כ-600 עובדים שנמצאים בחברת טבע בפתח תקווה צפויים לאבד את מקום עבודתם, כל זאת לאור גל הקיצוצים הגדול שמבצעת חברת טבע במפעליה ברחבי הארץ. מדובר בגל הפיטורים הגדול ביותר שהיה בשנים האחרונות. בפתח תקווה נמצאת חברת טבע ברחוב בזל שבאזור התעשייה קריית אריה. לא מדובר במםפעל ייצור, אלא במטה ההנהלה הראשית של החברה. במקום מועסקים כ-1,300 עובדים, כשההערכה היא שכמעט מחצית מהם ילכו הביתה.
שי גרוסמן, תושב העיר וחבר ועד עובדי טבע בפתח תקוה, מציין כי יש חשש גדול בקרב העובדים, "לדעתי לפחות 600 מהעובדים בפתח תקוה ייאלצו ללכת הביתה", הוא אומר, "מדובר בעובדים בתפקידי מנהלה ומזכירות ועובדים נוספים. בפתח תקווה אין יצור, אלא נמצאת בה ההנהלה הראשית. אני שייך לוועד עובדי פתח תקווה בטבע, וגם אני חושש, כמו כל העובדים. אנו, העובדים פה, נמצאים בתחושה נוראית. מתכנסים בחדרים ומחכים למכתבי הפיטורים. אנו ממתינים לשעה 14:00 בצהריים שתצא הודעה מחברת טבע כדי לנסות ולהבין לאן פני החברה. ועד העובדים נפגש אתמול עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן,שהחליט להשבית את כל המשק ביום ראשון, שזה צעד חסר תקדים במשק בישראל".
גרוסמן מוסיף כי חלק מהעובדים שיפוטרו בעיר הם גם תושביה: "מתוך אותם עובדים שיפוטרו, אז כמובן שיש גם עובדים שמתגוררים בעיר וייפגעו מכך. יש עובדים נמצאים בטבע כבר 20-25 שנה והגיעו לפה מיד אחרי הצבא. הם לא מכירים שום דבר אחר חוץ מטבע, וכמובן שאם הם יצאו לשוק החופשי הם לא ימצאו שום דבר והנהלת טבע צריכה לקחת זאת בחשבון ולא לפטר בשיטה הזאת. אנו חושבים שאפשר להגיע עם חלק לפנסיה מוקדמת ולתנאים יותר טובים, אך הכי חשוב זה שהנהלת טבע תדבר איתנו ושנפתח במשא ומתן. אני עובד בטבע 15 שנים, מתוך זה אני כבר 5 שנים חבר בוועד העובדים".
רוצים להישאר מעודכנים?
אחד העובדים, אב לשני ילדים, בן 37, תושב העיר, אמר: "רוב העובדים בחברה עובדים נמצאים פה מעל 10 שנים בממוצע, והרבה מהם רואים בחברה לא רק כמקור עבודה אלא גם כבית, ואני אחד מהם. בכל ההתנהלות שלנו בכל השנים, כל שקל שהוצאנו היה בשיקול גדול כאילו זה היה הבית שלנו והתקציב האישי שלנו. כבר לפני חודש התחילה עננה בנוגע לפיטורים, וזו הרגשה קשה. לפעמים אני אומר שעדיף כבר לבוא ולפטר מאשר לחיות באי הוודאות הנוראה הזאת. זה פשוט גורם לחוסר שינה. נכנסתי היום למשרדים בעבודה וראיתי עובדת שנמצאת בטבע כבר 20 שנה כשהיא בוכה. אנו נמצאים בערפל. אנו גם לא יודעים כלום וניזונים מהעיתונים. למזלנו יש לנו ועד מצוין שעוזר לנו ומחזק אותנו. אנו פשוט יושבים ומחכים לראות מי יפוטר ומי לא. צריך שיידעו שהעובדים עשו המון למען החברה בכל השנים שלנו פה כדי שהחברה תפעל ותצליח, כי בסופו של דבר זו שרשרת וחוליה שמחזיקה חוליה. כעת אנו ממתינים לכך שעתידנו יקבע על ידי שלא מכיר אותנו".
מפוטר (מיל)
כל דור ודור חייב להתנסות בפיטורים. חייבים להפנים, אין יותר עבודה לכל החיים במקום אחד.
חוו זאת עובדי ההסתדרות הכללית. עובדי תע"ש. עובדי תעשייה אווירית. עובדי הבנקים ועוד..ועוד.
ציבור השכירים צריך ללמוד ולהפנים, אין לקחת הלוואות ענק במחשבה שהשכר מקום העבודה יכסה זאת..