"הייתי רוצה להיות שרת הרווחה. אני פה בשביל התחום החברתי"

בעוד מספר חודשים תנסה פנינה תמנו שטה להיכנס בפעם השלישית לכנסת ישראל ולנסות ולהשפיע כדרכה על חיי היום יום. שטה, בת ה-37 שמתגוררת בשכונת שעריה, הפכה במהלך השנים לפוליטיקאית הבולטת בכל מה שקושר למאבקים של הקהילה האתיופית, ולא פעם הביעה את מורת רוחה כלפי גזענות ואפליה של תושבים ממוצא אתיופי. בראיון עמה היא מספרת על הצורך במאבק חשוב זה, ועל כך שלמרות פעילותה בנושאים הקשורים לקהילה, היא פועלת גם בנושאים רבים אחרים, לאו דווקא שקשורים בקהילה האתיופית, אותם תרצה להמשיך ולקדם גם בקדנציה הבאה.
אחד החוקים שיזמה והתפספס לדבריה בקדנציה הזו "בגלל פוליטיקה קטנה", קשור לרצח המזעזע שהתרחש לפני כשנה בשכונת עמישב. כזכור נרצחה תושבת השכונה, אמא לשישה ילדים, על ידי בעלה שלאחר מכן ניסה לשים קץ לחייו. תמנו שטה מספרת על החוק שקידמה לאחר שהתברר כי הבעל ממשיך להחזיק במחצית מהדירה גם כשהוא יושב בכלא. "לאחר המקרה קיבלתי פנייה מהמשפחה בפתח תקוה", מספרת תמנו, "הגעתי לבית והבנתי שהמשפחה מתמודדת עם דברים קשים. למשל שהרוצח ממשיך להחזיק מחצית מהדירה גם בהיותו בכלא. לכן אחד החוקים שיזמתי הוא שמי שרוצח את זוגתו, שלא יהיה לו חלק מהדירה, וזאת כדי שהילדים יוכלו למכור את הבית ושיהיה להם עוגן כלכלי. החוק הזה לא הועבר בגלל פוליטיקה קטנה והוא נדחה. למרות זאת, אני אלחם על החוק הזה ואעביר אותו לטובת היתומים. בגלל המקרה הזה אני יוצאת למסע כנגד אלימות כלפי נשים בתקווה שכולנו נתעורר ונבין שזה לא מאבק רק של נשים. מאז אני בקשר עם הרבה משפחות בהן נרצחו נשים. לצערי ממה שאנו רואים יש תמונת מצב מאוד קשה. כולנו צריכים להתעורר".

"יש עתיד מפלגה חזקה עם כ-140 מטות ואלפי פעילים"

הקדנציה האחרונה בכלל לא הייתה קלה עבורה. בבחירות הקודמות היא הוצבה במקום ה-13 בסיעת יש עתיד, שקיבלה לבסוף 11 מנדטים, מה שהשאיר את תמנו שטה בחוץ. במהלך הקדנציה, ובשל פרישת חברי הכנסת שי פירון ויעקב פרי, היא חזרה לכנסת לפני עשרה חודשים. כעת היא מקווה שמיקומה יכניס אותה לכנסת לאורך כל הקדנציה, בלי תלות באף אחד אחר, הכל כדי לקדם נושאים חברתיים שיצמצמו את הפערים בחברה הישראלית וידאגו לחלשים, "אני אהיה במקום ריאלי. אני לא דואגת", מספרת שטה, "בבחירות הקודמות קיבלנו 11 מנדטים. לאחר פרישתם של שי פירון ויעקב פרי, רק אז נכנסתי. אני חושבת שאני מוערכת מספיק ובאה לשליחות ציבורית. גם בעשרת החודשים האחרונים שהייתי בכנסת הייתה לי בולטות ציבורית למען המוחלשים. יש לי תיאום צפיות, ואני רוצה לראות את עצמי בעשירייה הראשונה. בזמן שלי בפוליטיקה יש לי לא מעט הישגים. בתקופה הזאת יש אינטרס לצייר מצב בו כל מפלגה חדשה שקמה לוקחת מאתנו קולות. תמיד תהיה נגיסה ממפלגות משמאל או מימין, אך אי אפשר לומר עוד שאנחנו מפלגת אופנה שלא תחזיק מעמד. המסר שלנו הוא שיש מפלגת מרכז אמיתית בישראל".

