דניאל ז"ל הקים את בית הכנסת ביום השנה לפטירתו. רב בית הכנסת יוסף טהר מספר: "יש בבית הכנסת בערך 200 מקומות. בבית הכנסת יש מקומות קבועים למתפללים הקבועים שמשלמים בתמורה לכיסא, ויש מקומות נוספים ללא תשלום לכל מי שרוצה".
סגנון או זרם: "אנחנו מקבלים את כולם, וכל מי שרוצה בא להתפלל אצלנו, ספרים ואשכנזים", אומר הרב טהר, "בית הכנסת הוא ציוני, וכל השנה כולם מגיעים להתפלל ואין לנו הגדרה ספציפית".
היסטוריה: "הוא הוקם כאמור ביום השנה לפטירתו של החייל דניאל מזרחי ז"ל לאחר מלחמת שלום הגליל. הוא שופץ לפני ארבע שנים בשיפוץ רציני מהיסוד, והחליפו ריצוף ותקרה וגם את כל הריהוט".
מה קורה בימי חול ובסופי שבוע: "הנוכחות מוגברת בשבתות, אבל עם זאת בית הכנסת שוקק חיים בכל השבוע, יש שני מניינים כל בוקר, ויש שיעורי תורה, עליות לתורה וכל מה שיש בבית כנסת. בית הכנסת שלנו הוא כתובת לכל האנשים המסורתיים בשכונה, וכל מי שעושה בר מצווה וחתונה מגיע אלינו, גם מהעדה האתיופית מגיעים אלינו".
מה קורה בחגים: "יהיו תפילות רגילות של חגים, יום כיפור, תקיעה בשופר, בראש השנה ויום כיפור אין מקום לזוז בבית הכנסת ויש כסאות פלסטיק בחוץ ומגיעים מכל השכונה. יש עומס מאוד גדול בתפילת הנעילה ביום כיפור, ואנשים עומדים בחוץ. אצלנו אנשים מוזמנים בכל שבת וגם בחגים לשיעורים בתנ"ך שמושכים הרבה אנשים, בליל שבת זה שיעור פרשת השבוע עם מסר אקטואלי ובשבת בצהריים זה שיעור תנ"ך".
מה נמכר בסכום הכי גבוה בכיפור: "אני זוכר שקנו אצלנו לפני שנתיים או שלוש את פתיחת הפרנסה, אני זוכר שזה נמכר בכ-6,000 שקלים, אך לרוב המכירות הן יותר נמוכות. עם זאת, מי שירצה לעלות לתורה יעלה, המכירה היא לצורך התחזוקה של בית הכנסת. מי שירצה לעשות מצווה יעשה, גם אם אין לו את התקציב הנדרש לכך".

