מביתו שבקרית שמונה לדיאליזה בשניידר: אוריאל בן ה-16 פונה מביתו וממתין לתרומת כליה. אוריאל אובחן בגיל שבעה חודשים עם מחלת כליה. מצבו הבריאותי החמיר עם הזמן, עד שלפני שמונה שנים, כשהיה בן שבע וחצי, עבר ניתוח מציל חיים של השתלת כליה מתרומת אמו רווית, במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית. ההשתלה שיפרה את מצבו הבריאותי באופן משמעותי, ואוריאל חזר לחיים רגילים יחסית, כשהוא מקפיד על נטילת תרופות יומיומית ומבצע מעקבים רפואיים שוטפים. באזור מגוריו.
בשנה האחרונה, בעקבות המלחמה והפינוי של המשפחה מביתה, מצבו הנפשי של אוריאל נפגע, והוא לא הקפיד על הטיפול התרופתי שהוא זקוק לו. בנוסף לכך, בשל המצב והאילוצים, הוא לא הקפיד להגיע למעקבים מחשש להיקלע לטילים ואזעקות. התוצאה המצערת היא הידרדרות משמעותית בתיפקוד הכליה עד הגעה לאי ספיקה, שהובילה לצורך דחוף בטיפולי דיאליזה בשניידר, עד אשר תימצא תרומה ותבוצע השתלת כליה חוזרת.
רוצים להישאר מעודכנים?
רווית, אמו של אוריאל: "אוריאל עבר משבר בגלל המלחמה. לפני כן, היו לו את החברים שלו, את הבית שלו, ופתאום הכל השתנה בבת אחת, והוא לא הצליח להתמודד עם כל המעברים האלה. אוריאל עובר כרגע טיפולי דיאליזה בשניידר פעמיים בשבוע והתחלנו בהכנות להשתלה וחיפוש אחר תורם. אנחנו מנסים לשדר לו אופטימיות ואמונה ולא מוותרים על תקווה. למרות כל הקשיים, אנחנו מאמינים שיבוא יום ונחזור לביתנו ולחיים רגילים ובריאים. אין לנו ברירה אלא להיות חזקים עבורו".
ד"ר אורלי חסקין, רופאה בכירה במכון הנפרולוגי במרכז שניידר: "המצב של אוריאל במשך שנים היה בסדר גמור, אך בעקבות השפעת המצב הביטחוני עליו, הוא הפסיק לקחת את התרופות שהיו קריטיות לשמירת תפקוד הכליה. כאשר הוא הגיע אלינו לפני מספר חודשים, הוא היה כבר במצב של אי ספיקת כליות חמורה והיה צורך דחוף להתחיל דיאליזה. זה מאד מצער כי הכליה החזיקה מעמד זמן רב ויכלה להמשיך לתפקד עוד שנים רבות. כיום, אוריאל עובר טיפולי דיאליזה ארוכים המקשים על שגרת חייו. אמנם מדובר בטיפולים מציל חיים, אבל הם לא פשוטים ומאוד מעייפים ומחלישים. לצד הקושי, יש לנו תקווה שהוא יוכל לעבור השתלת כליה נוספת, ולקבל את חייו במתנה בפעם השנייה. חשוב מאוד שאנשים יהיו מודעים לחשיבות העצומה של תרומות איברים מצילות חיים וימשיכו לחתום על כרטיס אדי".
תגובות