אין ספק כי מרבית המקרים בהם מוזכרת שטה בשיח הציבורי, קשורים בדרך כזו או אחרת לבעיות בקהילה האתיופית. לשאלה האם זה מפריע לה, היא עונה: "זה לא תמיד נכון. באופן טבעי אני בחרתי להרים את הדגל של מאבק בגזענות. מי שיבדוק יגלה שאני הובלתי מאבקים בתחום בריאות הנפש, אני עושה הרבה בשביל חיילים בודדים וזאת לצד המאבק שלי באלימות נגד נשים, שהייתי מהבולטות שנאבקו בו. אני יצאתי לדרך בגאווה נגד אפליה וגזענות, זה מאבק לאומי ולא מאבק אתיופי, כי אחרי הכל אנחנו צריכים להיות בני אדם. אני תמיד אלך עם האמת שלי ולא אחשוב על המיקום שלי. אולי לאנשים נוח לראות אותי רק עם האתיופים".
עד כמה זה משפיע על הסיכויים שלך להיבחר לכנסת?
"לא נכנסתי ליש עתיד כדי לייצג את האתיופים, אך כן אמרתי שאני אכנס לכנסת עם גרזן ואלחם בגזענות ובאפליה. אני לא שוכחת מאיפה באתי, אני הילדה הזאת שסבלה מגזענות וגם ההורים שלי סבלו. אך גם לפני המאבק בגזענות עשיתי הסברה בעולם על התדמית הישראלית, הייתי נציגת ציבורית במועצת העיתונות, הייתי מדריכת נוער בסיכון. כשמישהו מנסה לומר לי שאני מייצגת רק את האתיופים זה לא עובד. לא לקחו אותי ביש עתיד על הטיקט של האתיופית".
רק לאחרונה כינה אותך אורן חזן, כמובן שהוא, בכנסת, כעולת מחמד.
"וכמובן שנעלבתי מאוד, וזה כי המקרה התרחש בתוך ועדה בכנסת, מקום שבו כולם אמורים להיות שווים ואמור לייצג את המאבק בתופעות האלו. בגלל האמירה הזאת לא הסכמתי שהדיון בוועדה ימשיך כרגיל. יש שאומרים שהאמירה והפרסום עשו לי טוב, אך כמובן שזה לא היה שווה את המחיר. תחשוב על הילדים שלי ששומעים דבר כזה בתוך הכנסת. הבת שלי אומרת שהיא לא רוצה להיות פוליטיקאית כי אנחנו כל הזמן רבים שם. אני חושבת שלאנשים שנבחרו לכנסת צריכה להיות אחריות על מקרים כאלו".
מה יהיה חשוב לך לקדם בקדנציה הקרובה כחברת כנסת?
"הלב שלי בעיקר נמצא עם אוכלוסיות מוחלשות, וכל נושא הרווחה מאוד חשוב לי. לא יכול להיות שבמדינת ישראל יש כל כך הרבה אנשים שמגיעים לפת לחם או שאין להם חימום בבית בחורף. אני חושבת שזו תעודת עניות לחברה שלנו. אני אעסוק בנושא של חיילים בודדים שישנים על הרצפה, או ילדים שלא נכנסים לצהרונים כי אין כסף להורים. לכן אם הייתי שרה הייתי רוצה להיות שרת הרווחה. אני חושבת שכולם מבינים שנכנסתי לכנסת על התחום החברתי. מבחינתי זו שליחות ולא נבחרות. מי שלא רואה את השליחות שלו אז הוא מבחינתי סיים את תפקידו".

יש שחקנים חדשים במגרש הפוליטי. לכמה מנדטים את מעריכה תגיע יש עתיד?

"יש עתיד היא מפלגה חזקה עם כ-140 מטות ואלפי פעילים בכל הארץ. בזמן שמפלגות מתפצלות ומתפרקות אנחנו חזקים ואין לי ספק שיאיר לפיד יהיה ראש הממשלה הבא. אנחנו עובדים מאוד קשה כדי לשנות את מה שהקואלציה הרסה, הם עבדו בשביל עצמם ואנחנו נעבוד למען הציבור. צריך לזכור שרוב הישראלים הם מרכז ונמאס להם משיח מפלג של ימין ושמאל ובסך הכל רוצים שליחים ונבחרי ציבור שיעבדו למענם, זה האג'נדה שלנו לקום כל בוקר ולעבוד בלשנות לטובה אץ המצב הכלכלי, הבטחוני והחברתי. אני רואה את עצמי שליחת ציבור וככזאת בחרתי במפלגה הטובה ביותר כדי לחולל שינוי בלי עסקנות פוליטית שמבזבזת אנרגיה על כלום כמו בליכוד ובמפלגת העבודה".

