"יש עדיין בצבא דעות קדומות שיש למגר על מוגבלויות החיילות"

מוניקה כהן

מוניקה כהן

"המקום הבולט ביותר של אי שוויון בין גברים לנשים הוא במסגרת הדת היהודית האורתודוקסית. הישיבה הנפרדת בבית כנסת, הסתרת הנשים משלטי חוצות, מדרכות נפרדות והפרדה באוטובוס, הם מן הסממנים של חוסר שוויון. אבל בעיקר העלמת האישה בתחום הדתי מופיעה בפוליטיקה. מפלגות כמו ש"ס ויהדות התורה לא מעלות בדעתן להציב נשים לבחירה. חס מלהזכיר. כבוד האישה פנימה, היא מוסתרת ומוגבלת … אך היא נשלחת לעבוד כי מישהו צריך לפרנס משפחה מרובת ילדים. מקום נוסף בו יש אפליה, זה תחום השכר. זה מזעזע שבמאה ה-21 עדיין נשים בסוגי עבודה שונים מקבלות פחות שכר מגברים המבצעים בדיוק את אותה עבודה. גם בצבא אין שוויוניות יתר. לא הכל פתוח בפני חיילות, במיוחד בתחומים שחיילים דתיים משרתים ובהשפעת הדתה, דורשים לא לשרת יחד עם נשים. אבל זו לא הסיבה היחידה. יש עדיין בצבא דעות קדומות שיש למגר, על מוגבלויות החיילות, גם כאשר מלבישים את הטענות באיצטלא של הגנה על הנשים". (כהן היא יו"ר עמותת פתח תקוה זה אני).

מאיה סורמלו בן ישראל. צילום ראובן קפוצ'ינסקי

מאיה סורמלו בן ישראל

"במרוצת השנים, היה צורך במאבק של נשים על מנת שאלה תקבלנה הכרה ושוויון זכויות .רק לאחר מאבקים רבים של נשים חזקות ואמיצות שסללו דרך והטביעו חותמן בתחומי החיים השונים, התקבלה לפחות בחלק מן המקרים, ההכרה הראויה. מדינת ישראל היא מדינה קוטבית משהו. מצד אחד, מיליטנטית, חיילי צה"ל הם בבחינת קודש הקודשים שלנו. מנגד יש את שומרי המצוות, מי שנדמה שמיד אחרי קיום תרי"ג המצוות הם רובם עסוקים בהימנעות מגיוס לצה"ל. המשותף לשני אלה הוא ללא ספק ששניהם מובלים על ידי המין החזק, אחד בשם מסת השריר והשני בשם ה'. גיוס לצבא הוא חובתם של כלל אזרחי המדינה. חרף העובדה שבשנים האחרונות בנות שברו לא אחת את תקרת הזכוכית והגיעו לתפקידים קרביים, עדיין מה לעשות, השרות הקרבי הוא מקום גברי יותר. שומרי המצוות מצד שני, הרי ברור שאין מה להוסיף וכי זכויות הנשים מסתכמות במצוות פרו ורבו והתרוצצויות בין גידול הילדים, פרנסת המשפחה וסידור הבית. יחד עם כל זה, בנות רבות עשו ועושות חיל, הן בצבא, הן בקרב מגזרים חרדיים ואני שמחה לומר שיש לי מכרות רבות המצויות בתפקידי מפתח הן בצבא, הן בסקטור העצמאי והן בתחום האקדמיה. בנות צלופחד היו הפמניסטיות הראשונות המוזכרות בתנך, עת באו ודרשו לרשת את אביהן, מה שהיה עד לאותה עת מנת חלקם של בני המין השני בלבד. הן עמדו על דעתן, דרשו את המגיע להן וקיבלו – רמז". (סורמלו היא פעילה חברתית).

איציק אדורם

איציק אדורם

"הנושא של חוסר השוויון בין נשים וגברים במדינת ישראל צף ועולה מדי פעם לחיינו הציבוריים. בעיני המקום הכי בולט לאי השוויון הינו בתחום התעסוקה. אין חולק על כך שיש נשים מוכשרות במגוון רחב של תחומים וניתן להציב אותן בעמדות מפתח. לצערי המציאות במדינה מצביעה על כך שמעט מדי נשים מתברגות לעמדות בכירות. הנושא מתחדד במיוחד במגזר הציבורי. לדוגמא, מתי נתקלתם במנהלת בית חולים? או מה היחס בין ראשי עיר גברים לעומת ראשות עיר נשים? אין מה להשוות, הנשים במספרים קטנים מאוד יחסית לגברים ובניגוד גמור לחלקן היחסי באוכלוסייה. אני אומר בקול רם: כשבאים לבחור ולאייש תפקיד בכיר וחשוב כמו מנכ"ל למשל, בבקשה העמידו בראש הפירמידה דווקא נשים. תבחנו הנשים לפי הכישורים ולא לפי המגדר. אני בכלל טוען שיש לבצע אפליה מתקנת ולהעדיף נשים על פני גברים בתנאי שהיכולות והניסיון שווים וקיימת התאמה לתפקיד. במקרים לא מעטים אישה בתפקיד ניהולי בכיר עדיפה על פני גבר באותו התפקיד. בואו נודה על האמת, הן פשוט טובות מאתנו הגברים. לסיכום, מדברים הרבה בנושא אך ברבות השנים נעשה מעט מדי. זה הזמן לצמצם פערים". (אדורם הוא איש עסקים ופעיל חברתי).