הקהילה המסורתית _החממה_, רח' מארק לברי בפר-גנים ג' צילום זאב שטרן

"התפילה אצלנו מתקיימת בשוויון בין נשים וגברים"
הקהילה המסורתית בפתח תקוה

הקהילה המסורתית פתח תקוה פועלת במרכז הצעירים "החממה", שברח' מארק לברי 6 בכפר גנים ג' והישיבה במקום היא משותפת לנשים וגברים. "אין אצלנו מחיצה, כל הציבור יושב יחד, גברים ונשים, ילדות וילדים. אנחנו מעודדים השתתפות פעילה בתפילה (קריאת קטעים וכו') ומחלקים כיבודים באופן שוויוני וללא משוא פנים", מסביר ד"ר יואל בר-גיל, מראשי הקהילה המסורתית. "אנחנו משתדלים לשלב גם את הילדים בתפילה כפי גילם, כדי שירגישו חלק מהחוויה. למשל, מזמינים אותם לעמוד קרוב לתוקע בשופר או לבחור שירים להקפות, וכמובן מבינים שילדים מרעישים מדי פעם ולא משתיקים אותם". בר-גיל מסביר שאין צורך להזמין מקום מראש ופשוט צריך לבוא: "אנחנו לא מוכרים כסאות לימים הנוראים, ולא מבקשים תרומות עבור כיבודים. מי שרוצה ויכול, מוזמן לתרום, ואגב – התורמים שלנו לרוב מעדיפים להישאר אנונימיים".
היסטוריה: "בית הכנסת שלנו פועל מאז שנת 2010 בשכונת כפר גנים ג'. זו הפעם השלישית שקמה קהילה מסורתית (קונסרבטיבית) בעיר, מאז שנות ה-80. הקהילה מורכבת ממשפחות חילוניות ומסורתיות, מכל הפסיפס הישראלי. בשנות ה-80 פעל בית הכנסת במועדון מפלגת העבודה בחיים עוזר, שהפך למרפאה ולא מצאנו מקום חלופי והוא נסגר. בשנות ה-90 היה שילוב בין קונסרבטיבים לרפורמים וזה התפרק כשהתנועות הפסיקו לתמוך. כיום המצב יציב ויש לנו תמיכה מהעירייה למקום התכנסות".
הסגנון והזרם: "אנחנו שייכים לזרם הקונסרבטיבי (מסורתי). הייחוד העיקרי שלנו הוא שהתפילה מתקיימת בשוויון מלא בין גברים לנשים. נשים נוטלות חלק פעיל בכל חלקי התפילה: עליה לתורה, קריאה בתורה, הובלת תפילה, וכמובן שאין מחיצה. נוסח התפילה הוא מסורתי-ישראלי. כלומר, מבוסס על הסידור האורתודוכסי, אבל יש בו שילוב של נוסחי אשכנז עם נוסחי המזרח, יש בו תוספות של קטעי הגות ושירה ישראליים ויש בו עדכוני נוסחים שעבר זמנם לנוסחים המתאימים למציאות במדינת ישראל (למשל: בברכות שלאחר ההפטרה, במקום להגיד "ולעלובת נפש תושיע" אנחנו אומרים "ולעמך ישראל תושיע"). חשוב לנו שכל מי שמשתתף/ת בתפילות ובאירועים אצלנו ת/יזכה ליחס מכבד, שזהותו/ה תבוא לידי ביטוי והכי חשוב – ת/ירגיש בנוח".
מה קורה בימי חול ובסופי שבוע: "לאורך השנה אנחנו פועלים סביב שני הצירים העיקריים במחזור החיים היהודי: מעגל השנה ומעגל החיים. מעגל השנה – חגי תשרי וגם ט"ו בשבט, פורים, פסח, שבועות ועוד. בערב שבת ובשבת בבוקר אנחנו מתפללים מעת לעת, ומדי פעם אנחנו מקיימים קבלת שבת מותאמת לילדים. האירוע הנפוץ במעגל החיים בקהילתנו הוא בר/בת מצוה בשבת בבקר, הנקבעים חודשים מראש. אנו עורכים בר מצוה לבנים ובת מצוה לבנות באופן דומה ושוויוני. טקס קבלת עול מצוות בקהילה הוא משפחתי וחגיגי ומתחשב ברצונות ובצרכי הילד/ה והמשפחה. אנו עורכים גם תפילות מיוחדות להולדת בת ולהבדיל, ליום השנה לנפטרים".
בחגים: "בחגי תשרי אנחנו מקיימים תפילות בערב ראש השנה ובא' ראש השנה, בערב יום כיפור וביום עצמו ובערב שמחת תורה. יש הרבה רגעי שיא: התקיעות בשופר בבוקר ראש השנה. ביום כיפור, כל נדרי כשהאולם מלא מפה לפה, וכמובן "הקרחנה"- ככה הבת שלי קוראת לזה של ההקפות בשמחת תורה. תמיד יש אוירה חגיגית והתרגשות בקהל, למשל אמא שחבקה את הבן והבת ודמעה מהתרגשות תוך כדי התפילה".
מה נמכר בסכום הכי גבוה בכיפור: "זה לא רלוונטי אצלנו מאחר ואנחנו לא מוכרים ולא מבקשים תרומה לעליה לתורה. מסתפקים בתרומות שאנשים נותנים מדי פעם לפי הרגשתם. אני מזמין את הקהל הרחב להצטרף אליהם לפעילות. בדף הפייסבוק "הקהילה המסורתית פתח תקוה", ואפשר גם לכתוב ל [email protected] או ל- 054-4275114".