פנינה תמנו שאטה. צילום יח"צ יש עתיד

"פוליטיקאי צעיר מטלטל איתו את הגרעין המשפחתי"

תמנו שטה בת ה-37, היא עורכת דין, עיתונאית ופעילה חברתית. היא נולדה בכפר וזבה במחוז גונדר שבאתיופיה. היא נכדתו של קס שאטו מהרט, מהמנהיגים הרוחניים הבולטים במחוז בו נולדה. בשנת 1984, בגיל שלוש, עלתה יחד עם משפחתה לישראל במסגרת מבצע משה. בשנותיה הראשונות בארץ התגוררה תמנו-שטה עם משפחתה במרכז קליטה בפרדס חנה. בשנת 1988 עברה יחד עם משפחתה להתגורר בפתח תקוה. היא למדה באולפנה צפירה, בתוכנית מצוינות לילדים מחוננים יוצאי אתיופיה. לאחר מכן, למדה במכללת אורט בירושלים במסגרת פנימיית כרמית. היא שרתה כסמלת מבצעים בצה"ל, ולאחר שחרורה מהצבא למדה משפטים בקריה האקדמית אונו והוסמכה לאחר מכן כעורכת דין. בשנת 2012 הצטרפה למפלגת יש עתיד ובבחירות לכנסת ה-19 בפברואר 2013 נבחרה לכהן כחברת הכנסת והייתה לאישה הראשונה מהעדה האתיופית המשמשת בתפקיד זה.
כעת, בתקופה לחוצה שלקראת בחירות לכנסת ב-21, היא מספרת על היותה אמא וחברת כנסת יחד, מה שגורם לא פעם לרגשות אשמה. "אני אמא לאורי בן 6 ותהל בת 9. כמובן שלא קל לצעירים בפוליטיקה במובן הזה שאף אחד לא לוקח בחשבון שפוליטיקאי צעיר מטלטל איתו את הגרעין המשפחתי", היא אומרת, "צריך הבנה ושותפות עם המשפחה ובן הזוג. יש מקרים בישיבות בכנסת שנמשכות עד השעות הקטנות של הלילה שאני אומרת לעצמי איך אני לא עם הילדים עכשיו. יש לי לפעמים ייסורי מצפון שאני לא איתם באותו הרגע. אך למרות כל זה אני מרגישה שאני בשליחות".
הקהילה האתיופית בעיר זכתה באחרונה לאזכורים חיוביים, כמו למשל סיפורו של י', נווט הקרב הראשון מהקהילה האתיופית, ויו"ר מועצת התלמידים החדש, ראובן טגניה.
"אני חושבת שבפתח תקווה יצאו לא מעט פורצי דרך", אומרת תמנו שטה. "יש לנו היום שתי חברות כנסת (השנייה היא מיכל רוזין ממר"צ, ט"ס). אני חושבת שפתח תקווה יכולה להצטיין בחינוך. צריך שכל ילד יקבל את ההזדמנות שלו ואנו עושים זאת דרך השלטון הארצי והמקומי וצריך לחשוב מחוץ לקופסא. יו"ר מועצת התלמידים למד בבית הספר למרחב, שהוא לצערי בית ספר גזעני שנקט בפעולות גזעניות בעבר. אני סומכת על ראש העיר רמי גרינברג וראש מינהל החינוך רון כץ שיראו לנגד עיניהם את כל הילדים, ושילחמו בגזענות. כי אפשר וצריך להיאבק ולצמצם את הגזענות".
ועם זאת, מבט על מועצת העיר מגלה שאין אף חבר מועצה מעולי אתיופיה, וגם לא בעל תפקיד בכיר. איך את מסבירה את זה?
"קודם כל, אני אומרת לצערי שהם לא התמודדו. מעבר לכך זה נכון שאין. אני חושבת שצריך לתת לבני הקהילה להגיע לתפקידים ולפרוץ קדימה, ויש לנו חבר'ה מדהימים שהם מוכשרים ומתאימים. לכן אני קוראת לתת ייצוג גם לנשים וגם לאתיופים, שלצערי רואים בהם כקהילה חלשה".
מה השאיפה שלך בתחום הפוליטי?
"אני חושבת שיום אחד הייתי יכולה לראות את עצמי בקלות שגרירה באו"ם".

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו