"את לא תראי את הכסף הזה לעולם", הוא התעצבן עלי

שנת 2015 הייתה שנה מפתיעה מאוד מבחינתי. בהחלטה של רגע הבנתי שאני לא נמצאת במקום נכון עבורי ושאני חייבת להתפטר מהעבודה אחרי כמעט 15 שנה. הבוס שלי אמר לי שאין טעם שאחפש עבודה במקומות אחרים. "את חייבת להיות עצמאית. אם תהיי חכמה את תקשיבי לעצה שלי". אבל אני לא הייתי בטוחה בעצמי. המילה הזו "עצמאית" הפחידה אותי. אני אוהבת לדעת מראש מה קורה ואיפה אני עומדת. איך בכלל מחליטים יום אחד להפוך לעצמאיים?
עזבתי את העבודה, ארזתי כמו בסרטים את החפצים שלי בארגז קטן ולצדו קקטוס אחד והגעתי הביתה. בעלי המתין לי בזרועות פתוחות. "אני מאמין בך" הוא הכריז, באותו הזמן הוא היה היחיד, כי אפילו אני לא האמנתי בעצמי.

תוך זמן קצר מאוד גיליתי שאני לא מבינה בעניינים כספיים. לא הבנתי מה ההבדל בין "עוסק מורשה" ל"עוסק פטור" או "חברה בע"מ", לא הבנתי מה המשמעות של "כולל מע"מ" בתמחור, מה הקטע של "שוטף פלוס 30" או "שוטף פלוס 60" וכשכבר כן הבנתי מה זה, נחרדתי לגלות שיש גם "שוטף פלוס 90".
בתחילת דרכי כעצמאית פנתה אלי מישהי וביקשה להגיע לפגישת יעוץ. סיכמנו את המחיר מראש ויום לפני הפגישה היא התקשרה וסיפרה שבעקבות בעיה כלכלית שיש לה היא מבקשת לשלם בצ'ק דחוי. לא חשבתי שיש בעיה והפגישה התקיימה. יום לפני התאריך שבו הייתי אמורה להפקיד את הצ'ק אותה אישה התקשרה וביקשה שלא אפקיד אותו. "אם תפקידי הוא יחזור", היא התחילה לבכות. "כשקבעתי איתך את הפגישה לא הייתה לי בעיה כספית, אבל הכל הסתבך לאחרונה בגלל קנס שקבלתי וספק שלא שילם לי בזמן. אני מבטיחה לשלם לך אבל אני לא יודעת להגיד מתי".

כשסיפרתי את זה לידיד שלי, איש עסקים מצליח שנהג לייעץ לי עצות בנוגע לעסק, הוא כעס עלי. "תגידי לה שלא מעניין אותך שום דבר. שהיא צריכה לשלם לך, וזו פעם אחרונה שאת לוקחת צ'קים דחויים מאנשים. תדרשי תשלום מראש לפני הפגישה. שמעת אותי?"
אבל אני לא הקשבתי לעצתו. חזרתי אליה. "אם את לחוצה כלכלית כרגע, אל תשלמי לי. כשיהיה לך תחזרי אלי".

אין לי מושג למה, אבל סמכתי עליה.
"את לא תראי את הכסף הזה לעולם", אותו ידיד התעצבן עלי. "בקצב הזה, תוך חצי שנה את חוזרת להיות שכירה".

אחרי חצי שנה אותה אישה חזרה אלי. במקום 600 שקלים היא החליטה לשלם לי 1,000. בנוסף קיבלתי עציץ יפה וגדול שהגיע עם השליח שהביא את הצ'ק.
באחת מסדנאות הכתיבה שאני מנחה, אחד המשתתפים נקלע לסיטואציה כלכלית לא נעימה והודיע לי שהוא נאלץ לעזוב את הסדנה אחרי המפגש הרביעי. הוא התנצל וביקש להתחשב בו בכך שלא אגבה את התשלומים שנותרו. כמובן שסירבתי לבקשתו. לא יכולתי לתת לו לעזוב את הסדנה באמצע רק בגלל בעיה כלכלית. אמרתי לו שהוא יכול להישאר וללמוד כמו כולם עד סוף הסדנה ושישלם לי בהמשך כשיהיה לו. גם במקרה הזה, קבלתי את התשלום המלא באיחור של כמעט שנה.

שלא תבינו לא נכון, אני יודעת שאין לעסק יכולת להתנהל כלכלית אם אנשים לא משלמים בזמן או לא משלמים בכלל, אבל אחד הדברים שלמדתי בתחילת דרכי העצמאית הוא להתנהל בתחשיב שנתי ולא להסתכל רק על ההכנסה בחודש ספציפי. למזלי הרב עבדתי עם מספר גדול מאוד של לקוחות שתמיד שילמו בזמן והם אלו שאפשרו לי, מידי פעם, במצבים מסוימים, להתחשב באלו שנקלעו לקשיים באופן זמני.
חברה שלי אמרה לי שזה לא בריא לערב רגש בעסקים. שמי שאין לו כסף לשלם, שלא יבוא אלי, הרי השירותים שאני נותנת הם לא שירותים מצילי חיים. אבל אני לא מסכימה איתה.

"את תראי, כרגע עדיין לא חטפת סטירה מלקוח, ברגע שזה יקרה, את תתחילי להגן על עצמך". אגב, יכול להיות שהיא צודקת. ברור לי שברגע שיגיע המקרה הראשון בו לא אקבל את הכסף עבור עבודתי כל מנגנוני ההגנה שלי יתחילו לפעול, אבל עד שזה יקרה, אני חיה בעולם שכולו טוב.
משנת 2015 ועד היום כמעט ולא גביתי תשלום לפני תחילת העבודה או קיום הפגישה. למעט מקרים מאוד חריגים לא דרשתי בפועל תשלום עבור הרשמה מוקדמת לסדנאות הכתיבה שלי. אני סומכת על הלקוחות שמגיעים אלי שיהיו הוגנים ושלא ירמו אותי.

הרבה לפני הקורונה, ארגנתי עם הסופרת רוני גלבפיש יום עיון מאוד גדול וחשוב לסופרים בתחילת דרכם. מחיר הכרטיס היה גבוה יחסית, וחמישה אנשים פנו אלי וביקשו שאתחשב בהם, שיום העיון הזה מאוד חשוב להם אבל כרגע אין באפשרותם לעמוד במחיר הכרטיס. כל אחד שיתף אותי בסיפור האישי שעובר עליו והסיפורים שלהם לא נתנו לי מנוחה בלילה.

לאחר התייעצות עם רוני, החלטנו להזמין אותם על חשבוננו כאורחים. כל אחד מהם, זכר אותנו וכשמצבו השתפר שילם את מחיר הכרטיס במלואו. זה מאוד ריגש אותי כי לא התכוונתי לקבל מהם את הכסף. העובדה שהם עשו זאת רק חיזקה אצלי את ההחלטה תמיד לערב רגש בעסקים, אני באמת לא יודעת איך מפרידים אותם זה מזה ומקווה מאוד שלעולם לא אצטרך לעשות זאת. בתקופה הזו של חוסר וודאות כלכלית אני משתדלת לעשות זאת אפילו יותר.
חשוב לי להוסיף שלאחרונה, מאז משבר הקורונה, יותר ויותר אנשים שאיתם אני עובדת מקדימים לי את התשלומים למרות שעל פי הסיכום המוקדם בינינו הם אמורים לשלם בשלב מאוחר יותר. אני שמחה שאני לא היחידה שמבינה שיש תקופות שחייבים להתחשב באחרים.

סופר אמא מוזיאון האסלאם. צילום שי בן אפריים

קיץ לכל המשפחה – גם לילדים מיוחדים במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים:

כאמא לילד מיוחד שמחתי מאוד לשמוע על ההחלטה של המוזיאון להתמקד במשפחות מיוחדות.
לרגל פתיחת התערוכה – זמן – תערוכה אינטראקטיבית לכל המשפחה, מקדיש המוזיאון את ימי חמישי של חודש אוגוסט לפעילות ייעודית למשפחות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים.
מה בתוכנית:
16:30 – הדרכה בתערוכה "זמן" – ברישום מראש בלבד!
זמן – תערוכה אינטראקטיבית לכל המשפחה בוחנת את אחת החידות המסתוריות בתולדות האנושות – מושג הזמן – דרך עולם האמנות . המבקרים מוזמנים "לשלוט בזמן" באמצעות מגוון רחב של כלים אמנותיים, טכנולוגיים ואינטראקטיביים; לשחק, לחוות, להרהר ולעצב מחדש את מושג הזמן.
15:00-19:00: סוד השעונים – חדר בריחה לקטנים
אחד מבין 101 השעונים היקרים בעולם שנגנבו מהמוזיאון בשנת 1983, הוסתר ככל הנראה במוזיאון! מוזמנים לפענח את הרמזים כדי למצוא את השעון האבוד.
חדר בריחה – ערכה לכל המשפחה – 25 שקלים (הפעילות מתאימה לגיל 9 ומעלה)
סדנאות יצירה ברוח אמנות האסלאם (מגיעות בערכות אישיות וסגורות)
* סדנאות יצירה – 15 – 25 שקלים.
לרישום להדרכה: חדיג'ה סלאח, רכזת סיורים והדרכה, 02-5358716, [email protected]
ימי ושעות פעילות: ימי חמישי 13/8, 20/8, 27/8 , בין השעות 15:00 – 19:00
הכניסה למוזיאון חינם לילדים!

סטטוס לשבת: רחוק, אבל בלי הלמידה

אבישי (בן עשר) על הלמידה מרחוק: חבל שאי אפשר להיות רחוק מבית הספר, אבל בלי הלמידה.