בית כנסת ברית שלום אחדות צילום זאב שטרן

"הכל אנחנו משלמים לבד, החל מחשמל ומים"
בית הכנסת ברית שלום

בית הכנסת ברית שלום נמצא ברחוב הסיגליות בשכונת אחדות. רב בית הכנסת הוא הרב אליהו כהן, שמספר: "בית הכנסת ברית שלום הוא בית כנסת שמשרת את קהילת שכונת אחדות והסביבה. בבית הכניסה יש כ-160 מקומות ישיבה לגברים וכן עזרת נשים נפרד. במקום לא מוכרים כסאות ושם בית הכנסת 'ברית שלום', הוא על מנת שתמיד יהיה שלום בין כל המתפללים במקום".
היסטוריה: "בית הכנסת הוקם בשנת 1968 בתקופת ראש העיר רשיש", מספר הרב אליהו כהן. "בשנת 1972 ביקשו המתפללים מבנה, זה כבר היה בתקופה של ראש העיר פיינברג וקיבלנו כיתה בתוך בית הספר, אבל לא הסתדרנו בה, כי במהלך הבוקר הילדים היו צריכים ללמוד וזה היה מאוד קשה. אחרי שלחצנו קיבלנו קרקע ובנו את השלד בלבד, ללא כל תוספת, אפילו טיח לא היה במקום. לאט לאט כל הקהילה התגייסה ועשינו ספסלים, בהמשך בנו לנו ארון קודש ראשון מעץ ובמשך אנשים טובים תרמו כסף ועשינו ארון קודש מפואר משיש. עכשיו אנחנו בונים מבנה נוסף בקומה השנייה, בשביל תלמידי הכולל שמתפללים במקום ואולם לאזכרות ושבתות חתן לאנשי בית הכנסת. אנחנו לא מקבלים עזרה וסיוע מאף אחד, מלבד מהקהילה היקרה שלנו, הכל אנחנו משלמים לבד, החל מחשמל ועד מים".
במקום נבנה גם מקווה לגברים.
הסגנון והזרם: "סגנון בית הכנסת הוא מרוקאי והוא פועל לאורך כל השבוע. אנחנו מקבלים אלינו את כל המתפללים יש מתפללים תימנים, עירקים ועוד. אבל עיקר מתפללי בית הכנסת הוא בסגנון מרוקאים".
מה קורה בימי חול ובסופי שבוע: "בית הכנסת שלנו פעיל שבעה ימים בשבוע ויש בו כל יום פעילות משעה 04:30 בבוקר ועד שעה 23:00 ללא הפסקה. במהלך היום יש במקום פעילות ענפה של חוגים, קוראים תהילים שלוש פעמים בשבוע ויש כולל של אברכים שפתוח מידי יום. אחד יוצא ואחד נכנס בשער בית הכנסת. האברכים מגיעים כל יום משעה 9:00 עד שעה 17:00, בשעה 17:00 מגיעים תלמידי בית הספר לעזרה בשיעורי בית ואחר כך יש לימודים עם מבוגרים וביום שבת מהבוקר ועד הערב אין הפסקה מלבד ארוחת צהריים".
ובחגים: "בחגים לצד המתפללים הקבועים שלנו יש גם אורחים רבים. אנחנו משתדלים לשמור כסאות לציבור הקבוע והאורחים תמיד מוזמנים. במידה ויש מקום הם יישבו במקומות הקבועים ובמידה ולא, מוסיפים כסאות פלסטיק. החג הכי עמוס זה כיפור, גם ברחבה וגם בחוץ הכל מלא. כמובן יש מקום גם בעזרת הנשים ובחגים אנחנו פותחים עזרת נשים נוספת בכולל למטה. לצד כיפור וראש השנה יש גם את ההקפות השניות ברחבת בית הכנסת, אנחנו עושים את זה בלילה ויש לנו אורחים רבים".
מה נמכר בסכום הכי גבוה בכיפור: "עליה של מפטיר, פתיחת כל נדרי ופתיחה של נעילה – אילו המבוקשות. כל ההכנסות זה תרומות של באי בית הכנסת ולא מקבלים תמיכה מאף גורם חיצוני".

"כל הילדים נכנסים תחת טלית ענקית אחת"
בית הכנסת עמוד האש

בית כנסת עמוד האש רחוב פנחס חגין כפר גנים ג צילום זאב שטרן

בית כנסת עמוד האש נמצא ברחוב פנחס חגין 7 בשכונת כפר גנים ג'. הוא נקרא כך על שמו ולעילוי נשמתו של פנחס בן חור, שהיה ממקימי בית הכנסת. מי שהמשיך את תהליך ההקמה הוא בנו, עופר בן חור.
סגנון וזרם: "בית הכנסת מוגדר בסגנון ספרדי ירושלמי, אך הוא משרת את כל הזרמים וכל העדות", אומר עופר בן חור, גבאי בית הכנסת, "כל המגזרים מגיעים, גם ספרדים וגם אשכנזים, גם חילונים וגם חרדים. יש לנו ספרי תורה של כל הזרמים. החזון של אבא שלי היה אחדות בעם, ואת זה אני רוצה לממש".
היסטוריה: "בית הכנסת הוקם בשנת 2011, וזאת כשנה לאחר שאבי נפטר. בהתחלה היה לנו מבנה קטן בקומה השנייה, ומשם התרחבנו לגודל של 500 מ"ר ויש בבית הכנסת היום אולם בית מדרש ואולם לאירועים. אך הנושא המרכזי הוא פרויקטים של חסד עם ילדים קשיי יום, ניצולי שואה וחיילים פצועים. אנו מחלקים משלוחי מנות בחגים".
מה קורה בימי חול ובסופי שבוע: "יש לנו שלוש תפילות ביום ושיעורי תורה עם רבנים חכמים ובעלי כושר מנהיגות. לפני תפילות מנחה וערבית יש שיעור תורה אותו מעביר הרב לכל מי שרוצה לבוא. בסופי שבוע יש את התפילות הרגילות ושיעורי תורה ביום שישי בערב ובשבת בבוקר ואחרי צהריים. יש גם עליות לתורה שבת וחתן וכל מה שצריך".
מה קורה בחגים: "לקראת החגים יש לנו חזן קבוע, שאליו מצטרף עוד חזן, וכמובן שיש גם תקיעה בשופר. יש בחגים את התפילות שנותנות הרבה צבע. יש לנו למשל את ברכת הילדים בשמחת תורה. יש לנו טלית ענקית שאנו פותחים אותה בבית הכנסת וכל הילדים נכנסים תחתיה כדי לקבל את הברכה. בכל מה שקשור לכיסאות, אנו מוכרים כיסא ב-202 שקלים לכל השנה, וזה כולל גם את החגים. מי שרוצה לבוא רק לכיפור ואין לו כיסא, נדאג שיהיה לו גם אם הוא לא מתפלל קבוע. ביום כיפור יש פה 400 מתפללים. התפוסה מלאה ואנו פותחים כיסאות מפלסטיק בחוץ".
מה נמכר בסכום הכי גבוה בכיפור: "הברכה הכי נמכרת הייתה ב-26 אלף שקלים לכל נדרי ביום כיפור. ברכת הפרנסה נמכר מידי שנה בסכום של 8,000-10,000 שקלים. כל הכסף הזה מיועד לתחזוקה של בית הכנסת, לקניות לסעודה שלישית וכו', כי כולנו פה עובדים בהתנדבות מלאה".

