משהו בליפסטיק האדום שלה לא עזב אותי | הטור של מאירה ברנע גולדברג

אופטימיות למרות הסגר:

הסגר השלישי לא הגיע בזמן טוב מבחינתי. ספר חדש שכתבתי בסדרת הנוער "כראמל" עמד לראות אור וכשחנויות הספרים סגורות קצת קשה (בלשון המעטה) לשמוח. ישבתי על הספה בסלון, בוהה בתמונה היפה שקבלתי מההוצאה לאור, משטחים ענקיים עם ערמות גבוהות מהספר הצהוב והמנצנץ ובלי ששמתי לב התחלתי לבכות. ההפצה לחנויות נדחתה לסוף הסגר.
הטלפון צלצל, יחצ"נית שאני אוהבת הייתה על הקו. היא שאלה אם קבלתי את הספר החדש של שירלי נס ברלין, "עשר דקות גג – 31 יום לשינוי החשיבה החיובית ב-10 דקות ליום – מקסימום".
אמרתי לה שלא, ניסיתי להסתיר את העובדה שעניתי לשיחה תוך כדי בכי והבטחתי לעדכן כשהוא יגיע.
את האמת? זה הצחיק אותי לדבר על אופטימיות באמצע התקף בכי. אני האדם הכי אופטימי בעולם, באמת! נשבעת! אבל השנה הזו עם הקורונה, המסכות והסגרים, הצליחה לשבור ולסדוק את שמחת החיים הטבעית שלי.
כשקבלתי את הספר ביום למחרת הייתי כל כך דיכאונית שהחיוך הענקיסטי של המחברת על הכריכה לא עשה לי חשק לקרוא את הספר. לא הבנתי איך היא כל כך שמחה ומאושרת, אבל משהו בליפסטיק האדום שלה לא עזב אותי ולשמחתי הרבה התחלתי לקרוא.

סופר אמא

אני בדרך כלל לא אוהבת ספרים כאלו, התכוונתי רק לעיין בו קצת אבל להפתעתי שקעתי בו משך שעה.
נתחיל מזה שנעשתה בחירה לכתוב את הספר בלשון נקבה אף על פי שהוא מיועד לכל המגדרים, משהו בהחלטה הזו עם השפה הפשוטה והקלה שבה הספר נכתב, גרם לי לדמיין את שירלי יושבת מולי ופשוט מדברת אלי באופן אישי, תוך חמש דקות התאהבתי בה והיה לי ברור שאני מתכוונת לנסות את השיטה. כשרציתי לדלג על כל ההקדמה ולהגיע כבר לתרגיל הראשון כיאה לחברה שירלי עלתה עלי וכתבה בעמוד הראשון שהיא יודעת שאין לי חשק לברבורים אבל היא חושבת שזה חשוב לקרוא את ההקדמות. אוף. אבל היא צדקה. ההקדמה הייתה כל כך מעניינת וחשובה להמשך. לא דילגתי על אף מילה.
בכל מקרה, אני חושבת שהתקופה הזו מאתגרת מאד והרבה אנשים הופכים עצובים גם אם אין להם סיבה ספציפית. יש משהו באווירה שמשרה עצב. בתקופה של חוסר וודאות חייבים קצת אופטימיות והספר מלא בתרגילים שיכולים לעזור לנו להכניס את האופטימיות ואת השמחה לחיים.
ביצעתי בינתיים חמישה תרגילים מתוכו ויש בהם משהו שמרחיב את הלב. אני מציעה לכם להכניס את הספר הביתה ולנסות, אתם רק תרוויחו מזה.

סופר אמא אפיזודה חולפת

המלצת קריאה לסגר: אפיזודה חולפת / טלי יעקבי קנלר.

