הכירו: הנשים הפתח תקוואיות שלוקחות את העניינים לידיים

בחמישי שעבר התקיימה לראשונה בעיר פגישה של מועצת הנשים העירונית, בה חברות נשים מובילות מהעיר, נציגות של עמותות וארגונים ונשים פורצות דרך. הרצון המרכזי הוא לקיים שיתופי פעולה ולקדם את הנשים בעיר בשורה של פעילויות. ראש העירייה רמי גרינברג אמר: "מצאתי לנכון להקים בעיר גוף מרכזי המאגד בתוכו נשים העומדות בראש ארגונים ועמותות, נשים משפיעות ומובילות דרך, אשר יהוו גורם מרכזי בעיר לקידום נשים והעצמת נשים בתחומי החיים השונים. בעיר למעלה מ-51% נשים ואנו בהחלט לא מתעלמים מנתון זה". אורנה דוידאי, מחזיקת תיק הנשים, אמרה: "למועצת הנשים הוזמנו נשים חזקות, מנהיגות קבוצות נשים וארגוני נשים אשר עושות למען נשים, חושבות על נשים, מתנדבות, עוזרות לנזקקים ומובילות אותנו קדימה לעתיד טוב יותר. כל אחת מהן מהווה דוגמא ומופת למנהיגות שבונה קהילה. עד היום כל אחת מהחברות הנהיגה קבוצה וכיום כולנו מתגבשות ביחד לצוות עוצמתי שיוביל את העיר קדימה. אני מבקשת להודות לרחל אלון יועצת ראש העיר לשוויון מגדרי ולראש העיר שלנו רמי גרינברג, פמיניסט אמיתי שדוגל בקידום נשים. בלעדיו זה לא היה קורה".

אורנה דוידאי צילום זאב שטרן

רחל אלון, יועצת ראש העירייה לשוויון מגדרי, פיתוח וחדשנות, סיפרה השבוע איך הכל התחיל: "לפני מספר חודשים ראש העיר ביקש לקיים כנס לנשים מובילות בעיר פתח תקוה. התחלנו לאסוף שמות, התחלנו מהארגונים היותר מוכרים ולאט לאט קיבצנו רשימה שאני מאמינה שעם הזמן יצטרפו אליה נשים מובילות נוספות. ראש העיר הבהיר, שהוא רוצה שזו תהיה מועצה ולא התכנסות לשם העברת מידע וליצור תשתית של ארגוני נשים בעיר".

רחל אלון צילום באדיבות העירייה

אלון מוסיפה: "במיפוי שעשינו, ראיתי שנעשים הרבה דברים בעיר והם נעשים במקביל ולא תמיד יש סנכרון ביניהם. לכן אנחנו רוצים לעשות פלטפורמה שתאפשר עדכון ושיתוף און ליין. אנחנו נשב עם הקבוצות, נקשיב לצרכים שלהן בשטח ובכל פגישה נעשה סבב היכרות עד שאני מאמינה שלקראת המפגש השלישי נתגבש לקבוצה".
על מנת ליצוק תוכן למפגשים, תהיה למועצה מנחה חיצונית שתגיע, יתקיימו הרצאות וסדנאות, יציאה לפעילויות חוץ ועוד.
# # #
אז מי במועצת הנשים של פתח תקוה? בסך הכל יש כ-35 חברות במועצה. אנחנו תפסנו לשיחה חמש מהנשים שהשתתפו במפגש הראשון, על מנת לשמוע מה האג'נדה שלהן, מה ניתן להוסיף לפעילות העירונית ואיך מורידים את זה לשטח.

שגית טל צילום זאב שטרן

שגית טל: "אנחנו רוצות שיהיה מקום כדוגמת בית השנטי לנערות"

