ברור שאני לא אובייקטיבית: המתנות השוות ביותר לפסח ממתינות לכם בחנויות הספרים

פינה משלך – סיפורים על נשים ומרחבי עבודה / עמנואלה בינר גולומבק

פינה משלך

הספר מביא את סיפורן של 30 נשים (שרובן עוסקות בתחומי העיצוב, היצירה והאמנות)  מכל רחבי הארץ דרך פינת העבודה האישית של כל אחת מהן, במבט ראשון אנו נחשפים אליהן דרך תצלומים יפיפיים של הצלמת מאיה חבקין ובקריאה מעמיקה בספר אנו מגלים  עוד ועוד פרטים עליהן, על הרקע המקצועי, תהליך היצירה, סדר יומן, חלומותיהן, שאיפותיהן וכיוצא באלו.

לכל יוצרת ופינת עבודה מוקדשים בספר בין שישה לשמונה עמודים צבעוניים, נעימים ומעוררי השראה. הספר נכתב כשאלות שמציגה כותבת הספר ותשובותיהן של המשתתפות לשאלותיה. כמי שפינת העבודה שלה יקרה מאוד לליבה ושמעבירה בה חלק ניכר מהיום נהניתי מאוד  לעיין בספר ולקרוא את סיפורן של הנשים שלוקחות בו חלק, הספר עשיר, צבעוני ומעורר ההשראה. הוגת הספר והעורכת שלו עימנואלה בינר גולומבק עמלה על הפקתו ויצירתו במשך כשנתיים וההשקעה ניכרת בכל עמוד ועמוד.

ניתן להשיג במוזיאון תל אביב, מוזיאוני חיפה, ברשת קום איל פו ובאתר של המחברת. חפשו בגוגל "פינה משלך".

תכל'ס איך להיות הגרסה כי טובה של עצמך / ענת קלו לברון

תכלס

מרגע שמתחילים לקרוא את תכל'ס, ולמרות שממש מומלץ לקרוא אותו בהפסקות, אי אפשר לעזוב אותו. אולי זה כי ענת קלו לברון כותבת על הדברים הכי קטנים והכי מעצבנים, שכל אחד מאיתנו חווה. איך שוב ושוב נמצא את עצמנו עושים דברים שאחרים מבקשים, גם אם אנחנו לא רוצים, איך שוב ושוב נפחד שהנה הולכים לגלות את הבלוף שלנו, איך שוב ושוב, למרות שנשבענו שנהיה הכי מוארים ונשגבים, אנחנו מוצאים את עצמנו מתפוצצים על הדברים הכי קטנים. ואולי זה כי כבר בתחילת הקריאה נדמה לקורא שהספר נכתב עליו. במשך 15 השנים האחרונות הבינה ענת קלו לברון, מרצה ומנחת סדנאות בנושא התפתות וצמיחה, שידע הוא 'נייס טו הב' אבל הוא ממש לא הדבר שהולך לשנות את חיינו. רק אם באמת ניישם ונהפוך את הידע לדרך חיים, רק אז נצליח להשיג ולהיות מי שאנחנו רוצים. המפתיע בספר הזה שהוא באמת גורם לנו להאמין גם שאנחנו הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים או ממה שאנחנו מביאים מעצמנו וגם גורם לנו להבין שאנחנו לא היחידים שנכשלים. המחברת מודעת היטב לפער בין התיאוריה למעשה, ולכן נותנת לנו תכל'ס קטן, מין תמצית מעשית קצרה, שמקל עלינו את היישום, עוזר לנו להתחבר אל עצמנו ולהתאהב בעצמנו מחדש.

TIME OUT חפיסת הקלפים שתזניק אתכם בזמן / קדמי משפחה של משחקים

טיים אאוט משחק קלפים מקורי. צילום טל ברדק

טיים אאוט הוא משחק קלפים חדש ומקורי שמיועד לכל המשפחה, משחקים את המשחק לפי כללי משחק הקלפים המוכר (מלחמה או צ'יט) עד שאחד השחקנים מכריז "טיים אאוט".

השאלות שעל גבי הקלפים מופנות לגילאים מסוימים, כשמקבלים קלף "גיל עשר", עונים על השאלה מתוך זווית ראייתו של הילד בן עשר שהיינו, כאשר מקבלים קלף "גיל שמונים", עונים על השאלה מתוך עינו של בן השמונים שאנו שואפים להיות. השאלות מעניינות ומעלות מחשבות והרהורים, למשל 'כשההורים משאירים אותך לבד בבית, מה הדבר הראשון שאתה עושה? לאיזה מאכל אתה הכי מתגעגע? מה מעצבן אותך? אם היית יכול עכשיו לצאת לטיול להיכן היית נוסע?

ניסיתי את המשחק בכמה הזדמנויות שונות, וזה היה מאד משעשע ומיוחד לשמוע את הילדים עונים כמבוגרים ואת המבוגרים מספרים חוויות מהילדות. המשחק מבוסס על גישת ה – NLP, ומטרתו לגרום לכולנו לעזוב לרגע אחד את הטלפונים, להסתכל זה לזה בעיניים וליהנות מהנוכחות של חברים ובני משפחה סביבנו. בהחלט עושה את העבודה.