אני אוהבת לקרוא ספרי ביכורים, יש משהו מעניין בלהתחיל ולעקוב אחרי סופרים בתחילת דרכם, לסמן לעצמי שמות של סופרים מתחילים שאהבתי ולהמתין שנים כדי לראות לאן יובילו את הקריירה הספרותית שלהם. בניגוד לשם הספר, אני די בטוחה שלא מדובר באפיזודה חולפת, ושטלי יעקובי קנלר תכתוב עוד ספרים אבל בינתיים אתחיל בהמלצה על ספרה החדש.
אני אוהבת לקרוא ספרים עם סיפורים קטנים, אין דרמות מטורפות, אלא הצצה קטנה לחיים של אדם ויכולת לתאר את הסיפור בצורה מעניינת, היכולת ללכוד רגעים קטנים בחיים ולגרום לי לרצות להמשיך לצלול לתוכם.
עדי היא צלמת שלא מרוצה מהחיים שלה, היא נשואה ליוני ולכאורה אין שום סיבה לחשוב שמשהו לא נכון, אבל בעצם הכול לא נכון. ספר על החיים ועל החלטות שאנחנו צריכים לקחת גם אם לא נוח לנו עם האמת.
"המצלמה תמיד לוכדת את נקודות החולשה. כמו כייס שמתגנב אליך בלי שתבחין במצלמה. רגע אחד של חוסר תשומת לב ואני גונבת את הפריים. זה קורה גם ברגעי השמחה, רגעים שבהם אנשים מרפים לרגע, עייפים מכדי להעמיד פנים. יש גם כאלה שהם לא מודעים, כמו יוני. הוא תמיד נעמד, מחייך את החיוך המטופש שלו, הגב שלו קצת כפוף, והידיים שלו כמו שמוטות בצידי הגוף. הוא לא מנסה להסתיר וגם לא מתבונן בתמונות, הוא מדפדף בחייו בדיוק כמו שהוא מדפדף באלבום התמונות, לא מתעכב, לא שם לב לפרטים. אולי בזכות התכונה הזאת הוא חי איתי, לא רואה אותי כמו שאני, מאמין לכל זווית של חיוך, לא נעצר לחשוב לרגע מתי בפעם האחרונה הידיים שלי ליטפו את פניו, מתי העיניים שלי ראו אותו.
הוא חי מיום ליום, לידו אני יכולה להסתיר חיים שלמים. הוא סיפר לעצמו סיפור יפה על החיים שלנו והוא חי בתוך הסיפור הזה. בסיפור שלו אני האישה המצליחה כי בעלי תומך בי, בסיפור שלו אנחנו נהיה בקרוב משפחה, יהיו לנו ילדים, נשלם משכנתה בזמן, נצא לחופשות עם חברי הילדות שלנו ונשכב לפחות פעם אחת במהלך החופשה כי זה חלק מההגדרה של חופש. הוא לא ישים לב שאני מזייפת אורגזמה סדרתית, הוא ירדם מייד אחרי עם חיוך על הפנים. הכול עובד לפי התוכנית, לא צריך להקדיש תשומת לב לפרטים, אין בכלל פרטים".

הספר ראה אור בסיוע מרכז הספר והספריות ובתמיכת משרד התרבות.

סופר אמא – מבשלים טעים

מבשלים טעים – מתכונים עד 25 ₪ – קבוצת פייסבוק:

רציתי לספר לכם על קבוצה מגניבה שיכולה להעביר לכם את הסגר בצורה הכי טעימה שיש וגם בצורה חסכונית. חברי הקבוצה מעלים מתכונים שווים ביותר וטעימים שעלות המצרכים היא גג עד 25 שקלים. בקבוצה יש פינות מעניינות של טיפים (שישי בבוקר, רוצים לאפות אבל שכחתם להוציא את החמאה ושימוש במיקרו על על הגז יכול לפגוע במרקם – מה עושים?), שידורים חיים בהם ניתן לשמוע הסברים על המתכונים ועוד. גילה גרף פרסמה מתכון למאכל כרובית בלימון שהיה המעדן האהוב עליה מבית סבתא ורק בשביל זה היה שווה לי להיכנס, אין לתאר כמה זה טעים, קל ופשוט. בקיצור, תצטרפו לקבוצה ותהנו.

סופר אמא – היער הקסום

היער הקסום – יצירת אגדות מפלסטלינה / גילי דרובר | הוצאת אצבעוני.

ספר מושלם לסגר שיכניס המון שמחה הביתה – באחריות! והכי כיף זה להזמין את הספר עם הערכה החגיגית והקסומה בתוספת חבילה ענקית של פלסטלינה.
בעזרת הספר "היער הקסום" ילדיכם ילמדו לפסל בפלסטלינה שלב אחר שלב ובקלות יער קסום ואת יצורי הפלא המתגוררים בו: שדונים, מכשפות, חדי קרן, גמדים, עצים מדברים, בתי פטריה, אגמים מכושפים ועוד.

הספר מעודד את קבלת האחר על ידי מפגש עם שדונים בכל גווני העור וגם כאלו בעלי צרכים מיוחדים. ערך נוסף שהספר מעודד הוא מיחזור – ויש בו הדרכה כיצד להשתמש בחפצים בשימוש חוזר. בקיצור – יופי של ספר! לילדים בגן, בבית הספר היסודי וגם לכם ההורים.

סופר אמא- מאירה ואבישי

סטטוס לשבת: הילד מגניב

אבישי: "לי דווקא טוב עם הקורונה והסגרים".
אני: "כי החלטת לא להתעצב. לא בכית כשהטיול לחו"ל נדחה, ביקשת גיטרה וניצלת את הזמן ללמוד לנגן, העסקת את עצמך, אם היה משהו שעיצבן אותך בלימודים בזום, סיפרת וביקשת עזרה, דאגת להתקשר כל יום לסבא וסבתא, ארגנת קונצרט משפחתי בזום".
אבישי: "מה? עשיתי את כל הדברים האלו לבד? אפילו לא שמתי לב".
אני: "כן אתה ילד מגניב."
אבישי: "כן. זה באמת נראה ככה."