שגית טל מנהלת את קהילת השוות בפתח תקווה יחד עם מירב קצמן, דקלה שלום ומלי הלוי. "קבוצת השוות מונה כ-6,000 נשים מהעיר ואנחנו אחת מקבוצות השוות הגדולות. המוטו שלנו זה החזרה לשבטיות, שנהיה כמו פעם, שנשים עזרו אחת לשנייה בקהילה. גם אצלנו בשוות, הקבוצה נרתמה לקהילה ויצרה קהילה שעוזרת, תומכת ומחבקת". השנה החליטו בשוות לקדם מספר פרויקטים מרכזים ולהתמקד בהם. הקבוצה יצרה קשר עם פרויקט 'עלמה פתח תקוה' שמנוהל על ידי עמית גוטמן (עלמה הוא ארגון שהוא חלק מעמותת על"ם לנערים בסיכון – עלמה היא שלוחה לנערות). "אנחנו מגיעות מהמקום של הערך המוסף ורוצות לדאוג להן למקום בטוח ומוגן", אומרת שגית. "לדוגמא השוות התארגנו, עיצבו ושפצו להן את הבית ודאגנו להן לריהוט מתאים. מתוך זה הגיעו פניות של נשים רבות שרוצות להעביר להן סדנאות, לקיים הרצאות וערבי כיף. הבעיה היא שהמקום לא פועל בסופי שבוע וחגים ואנחנו רוצות לדאוג לבית שיפעל 24/7, כדוגמת בית השנטי לנערות ולנשים ואנחנו כקהילה ניתן להן כלים ונוכל להחזיר אותם למעגל החיים. אנחנו מאמינות שהן יצמחו מתוך זה".
ואיך מועצת הנשים משתלבת בזה?
"זה משהו שאני רוצה להעלות במועצה. החלום שלנו בשוות הוא שהעירייה תקצה משאבים ושניתן יהיה להוציא את זה לפועל עוד השנה. פרויקט נוסף הוא כנס יולדות עירוני, אחת לחודש לקיים מפגש עם יולדות טריות ולתת להן כלים. פרויקט נוסף שאינו קשור רק לנשים, ולגביו כבר נפגשנו עם ראש העיר, הוא לדאוג לבית לכל העצמאיות והעצמאים בעיר על מנת שלא יצטרכו לצאת לערים אחרות או לעבוד לבית מהבית.

אורי ויקל צילום זאב שטרן

אורי ויקל: "בבית הספר לומדים יותר על גברים"

אורי ויקל היא נציגת מועצת הנוער ומובילת מיזם "עושות סדר". אורי תלמידת כיתה ט' בחטיבת בן גוריון. "החיבור שלי לרחל אלון ולמועצה החל כאשר במסגרת בית הספר עשינו פרויקט שבו ניסינו להבין 'מי הן הנשים המשפיעות'. זה הגיע מתוך כך שלאורך כל השנים שאני לומדת בבית הספר, אף פעם לא יצא לי ללמוד באמת על נשים ורציתי לדעת אם זה רק אצלי בבית הספר או משהו כללי. המסקנה הייתה שיותר לומדים על גברים. המטרה היא ליצור שינוי ולקדם את זה לתוכנית הלימודים".
ויקל רוצה להעצים את הנושא הנשי בעיר. מוסיפה שבתקופת הבחירות הארציות שגם שם היה רוב גברי, היא הייתה ראש מטה הנוער במפלגה של אורלי לוי אבקסיס. "אני תומכת בנשים וחושבת שהן משפיעות ומאמינה שנשים יכולות להשפיע. יש משפט שאומר שמאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה והגיע הזמן לשנות את זה ושאישה תעמוד בפני עצמה ולהראות כמה אנחנו שוות ושהבנות שוות לבנים בכל דבר. חשוב שמה שהם מקבלים גם אנחנו נקבל בכל תחום, החל מאורך המכנס בבית הספר ועד אפשרות לשחק כדורגל בשעורי ספורט".
על המפגש הראשון של מועצת הנשים היא אומרת: "הייתי הנערה הצעירה ביותר והתרשמתי מהנשים שהגיעו, כל אחת מעוררת השראה. אני מאוד שמחה שאני לוקחת בכך חלק ואני חושבת שזה חשוב שישמעו גם את קול הנוער שיכול להשפיע, שייתנו לנו במה ויבינו שאנחנו לא רק דור המסכים".

אודליה דאלי צילום זאב שטרן

אודליה דאלי: "חשוב שיותר נשים יהיו יו"ר ועדי שכונות"

אודליה דאלי היא יו"ר ועד שכונת קרית אלון. "אני משמשת כיו"ר השכונה משנת 2016 ומידי שנה מתקיימות בחירות. הוועד מונה תשעה חברים ואנחנו מאוד מגובשים ועובדים בשיתוף פעולה", היא מספרת על העשייה בשכונה. חשוב לי לקחת חלק במועצת הנשים, על מנת שתהיה נציגות של השכונה וניתן יהיה לעשות חיבורים. מאוד חשוב לי לקדם ולעודד את העשייה הציבורית של הנשים, שיהיו עוד נשים שהן יו"ר ועדי שכונות, שנשים יביאו את האג'נדה שלהן. נשים יכולות לעשות בדיוק מה שגברים יכולים לעשות ולפעמים אפילו יותר ומבחינתי, מאוד הייתי שמחה שנעשה במועצת הנשים מיזם חדש, משהו עירוני שניתן יהיה לשלב בו את כל הגופים ואת כל השכונות ביחד, להחזיר עטרה ליושנה. כמו לדוגמא יום העצמאות שחזר לשכונות, להחזיר את להקות הנוער, לקיים פעילויות לגיל השלישי, משהו שיחבר את כולם גדולים וקטנים כאחד. מה שחשוב, שהדברים ייעשו מתוך מקום טוב ושל אהבה. אנחנו שליחי מצווה ושעושים טוב ומחבקים, יוצאים דברים נפלאים וקסומים ואני בטוחה שאפשר יהיה ליצור חבורים מוצלחים".