"אנחנו מתכננים לקיים חוגי מורי לילדים צעירים"
בית הכנסת היכל שרה באם המושבות

בית הכנסת היכל שרה באם המושבות צילום זאב שטרן

"בית הכנסת 'היכל שרה' ברחוב יוני נתניהו באם המושבות נקרא על שם שרה אמנו, כי לנשים מגיע יותר כבוד ממה שנותנים להם", מסביר אילן ונה מייסד – גבאי – ומנהל בית הכנסת. על הנושא התורני אחראי זכריה כהן בן ה-75 שקורא בתורה ומשמש כסמכות התורנית. במקום כ-42 מקומות ישיבה ובית הכנסות הוא בגודל של כ-110 מ"ר ומחולק לשני חדרים, החלק הפנימי משמש כבית כנסת והחדר הנוסף בו עושים סעודה שלישית ולומדים. בנוסף, הוקצה מקום לעזרת הנשים ובימים אלה מקימים להן פינה נפרדת. "אנחנו מכינים להן מקום ראוי יותר. מגיע לנשים מקום ולא להסתכל דרך פתח קטן. שכל אישה שתרצה לבוא לשמוע תפילה תוכל", מסביר ונה שמציין שאצלם בבית הכנסת לא מוכרים כסאות וכולם מוזמנים.
הסגנון והזרם: "הסגנון שלנו הוא נוסח תימן. כ-95 אחוז מהמתפללים הם תימנים ויש לנו גם חברים אחרים לא מהעדה שאוהבים את האווירה ומלווים והולכים איתנו מהיום הראשון של הקמת בית הכנסת".
ההיסטוריה: בית הכנסת 'היכל שרה' הוקם בנובמבר 2013, בעקבות מחסור בבית כנסת בסגנון תימני בשכונת אם המושבות. ונה: "אם המושבות, היא אחת מהשכונות היותר גדולות בעיר ויש בה כ-40 אלף תושבים. אני וחברים נוספים התפללנו בבתי כנסת ספרדים ובשלב כלשהו עברנו מספר חברים להתפלל בשכונת נווה גן, ששם יש בית כנסת תימני גדול. מאחר וההליכה ארוכה – בקיץ אין בעיה, אבל בחורף כשיורד גשם זה פחות נעים, החלטנו מספר חברים וביניהם גם ציון גמליאל להרים מיזם להקמת בית כנסת בשכונה. פנינו לשמעון קביליו וביקשנו לראות איך הוא יכול לעזור לנו, הוא הפנה אותנו למי שהייתה מנהלת נעמי שמר, שרית כהן, שנתנה לנו אישור להשתמש בכיתה. בכל יום שישי היינו מגיעים לבית הספר והופכים אותו לבית כנסת ובמוצאי שבת מחזירים אותו לכיתה, כך במשך שנה וחצי", הוא מספר. "פנינו פעם נוספת לשמעון קביליו והתחלנו להתפלל במתחם של יוני נתניהו 7 במקלט החירום, בתחילה היה במקום גן ילדים וברגע שהמתחם פונה הוא צורף למרכז בן חור 8 ואנחנו קיבלנו מראש העיר את המקלט שמשמש אותנו כיום לבית הכנסת. אנחנו כרגע נמצאים בתהליך של וועדת הקצאות, על מנת לקבל את המקום על פי הנוהל".
מה קורה בימי חול ובסופי שבוע: "במהלך השבוע המקום פועל פעם בשבוע למנחה וערבית ואחרי החגים אנחנו מתכוונים להפעיל אותו ימים נוספים וכן לקיים חוג מורי לילדים צעירים שיבואו ללמוד ללא תשלום על מנת לשמור על המסורת. בשישי שבת הוא פתח לכלל הציבור".
ובחגים: "בראש השנה ובעיקר בכיפור בית הכנסת מלא עד אפס מקום ואנחנו מוסיפים כסאות נוספים ואנשים מתפללים גם בחוץ ברחבה. אנחנו מצליחים להגיע לכ-70 מקומות בפנים עוד 20 מקומות בכניסה וכן מקום לעוד 30-40 נשים. בשמחת תורה אנחנו עושים במקום את חגיגות שמחת תורה ואת ההקפות".
מה נמכר בסכום הכי גבוה בכיפור: "בדרך כלל פתיחת ההיכל, זה מה שאנשים אוהבים לקנות. אנחנו לא מוכרים בעשרות אלפי שקלים כמו אחרים, אלא הרבה יותר צנועים ואם נגיע ל־1,500 שקלים נגיד בסדר, אנחנו לא עובדים בשביל הכסף ורוצים שאנשים יבואו וייהנו ולא ירגישו שמאלצים אותם לקנות משהו. בית הכנסת שלנו מופעל מהתרומות של המתפללים בימי שבת ולאורך כל השנה".