הצל שלי ואני / יהודה פוליקר, הוצאת ספרי עליית גג

הצל שלי ואני

יש רגעים בילדות שלי שנחרטו בי והשפיעו על האדם שאני היום. אחד מהם הוא הרגע שבו חזרתי הביתה עם הדיסק של יהודה פוליקר "אפר ואבק". אני זוכרת כיצד ישבתי במיטה עם חוברת המילים והקשבתי לשירים. אני זוכרת את הצמרמורת, את הכאב, את ההתמכרות. מאז ומעולם יהודה פוליקר סיקרן אותי, כאדם, כיוצר, כמייצג הדור השני לשואה, נושא שהעסיק אותי מגיל צעיר מאוד.

"הצל שלי ואני" מתאר את חייו של פוליקר באמצעות סיפורים קצרים מילדותו, סיפורים על פחדים, מחנק, שיגעון וטירוף, זיכרונות על גבי זיכרונות שיוצרים יחד סיפור חיים, בשפה קלה וקולחת מצטייר בעניינו פוליקר כפי שלא הכרנו אף פעם. כל הסיפורים מעניינים, אי אפשר להפסיק לקרוא. היו רגעים שהרגשתי מציצנית שגנבה יומן וקוראת על דברים שלא היו מיועדים לעיני, וכנראה כאן טמון קסמו של הספר.

מומלץ ביותר ולא רק לאוהבי פוליקר.

אנשים כמונו / נעה ידלין, הוצאת זמורה ביתן

אנשים כמונו

נעה ידלין לא מפחדת מנושאים גדולים. אם ברומן זוכה פרס ספיר שלה 'בעלת הבית' הנושא היה כסף, וב'שטוקהולם' שזכור לטובה גם בזכות סדרת הטלוויזיה, הנושא היה חברות, הפעם הנושא  הוא "בית". נדל"ן הוא נושא חם אצלנו הישראלים, ואם כבר לקנות, אז לטפס במעמד החברתי, אם לא בשבילינו, אז בשביל הילדים. אבל לפעמים כדי לטפס צריך לרדת, וזה בדיוק מה שעושים גיבורי הספר, שקונים בית בשכונה גרועה, אבל כזו שאפשר להאמין שעוד עשר שנים תהייה מין נווה צדק. זו השקעה לטווח ארוך, אז חשוב להם להשתלב עם השכנים החדשים שלהם, שהם בברור, לא אנשים 'כמונו', וכי כמו תמיד ידלין יודעת להגדיר ולצלוף בדיוק בבטן הרכה של הבורגנות השבעה, אז הגיבורים הליברלים, הלבנים וה"נכונים" שלה, מוצאים את עצמם מתמודדים עם הדעות הקדומות שלהם, עם כלבי תקיפה ועם שכן מאיים. זה סיפור חשוב כי הוא חושף אמיתות לא נעימות עלינו ועל אנשים כמונו – כולנו אנשים כמונו וכולנו האחרים של האחרים.

מבריק, מצחיק וקצת מפחיד – מותחן פסיכולוגי מקומי, עכשווי וסופר אינטליגנטי.
רוצו לקנות!

אישה מעבר לים / שרית ישי-לוי, הוצאת מודן

אישה מעבר לים

שלוש נשים בלתי נשכחות עומדות בלב הרומן המסעיר אישה מעבר לים, סיפור גועש וסוחף, הלוקח אותנו אל סמטאות הרובע הלטיני בפריז ותל אביב של שנות השבעים, ומחבר בין ירושלים המנדטורית  ועיירה ציורית באנגליה.

באמצע שנות השבעים אליה, נעזבה על ידי בעלה המתעלל בבית קפה בפריז לטובת צרפתייה קוקטית. היא חוזרת לתל אביב ומבלה שנה שלמה בביתה, סגורה בחדרה ומתאבלת. בסופה של אותה שנה היא נכנסת לים כדי להיטהר, וזר שחושב שהיא מנסה להתאבד שולה אותה מן המים. אמא של אליה, לילי, ננטשה בפתחו של מנזר כשהייתה בת יום, וגדלה שם עד גיל 12. היא נמלטה משם לתל אביב, פגשה את אביה של אליה, ונולד להם בן שמת בגיל שנתיים. אחריו נולדה אליה.

אליה מגלה שאמה עדיין הולכת מדי יום לבית הקברות, לקבר של בנה הפעוט, ונוצרת ביניהן קרבה בלתי צפויה. הן חוזרות למנזר בחיפוש אחר אמה של לילי, סבתה של אליה, ומתגלגלות למסע בעקבותיה – מסע שקושר את כל הקצוות יחדיו.

כמו ספרה הקודם, "מלכת היופי של ירושלים", זהו רומן יפהפה ונוגע ללב, על עוצמה נשית ועל החיים עצמם.