מורי אייל דקל צילום זאב שטרן

מורי אייל דקל: "חסרות יותר נשים פעילות בגילאי 25-40"

מורי אייל דקל היא בת 33, אמא לשלושה, משפטנית ופעילה חברתית, נציגת כפר גנים בוועד הגנים העירוני, משפטנית וחברת עמותת כ״ן לקידום נשים בפוליטיקה. בפתח תקוה הקימה את קבוצת ״נשות פ״ת מנהיגות שינוי״, קבוצה שמקדמת עבור נשים נושאים כמו מיצוי זכויות, הדור השלישי, נשים חד הוריות ועוד. "את קבוצת 'נשות פ"ת מנהיגות שינוי' הקמתי לפני כשנתיים במטרה לתת במה לכלל הנשים בעיר מכל הגילאים ומכל המגזרים, נשים שרוצות לפעול ולעשות, החל מפרויקטים חברתיים ועד עזרה לקהילת הנשים", היא מספרת. "לפני הבחירות המקומיות האחרונות החתמתי את כל המתמודדים בעיר על אמנת השוויון המגדרי. זה משהו שאני מאוד מאמינה בו, הנשים הן 51 מכלל האוכלוסייה ואין סיבה שלא נהיה 51 אחוז ממקבלי ההחלטות ולשם אני שואפת. בפתח תקווה יש לא מעט נשים בתפקידים בכירים, אבל בפועל בשולחן מקבלי ההחלטות אין הרבה נשים".
היא מציינת שכבר לפני הבחירות היא דיברה על הקמת מועצת נשים: "לאחר שרמי נבחר, פניתי אליו דרך הקבוצה שלי והוא אמר שהוא תומך בהקמת מועצת נשים, אבל אי אפשר לתת במה רק לקבוצה אחת ומן הראוי לבנות מועצת נשים שתהיה בנויה מכל היו"ריות ומובילות קבוצות הנשים בעיר. מבחינתי אחת המטרות היא לאחד את כלל הקבוצות, לעשות פעילויות משותפות לקידום הנשים בעיר, לעזור לאוכלוסיות חלשות, לקדם את תחום החינוך ולאו דווקא לנשים, אלא בכלל. אפשר לראות שנשים הן כוח ויש להן יכולת חשיבה ואפשרות להניע דברים ואני מאוד מקווה שיצטרפו עוד נשים בגילאים שלי. חסרות לדעתי יותר נשים פעילות בגילאי 25-40, שבדרך כלל בשלב הזה עסוקות בהקמת המשפחה ודווקא הגיל שלנו הוא קריטי לשינוי".

דפנה פולישוק: "אפשר לעשות חיבורים בין הנשים"

שלי עזרא ודפנה פולישוק הן נציגות קבוצת סבתות פתח תקווה במועצה. זו קבוצה שהוקמה מתוך הרצון לעשות לטובת הסבתות בעיר ולסייע אחת לשנייה, ומקיימת מפגשים קבועים. "אנחנו כרגע לומדות מה זה מועצת הנשים", מספרת דפנה פולישוק שמנהלת את הקבוצה יחד עם שלי עזרא. "אני במקור מתל אביב ולאם המושבות הגעתי לפני חמש שנים בעקבות הילדים שלי והצטרפתי לקבוצת הסבתות של פתח תקווה. המפגש הראשון שלנו היה קורס בישול ורמי גרינברג הגיע למפגש. לפני תקופה קצרה הגענו אליו לפגישה בלשכה בנושא אחר והוא זיהה אותי ואת שלי מהקבוצה של הסבתות והזמין אותנו להגיע למפגש של המועצה. אנחנו מדברים רבות על בדידות ואיך אחרים יעזרו לנו, אבל פה אנחנו מנסות לתת מענה לעצמנו, אם זה בצורה של הרצאות, בילויים, שמישהי חולה וזקוקה לעזרה, אנחנו שם עבורה, אוזן קשבת לגבי קשיים, דילמות של נכדים והכל עם משאבים פנימיים שלנו. יש כמה קבוצות של סבתות ואנחנו מנסות לעשות חיבורים של עוד ועוד קבוצות והיום עם עידן הוואטסאפ והפייסבוק זה יותר קל. יש לנו מכנה משותף וזה לתת ולעזור לעצמנו. אין לקבוצה גיל, זו יכולה להיות סבתא בת 50 ואישה בת 80. הייתי במפגש הראשון של מועצת הנשים, ראיתי את הנשים והבנתי שניתן לעשות חיבורים ואנחנו בשלב הגישושים והמיזם הזה הראה לי שזה אפשרי".