"מידי שבת יש שיעורים לזוגות צעירים על המשפחה ושלום בית"
בית הכנסת בית יוסף

בית כנסת בית יוסף בוכרי ברוטשילד צילום זאב שטרן

בית הכנסת בית יוסף במרכז קהילתי על שם דניאל אהרונוב ברחוב רוטשילד, הוא בית כנסת בוכרי. בית הכנסת נקרא על שם יוסף אלישיוב שתרם את השטח לפני שנים רבות, ועל שם דניאל אהרונוב שתרם כמיליון שקלים לטובת בניית המקום ואביו היה בעבר אחד הגבאים. רב בית הכנסת הוא דניאל קטנוב ובמקום יש כ-150 מקומות ישיבה, כ-100 מקומות לגברים ועוד כ-50 מקומות בעזרת הנשים. קטנוב מציין שבבית הכנסת לא מוכרים כיסאות וכשהוא הוקם כל אחד תרם סכום ראשוני.
היסטוריה: בית הכנסת הוקם במאה הקודמת על ידי יוסף אלישיוב שתרם את הקרקע והתנה זאת בתנאי שבית הכנסת ירשם על שם שלושה גבאים וביניהם אביו של יאיר קמיר. "אחרי שהגבאים נפטרו וגם אבי, האדמה עברה בטבו לילדים: דניאל אהרונוב, מירזיוף ארז, ואנוכי", מספר קמיר. "לפני כמה שנים ביקשו המתפללים אישור לבנות מחדש את בית הכנסת ושאלו גם אותי האם אני מסכים ואמרתי שכמובן. אחרי תקופה, הם אמרו לי שיש להם בקופה בסך הכל 650 אלף שקל והם לא מוציאים קבלן שיבנה להם בסכום הזה. הצלחתי למצוא תרומות בלמעלה מארבעה מיליון שקלים ובנינו בית כנסת גדול ויפה. יש לנו מרתף גדול, קומה שנייה של עזרת נשים ומקום בו ניתן לקיים אירועים. כשהתחלנו לבנות את בית הכנסת, זה היה בתקופה שאיציק אוחיון היה ראש העיר והובטחה לעמותה תרומה על סך 50 אלף שקלים, במשך תקופה ארוכה רצנו על מנת לקבל את הכסף וכל אחד העביר אותנו מאחד לשני, בסוף מי שעזר לנו היה ראש העיר הנוכחי רמי גרינברג, שהיה אז העוזר של המנכ"ל דני סוויסה. היום בית הכנסת מתבסס על תרומות בלבד".
מה קורה בימי חול ובסופי שבוע: "בית הכנסת פעיל לאורך כל השבוע", מספר הרב קטנוב, "יש מניין שלוש פעמים ביום, בוקר צהריים וערב, וכן בסופי שבוע הוא מלא. יש לנו מתפללים קבועים שמגיעים לשעורי תורה, יש בו מרכז קהילתי לצעירים ולגיל המבוגר יותר. בית הכנסת נפתח לשחרית ובצהריים לתפילות מנחה. יש שיעור יומי בתלמוד, תנ"ך, בהשקפה ובהלכה, כל יום שלישי יש שיעור לנשים בנושאים שונים ומידי שבת יש שיעורים לזוגות צעירים על המשפחה ושלום בית".
בחגים: "בכל החגים ובפרט הימים הנוראים, כל הקהילה מתגבשת יחדיו", מספר הרב קטנוב, "מדובר בקהילה בוכרית ובית הכנסת שלנו הוא המרכז של הקהילה. התפילות הן בנוסח בוכרי וכך גם המנהגים והמסורת. אם זה מצד המנגינות, הלבוש והאנשים. בכיפור וראש השנה בית הכנסת מלא ובכיפור יש למעלה מ-200 מתפללים ואנחנו מוסיפים כסאות בעזרת הנשים והגברים. אנחנו חוגגים גם את שמחת תורה וההקפות, בלבוש ובשמחה שלנו".
מה נמכר בסכום הכי גבוה: "יש אצלנו ברכה שנקראת 'ברכה שנתית' שבה הרב מברך כל פעם משפחה אחרת שתרמה לבית הכנסת בהצלחה, בריאות וחינוך ילדים ויש לנו את פתיחת ההיכל שזו ברכה לפרנסה. בית הכנסת מחזיק את עצמו מתרומות והוא תמיד פתוח לאנשים ואורחים שבאים".